לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קנב
ב"ה אול"י ג' ר"ח סיון מ"ה למב"י תרנד"ל ברעזאווא שוי"ר על ראש ידידי הרב המחוה"ג חו"ב מו"ה דוד פראנקפורטער כ"י מורה ודאין ק"ק האלנעשוי יע"א. בנדון אשר מע"כ ברצונו לתקן מקוה חדשה ע"י מי גשמים כמבואר בתשוב' מרן חת"ס סי' ר"ג אשר כה אמר כי ליה טב מנהון. והנה מי יבא אחרי המלך אשר כבר עשהו בכמה ק"ק על פיו יבאו ויצא' בטהרה. רק לזאת צריך לזריזות וזהירות להיותן הסלונות חלקים בלא שום דבר הגורם עכוב מים וגם הגג ע"י שיפפער שאין בו חשש משום כלי קבול. ועוד טוב הדבר לצאת לידי כל חששות לעשות ביד האומן ולאמור כי לתכלית זה יהא נעשים כלומר לקבעם בבנין למען יהי' מתחיל' נעשים לקבעם בבנין ואח"כ לקבעם בקביעות גמור ע"י מסמרים ובנין חזק שלא יהא יכולים לתלשם ע"י מעשה הדיוט ועיי' בחת"ס סימן רי"ח רי"ד קצ"ט קצ"ח שם ימצא כל המבקש לידע בענין פשוט' כלי מתכת להציל מדבר למען הוויית' ע"י טהרה וגם זאת כי מקוה מי גשמים ידוע כי צריכי לב' מקוואות זו אצל זו למען לא יחסר המזג ומקוה א' יהא תמיד מים כשרים ובעת הגשמים הבאים יכול לנקות המקוה א' ומלאות א' ע"י מי גשמים כשרים ומקוה זו (רעזערוו) יהא בו כמה שיעורי מקוואות ד' וה' פעמים כמו השיעור הראוי למען עת הצורך והוא ימי הגריד ויובש ומ"מ צריכי' לנקות המקוה וכדומה אז אפשר למלאות מקוה זו גם ע"י שאובין וע"י פומפען ומחברים מים למים כשרים ונטהרים ע"י זריעה וממילא אפשר להיות נשפכים לתוך המקוה נקוי' והכל טהור או שיהא מקוה זו מחובר למקוה כשרה כשפה"נ. ואם כי בל"ס נודע זאת לכ"ת מ"מ חשבתי להעתיק משנלע"ד כי בכמה מקומות ראיתי נשתרבב המנהג זו ואין להם זכר מסלונות מי גשמים רק בתחילת העשיי' הי' מים כשרים ועי"כ משיקים ומחברים מקוה למקוה ע"י זריעה עד כמעט ע"י שאיבות רבות לנקות המקוה לא נראה אפי' טפה א' ממים כשרים רק הכל ע"י השקה וזריע'. ובמקום א' קהלה גדולה ראיתי כזה כי עד הלום מ' שנים לא נראה במקוה מי גשמים רק מתחילה נעשה במי גשמים בב' מקוואות ועד כה משיקי' מים למים. וזה לא נראה מידוע לדעת הראב"ד ורי"ו וגם לחד דג' לפי"ד הרמב"ם לא יאה. ומעתה מע"כ שרצה לתקן מקוה ממי"ג והוא לדורות ומתחיל' צריך לצאת לידי כל החששות. וגם כי ראיתי בס' בית הלל וכן בס' גדולי טהרה להיות נזהר בתקונו של המקוה לכתחיל' כמו כל לכתחיל' שבפוסקים וכש"כ וק"ו בדבר חמור כזה. לכן בל"ס יעשה מע"כ רק על אופן הנאמר לעול:
ועתה בעזה"י בא אבא על שאלותי' וספיקותי' מ"ש כי בזוית הבית יהא נקוב ע"י בנין ורצפת אבנים. ודאי לית טב מנהון בפרט כי ג"י רצפת אבנים כמו אמה יהא על קרקע הבית להיות משם נשפכים למקוה - ומ"ש מע"כ כמסתפק משום ראוי' לבלוע בקרקע. לא אדע האיך מצא מקום לחומר' זו מה שייך כאן ראוי' לבלוע היה מי גשמים הם ומים כשרים ראוי' לבלוע לא נאמר רק במים שהם שאובי' ובמקוה רוב מים כשרים ולמען שלא לפסול ע"י ג' לוגין מים שאובים מותר לכ"ע ע"י המשכה ע"ג קרקע ולזה החמיר רמ"א בשם המרדכי דצריך ראוי' לבלוע והוא בסעי' מ"ו. אבל במי גשמים ע"י סלונות הוא בסעי' מ"ח מה צריך ראוי' לבלוע לא צריכ' רק שיהא הוויי' ע"י טהרה ומשום דפשוטי כלי מתכת מקבלי' טומא' לכן עושי' דבר שאימק"ט בסוף הסלון של דבר ומה שאימק"ט כמ"ש הרא"ש בה' מקוואות, ועיקר הדבר כי הדבר המק"ט לא יהא נשפך ממנו למקוה להדי' לתוך אויר המקוה ולא יהא נרא' בתוכ' ודי לזה כמ"ש ג"כ בחת"ס סי' קצ"ח:
ורצפת אבנים טהור הוא לכ"ע אפי' כפשוטי' כלי עץ אינ' וטב לית מנהון ולדעתי נתחלף לו סעיף מ"ו בסעיף מ"ח ואין דומ' זל"ז כלל. כלל הדבר כי ע"י רצפת האבנים לפני המקוה אשר המים יהי' נגררים לית כאן חששא כלל ולית טב מנהון:
ומ"ש מעכ"ת ע"ד הווענטיל הנה במקומינו כאן אינ' רק שמעתי כי בק"ק מיאווא ווערבוי עשו עי"כ. וכבר נשאל ע"ז בת' מהרי"א סי' רי"ב וכבר הורה זקן לטהרה וכן בת' כת"ס סי' ק"א ובת' מהר"ם שיק ר"ד והכלל בזה ג"כ לצאת מידי כל החששות כמ"ש בתחילה בסילונות כלומר לאמר לאומן לעשות ווענטיל לתכלית זה כלומר לקבען בבנין בקרקע ולשמש בקרקע ולקבעם בטסין ומסמרוה היטב היטב בחוזק לא בשרויסען למען לא יכול לנתק ע"י מעשה הדיוט כמ"ש בגדולי טהרה כק"מ ואז יצא מידי טומא' ונכנס להוויית' בטהרה וכמ"ש הח"ס בסימני' הנ"ל. וגם צריך להזהר שיהא הווענטיל חלק ושוה על גבו ולא חלוכי' חלוכי' המקבלי' כי אז יש חשש שאובים ורוב הווענטלען עשוי' כך לכן צריך לאמור לאומן לעשות אות' שוה וחלק על גבו. ומ"ש על הקויטשאק. הנה לא אדע מה מעשהו וע"י מה נגמר. הנה לכלי מתכת פשיט' שאינ' דומה ופשיט' שאר כלים הא טהורים מדאורי'. ואפשר כי יש לדון בו מדין טוי וארוג אם הוא רך. ומעתה כיון שאינ' צמר ופשטי' הא בעי ג' אצבעות וודאי אינ' גדול כ"כ ובי"כ ובי"כ הא אם קבעו בקרקע כמו לעיל פשיט' שטהור ולא גרע מכלי מתכת. ולא אאריך בזה כיון שאינ' נודע לי מעשהו וגם הא יש תקון כמו שכתבתי גבי ווענטיל:
ומ"ש כי האומן רצה לעשות מלאכתו שבאופן אם המקוה תהי' מלאה על גדותי' יהא נשפכי' חוצה. פשיטא כי יש חשש משום זוחלי' ובכל מקומו' נזהרים בזה. אלא שיש תקון כי בעת הטבילה לסתום הנקב בדבר שאיונק"ט כמו כאן יש מגופה ושטאפפערא של עץ פשוט ויען כי כמעט א"א להיות מכוון כ"כ להיות בחוזק עד שיעכב הזחיל' צריך להיות מצופה ע"י סמרטוטי בלוי בגדים פחות מג' אצבעות שאימק"ט וטהור הוא:
ומ"ש מעכ"ת בשיעור מקוה והביא דברי כרם שלמה חלילה וחלילה לסמוך וכבר צוח' עליו בת' מהרי"א סי' ר"ד ור"ה ובת' מהר"ם שיק סי' קצ"ט. והנה בת' מהרי"א מסיק דשיעור מקוה ט' עממער ט' הין מעהריש ומהר"ם שיק כ' י"ג עונווער ורביעי עממער זיידעל וחצי ומ"מ מסיק כי טוב מכ"ז למדוד ע"י אצבעות וראה כי הגאונים חשבו זה ט' עממער וי"ג עמונער עד י"ד וכדומה והאיך יש לסמוך בדבר שאפי' חסר קורטב פוסל. לכן כאשר עשו כאן מקוה לא סמכתי על השיעורין הנאמרים במדידת מדה כנגד מדה רק בשיעורי אצבעות ומ"ש מעכ"ת כי לא עלה בידכם בק"ק ס"ט. הנה בקשתי מהגאון אבדק"ק פ"ב ני"ו לשלוח לי שיעור אצבע כאשר מדד זקנו מרן חת"ס והטיב עמי לשלח' כל שיעורי' וכעת קשה עלי לבקשם רק כי בעזה"י הייתי אז זריז למדוד הטפח על הצענטימעטער. והנה מדדתי בכל זהירות וזרירות ושיעור טפח הוא י"א 11 צט"מ, וכיון שטפח הוא ד' אצבעות א"כ אצבע הוא ב' וג' רביעי צט"מ 3/4 2 א"כ בכל יכול למדוד שיעור מקוה והיינו בדרך זה כי הכל עפ"י מולטי- פליציערען למשל אם אורך המקוה הוא חמשים אצבעות ורחבו ארבעים יחשב ע"י מולטיפליצערען האורך עם הרוחב ידע הקוואדראט 2000=40$50 שטח המקוה הקוואדראט כלומר קרקעית' ואחרי כן הגובה הוא הקוביק למשל כ"ה אצבע 50000=2000$25 א"כ לפי חשבון זה ימדוד שיעור מקוה מ"ד אלף קי"ח וחצי אצבעות ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווא: