אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן קנא

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קנא

סימן קנ

לכבוד הרה"ג וכו' מו"ה עקיבא שטראססער נ"י אב"ד ק"ק מיאווא יצ"ו. אשר בדק לן בנדון המקוה שנעשה ע"י מג"ש כעצת מרן זקינו החת"ס ז"ל ומעכ"ת יצא לתקן גם לדעת הראב"ד ורי"ו שהביא הש"ך ס"ק מ"א וכגון שמחובר תמיד לעיק' מלא מים כשרים ע"י נקב כשפופרת הנוד. וחשש כת"ר שוב מטעמי הזוחלים בשעת טבילה כמ"ש מדברי מהרי"ק שהאריך הש"ך בדברי' בס"ק כ' דדוקא מעיי' שהופסקו ועדיין זוחלי' שם מעיין עליו ולא נפסל בזוחלין. והנה יש אתי ס' ת' שבעה עיניים מהגאון מהרש"ק אשר בבראד הי' המקוה נחלקת לשניים א' קטנה וא' גדולה וע"י נקבים שביניהם חוזרים ובאים מזל"ז והג' אב"ד שם ז"ל רצה לפסל' מטעם זוחלי' כי ע"י הטביל' בשעתו זוחלי' מזל"ז ונסתעיי' מדברי מהרי"ק הנ"ל. והוא האריך להשיב עליו דגם דברי מהרי"ק אינ' נאמרים רק אם בשעת טבילה לבד יתחברו יחדיו אבל אם קודם לזה ג"כ מחוברי' לית דן צריך בושש ומ"מ כ' שם כי דעת הש"ך עיקר כדברי הריב"ש דבמקום שהמים הולכים ושבים וע"י אדם הטובל ל"ש זוחלין כמ"ש בס"ק ל' וס"ק ק"כ. והנה כתב דעתו נוטה כי אין הכרח שהמהרי"ק חולק על הריב"ש רק שלא רצ' לאוקמ' הך דג' מקוואות כס' הריב"ש שיש חומה סביב ג' מקוואות לבד מחומ' נמוכה בין מקוה למקוה. ואפשר דיוד' להריב"ש באופן ובגוונ' הנ"ל, והנה הביא שם דברי הגאון מוהר"ז מרגליות כי דברי מהרי"ק סובבי' רק לומר דמים שפסקו ממקור' מ"מ בעוד זוחלי' אינם פוסלים בזוחלים והוכיח כן ממים שיצאו לשפת המקוה אבל לא מיירי מדין ואוקמת' דהריב"ש והוא השיב עליהם דמהמהרי"ק הוכיח דמ"מ אף בחומה סביב לדעת הריב"ש דאל"כ חסרה מ' סאה כמ"ש הש"ך ס"ק ק"כ. והנה עיינתי בת' מהרי"ק שורש קנ"ה נראים בפי' כדברי הגאון מהר"ז דהוכיח לדעת המרדכי דס"ל דגם למעלה ממ' סאה פוסלי' זוחלים וא"כ האיך יפרנס הך דג' מקוואות דבשלמ' לדעת הרא"ש המים היוצאים לחוץ כיון דמעעל למ' סאה הם. ומצטרפי' למ' סאה ובטלו ברובן לא פוסל ג"כ מטעם זוחלים כלומ' כיון דרוב' אינם זוחלים משא"כ לדעת המרדכי. והנה אין זכר שם מחומ' סביב ועוד למה לנו הצירוף כיון דמקוה חדא היא כשאר השקה בשפופרת הנוד כש"כ חבור מכל צדדי' אלא ש"מ דאיירי בפשיטות ומ"מ נוגעי' מבחוץ למי מקוה בעוק' כדרך המים אש ברוע כמימר' שעת' דטבילה עור לא יופסק' ממקום כניס' כמש"כ בג' שטבלו. והנה בל"ס כי ע"ד הנ"ל סובבים דברי זקנו מרן חת"ס ז"ל בסי' ר"ט אשר להגאון מוהר"ז ערוכי' וא"כ הדבר מפורש בדברי מרן חת"ס שתי' דבריו דס"ל כהרמב"ם שפי' התוספת' בב' מקואות וכן הך דג' מקוואות בשאוב באמצע דמקוואות נפסלו מאז ע"כ לא ס"ל כהריב"ש לאוקמ' בחומ' דא"כ אמאי נפסלו הא מים שכשרים רוב' מבטלים השאובים ועכ"ח בלא חומה וא"כ שוב קשי' עלי' בשאוב מן הצד דכשרים ועלת' טבילה לטובלים ואמאי הא הדר' קושי' הריב"ש דהי"ל זוחלי'. ודוחק לאוקמ' דמשפת המקוה היא במדרון וקטפרוס. מכאן הוכיח מהרי"ק דינ'. וא"כ מפורש יוצא מפ"ק וד"ק דאיירי בלא חומה וע"ז סובב דברי מהרי"ק אבל אם הי' ניחא לי' לאוקמ' בחומה סביב לא נעשה מחלוקת ביניהם כן מוכיחם בהדי' דברי מרן חת"ס וכדעת הגאון מוהר"ז. והנה בי"כ ובי"כ הלא די לנו לסמוך ע"ד הרמ"א שהביא דברי הריב"ש לפסק הלכה בסעיף כ' והש"ך החליט כדבריו בס"ק כ' וס"ק ק"כ כ"ש דלדברי ב' מאורות הגדולים דגם מהרי"ק מודה לדבריהם ומ"מ אין אתי אם מעכ"ת יתקן הדבר לשוה להכל כי ישנו גוף גדול אשר יגביה' ע"י המים ולא כן גוף קטן:

ומ"ש לדברי הריב"ש שאין במים הנוגעים למים משום זוחלים ומ"ש כל נהרות שזוחלי' לים הגדול. לענ"ד שאני כי הים הגדול אינו מעמיד הזחיל' משא"כ הכא ברגעי' אחדים אחר הטביל' ינוחו המים ועכ"ח המים שבאו לים גם שם זוחלי' או הים הוא ג"כ זוחל ועיי' בר"ב מ' מקוואות מ' ד' פ"ה ובתויו"ט שם וגם מ"ח פ"ח דגם הים זוחל. וברש"י בקהלת כל הימים הולכי' אל הים והי' אינ' מלא ששבין ללכת מתח' לרקיע א"כ הוא פשוט דהכל בזחילה כמובן. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווא:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה