אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן קנ

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קנ

סימן קמט

ב"ה יום ד' תבא עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו. ברכת כוח"ט לכבוד הרבני החרוץ מו"ה מתתי' ראטה נ"י בטשעטניק. אשר מע"כ תמה על דברי (בתשובה הנ"ל) האיך אפשר לומר כן אם תמיד הנקב פתוח מ"ש מסילונות דעלמ' המביאים מים דג"כ דרך תשמישם בכך ועכ"ח כיון שאינ' מקבלי' אינ' כלים משא"כ בהך דסימן קנ"ט באו"ח בהני כיורות לענין נטילה שמקבלי'. והנה עיינתי בהעתק התשובה אשר לפני ולא מצאתי דבר זה להחמיר אפי' אם אין סותמי' הנקב בשום פעם רק אם פעמים סותמים לצורך מה ורק פותח' בשעת טבילה או לצורך כניסת המים דאז מקרי כלי כמ"ש בנוב"י בהדי' בסי' קמ"ב אלא שבתשו' בית אפרים השיב עליו משום דדרך תשמישו בנקב הזה לצורך נטילה להכי מקרי כלי גם בעת פתוחת' משא"כ בגיגות אינ' דרך תשמישו ומזה יליף הגאון באהל אברהם סי' ל"ד לענין קנה הברזל שמוליך מים ממעיין למקוה ובסוף הקנה ברזא שקורין פיפען שנועל ופותח כיון שדרך תשמישו בכך הוה כלי אפי' בשעה שהוא פתוחה וכן בת' דברי חיים סי' פ"ד גבי גיגית דאם הנקב לצורך כניסת המים אינו מבטל' מתורת כלי כיון דדרך תשמישו היא ועיי"ש בדברים קצרים שצוה לעשות נקב במקום אחר לצורך תשמיש זה:

מ"ש מעל' מסילונות דעלמ' המוליכי' מים ובאין להם לבזבזי' אינ' פוסלים והנה גם בת' חת"ס סי' ר"ו עמד בזה ועכ"ז דעתו להחמיר ולעשות שני נקבים כמ"ש ג"כ בב"א, אלא דלענ"ד אינו קושי' מהנך סילונות וקנים המוליכי' מים ממקום למקום וכבר תי' הרמב"ם בפ"ב דמס' כלים בפירוש' וכן במ' מקוואות פ"ד מ"ה דשאני כלים אלו שאינ' עשוים אך לגרר המים ממקום למקום ונכנסים ויוצאים מפה אל פה למקום אחר וע"כ אפי' הם רחבים באמצע וקצרים בקציהם ואפי' הם עקומות עכ"ז אינ' פוסלי' מפני שאינ' עשוי' רק לגרר המים בשטף אבל גיגית הנ"ל ודאי עשוי' להיות המים נשארים בתוכ' והנקב מכנסן לתכלית זה ודאי דומה ודומה להאי דסימן קנ"ט ובאמת לפי"ז לא זכיתי להבין דברי מרן חת"ס בסי' ר"י הנ"ל מה שהביא ראי' מדברי המבי"ט סי' ע"א ח"ג וכן מה שתמיה לפני' וכי נימא חבית שנטל' שוליי' והמים הולכים מפה לפה וכי קרוי' כלי הואיל דדרך תשמיש' בכך והא לדברי הרמב"ם במ' כלים פ"ב ומ' מקוואות פ"ג שמחלק בין עשוי' לגרר המים למקום א' ובין שעושי' כקבל' דהיינו שנשארי' המים בתוכ' וכמו חקיקת האבנים בס' קנ"ט וכמו גיגית הנ"ל לעולם דמקרי כלי וכמ"ש הנוב"י וא"כ האיך דתשמישו בכך כלומר לכנוס המים אפשר גם החולקים על הנוב"י מקרי כלי וכמ"ש בת' אהל אברהם ות' ד"ח הנ"ל. ואגב באתי כמודע כי גם דבריו בת' חת"ס הנ"ל במ"ש אדברי כ"מ בפ"ו מה' כלים שפסק התוספת' בפלחץ וכו שמתחיל' נעשי' כקובי' כמוצי' רמוני' דמקבלי' ט' ובכ"מ מדמי להו לכלים שתשמישן מסומכו' דג"כ מק"ט אם כי בשאר כלים דוק' שלא מסומכי' ובזה פליג ע"ד הראב"ד שהשיג על הרמב"ם. והחת"ס תי' דבגירס' פליגי בתוספת' איירי שהם כלים לקבל דברים גדולים יותר מרימונים והוה כסלון של כיכרים ששיעורם כמוצא ככר וצ"ע דא"כ למה מסיים הרמב"ם עד שיגרע רוב' לימא כמוציא אות' דבר שעשוי' לכך כמו גבי סלון של ככרו':

ומ"ש מעל' דזה הנקב שעשוי' להכניס המים הוה היפך הכלי. אין בידי לחלק בסבר' דקה אלא דא"כ ל"ה צריך הרמב"ם לחלק בקנים הנ"ל מפני שעשוי' לגרר המים לימא דהנקבי' מבטלי' מתורת כלי כיון שנקב א' עשוי' להכניס המים ואדרבה מצינו להיפך דכל כלי קבול צריך נקב לקבל המים אלא שזה למעלה וזה למטה ומאן פליג לן לחלק ביניהם וגם מ"ש מעל' דא"כ אפי' עשה נקב לבטלו מתורת כלי ולא להכניס מים להוה כלי משום שמועיל למקוה בהכשיר זה אינו מובן לענ"ד דוודאי דכל הדברים לענין קבלת ט' ותורת כלי אזלי' בתר מיד' דעלמ' האיך הצורך ולא למען עשות הכשר מצוה והרי בגיגית שעשוי' להכניס מים וכי דוקא להכשר טבילה מועיל' והא למען רחיצה גופו שלא לטהר' מהני לי' ג"כ או למען הוכן מים לפני' כצרכי' וכיו"ב וז"פ ותל"מ. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה