אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן קמט

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קמט

סימן קמח

ב"ה יום ו' עש"ק פ' מטות עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני הנגיד חו"ב טובא מו"ה יעקב צימערמאן נ"י בק"ק ס' פעטער יצ"ו. עתה באתי ע"ד המקוה בטשעטניק (במחוז געמער) אשר נעשה ע"י קאסטען עפ"י מעיין קטן אשר לא יכיל שיעור מקוה ומתמלא עי"כ בצנורו' מנהר הסמוך. ומע"כ פקפק עד"ז שאינ' עשוי' כתקונה של רבותינו ע"י בנין וגם כי הצנורות אינ' עשוי' מתחיל' לקבוע בקרקע. והנה לענ"ד ג"כ עוד לחוש לשלישי מ"ש מע"כ כי הקאסטען ע"י קרשי' ויחדי' יעמדו ע"י מסמרים של ברזל כידוע. והנני בס"ד לבא לבאר לפני מע"כ לפי מעוט ידיעתי אח' אל אח'. א') שאינ' ע"י דרך בנין בנקב הנעש' למטה בשוליים והנני ידוע מקור מקומו' במ"ש בת' מרח"ש לפי מסקנת הסוגי' בב"ב ד' ס"ו בצינור שקבעו ולבסוף חקקו דלא מהני רק בשאיב' דרבנן אבל בדאורייתא לא מהני לאמור דהוה כמחובר לקרקע וא"כ לפימ"ש הרמ"א בסי' ר"א דכולי שאוב מה"ת ועכ"ח לדידי' הסוגי' בב"ב היינו במקוה שיש בה כ"א סאה מים כשרים ממי גשמים א"כ בקאסטען שנוהגין לנקוב אות' בתלוש ואח"כ לקבוע בקרקע ושוב סותמי' אות' בפקקי' של עץ א"כ שוב יש לדון על כולי שאוב דמה"ת דהוה כתלוש ונעש' כלי וא"כ פסול מה"ת וכן הביא בד"ח על ה' מקוואות ובתשובותיו בכמ' סימנים שכן העיר הרמב"ן בב"ב והוכיח מזה דכולי שאוב ג"כ מדרבנן כסתימ' הרמב"ם. ובנוב"י מהדו"ת סי' קמ"ב הרעיש העולם עד"ז והאריך מאוד בזה והעמיד י"ב פרטים בדינים הנ"ל עיי"ש והוסיף לחוש לפסול מה"ת לכ"ע דהא לפי דעת התוס' פסחי' ד' י"ז והר"ש פ"ב דמ' מקוואות דלטבול בכלי אפי' לדעת הר"י דכולי שאוב ג"כ מדרבנן עכ"ז טבילה בכלי לכ"ע פסול מה"ת דאיכ' דומי' דבור ומעיין דהוה הפסק בין המים לקרקע וכמ"ש במרדכי ג"כ או אם הוא כלי שמקבל טומא' אין הוויית' ע"י טהרה א"כ גיגית וחביות או קאסטען פסול לכ"ע מה"ת דלדאוריית' לא מהני קבעו ולבס"ח והוסיף עוד לומר דאפי' נוטל ופותח הפקק' בשעת טבילה לא מהני כיון דכן דרך תשמישו אין נטל ממנו תורת כלי כמ"ש באו"ח סי' קנ"ט דמותר לטול ידיים מאבנים שחקק' וקבעו בכותל ע"י ברזות שקורין תרנגולי' (האהנען) אם כי פתוח בשעת נטילת ידיים ועכ"ח דזה מקרי כלי בדרך תשמיש' בכך דלנטילת ידיים הא צריך כלי וכן הי' הכיור בבהמ"ק ע"י י"ב דדי' כמ"ש במס' יומא וע"כ לדעתו אפי' בדיעבד לא עלת' הטבילה לנדה דאוריית' וצריכי' טבילה אחרת ודוחה בזה דברי הש"ך סי' ר"א סעי"ק כ"א מהלכה שדייק מדברי הטור דבקבעו ולבס"ח מותר לטבול בכלי כזה ודברי הראשונים וטור תי' ע"ד דוחק גדול דאיירי בכלי' הצריכי' טבילה מדרבנן או לבעלת כתם ומדרבנן עייש"ה והנה כל הבאים אחריו בת' בית אפרים סי' נ"ג ובת' חת"ס סי' קצ"ח וסי' ר"ה ור"ו ורי"ז כול' האריכו מאוד לקיים מנהג הראשונים וכן בבאר יעקב ובדברי חיים על ה' מקוואות העמיק בחריפות ובקיאות נפלא להעמיד ג"כ דברי הראשונים ובפנים הביא לפסוק הלכה כמ"ש בחת"ס וב"א והסוגי' דבב"ב הנ"ל תירצו בתי' בכמה אנפין ואין כמה יריעות מכילי' להציע דבריהם. ובת' רע"א סי' ל"ו שלא הביא דברי הנוב"י עכ"ז העיר ג"כ בדבר זה ובסי' ל"ט פוסל בדיעבד ג"כ אם סותם הנקב ובסי' מ' העיר בעצה אחרת עיי"ש שלדעתי עצה זו אי אפשר בכמה מקומות. והנה בחת"ס סי' ר"ו ובת' בית אפרים לאחרי שדעתם שלא להוציא לע"ז על המקוואות הראשונים עכ"ז לחוש לכתחיל' לדעת הנוב"י עצתם לעשות שני נקבים והיינו א' כמוציא רמון שהוא לדעת התני' הביא בת' אמרי אש סי' ע"ט טפח על טפח ברבוע עיי"ש (ועיי' בשו"ת קול ארי' סימן ס"א). ונקב זה צריך לסותמ' באבן או בסיד וצרורו' דרך בנין ועוד נקב ב' כשפה"נ ויהי' נקב זה פתוח עכ"פ בשעת טבילה ועיין במהר"ם שיק סי' קצ"א שצוה ג"כ לעשות כן לכתחילה ובת' ד"ח ח"א סי' מ"ו וסי' מ"ז משמע לצאת כל הדעות צריכי' ב' נקבים וכמ"ש בחת"ס וב"א הנ"ל אם כי בספרי ד"ח על ה' מקוואות יישב מנהג הראשונים עכ"ז צריכי' לצאת דעת הנוב"י ומשמע שם בדברי' דכל נקב צריך להיות כמוציא רימון ועיי' בת' ח"ב סי' פ"ד. והנה הסברא שיוצאי' עי"כ דעת הנוב"י נלענ"ד דהא כל חשש הוא מפני שחקקה ולבס"ק לא חשוב חבור מה"ת והא בנשאר פתוח לעולם גם לרעת הנוב"י עלת' הטבילה עכ"פ לדעת הרשב"א והרא"ש ולדדהו אבן או סיד וצרורו' לא חשיב סתימ' כלל והוה כמו נקוב לעולם ושוב בעושה עוד נקב ע"י פקק עץ ואם בשעת טבילה פתוח עכ"ז לדעת הנוב"י כיון שדרך תשמישי בכך הוה כלי אפי' בפתוח והשת' כיון שסותמ' בצרורו' וסיד בדרך בנין שאין זה סתימ' כלל וגם אין כאן שום תשמיש דרך נקב זה וא"כ אין כאן שום חקיקה וכיון דהוה כמוציא רימון דהיינו לצאת ידי דעת הריטב"א במ' מכות שהצריך נקב גדול כזה כמ"ש בד"מ סי' ר"מ שזה כדי טהרת כל הכלים וכמ"ש בלשון הרמב"ם נקב המטהרו א"כ אין כאן שום דין כלי ורק שברי הכלי והא לזה מהני שהוא דרך בנין וכמ"ש בהרמב"ם לפי פירוש' בהתוספת' וא"כ הנקב ב' שהוא משתמש ע"י הפקק וגם פתוח בעת הטבילה אשר לפי"ד הב"א וחת"ס אינה כלי בשעת פתיח ושאני כיור שמשתמש דרך הדד וכן בסי' קנ"ט נוטל דרך הברזא אבל אם נוטל דרך פיו ודאי אין כאן נטילה בכלי אם פתוח הברז' וה"נ כן הוא שאין כאן שמוש דרך נקב זה וא"כ כשר לכ"ע ולדעת החת"ס הפתיח' אינ' רק חומרא בעלמא ואינה מעכב בדיעבד רק בקאסטען שתלוי' בשלשלאות בעולה ויורד צריך להיות פתוח מדינ' ואפי' בדיעבד דאינה בטל כלל לגבי קרקע עיי"ש בסי' ר"ו דשם כולל כל הנ"ל ועיי' היטב בת' מהר"ם שיק סי קצ"א וסי' קצ"ד בסופ' שהצריך ג"כ כמוציא רימון וכמ"ש ג"כ בגדולי טהרה בשו"ת סי' ו' שלדעתו אינה מועיל ככל בכלי עץ כשפה"נ רק כמוציא רימון הנ"ל וע"י עץ ערוך שיהי' בוקע' מתחת הקאסטען לתוך עומק הארץ דהוה ודאי דרך בנין ושכן עשה מעשה בק"ק פיורד' והסכים עמו במהר"ם שיק סי' קצ"ד הנ"ל:

ועתה בנדון זה סתם מע"כ הדברים היאך גודל הנקב אם הוא סתום או פתוח לעולם ואם הוא פתוח לעולם א"כ גם לדעת הנוב"י כשר כמ"ש שם בסי' קמ"ב אות ג' והסכים אתובווהר"ם שיק סי' קצ"א הנ"ל עיי"ש ד"ה עכ"פ. ומעתה לא הי' חשש אלא כיון דבקל יכול לעשות תקנת הגאוני' ולעשות נקב המטוהר' דהיינו כמוציא רימון או כמ"ש בגדולי טהרה שחשש גם בזה משום שיטת הראב"ד דעכ"פ ראוי' למדרס יעשה כתקנת הגאוני' הנ"ל ואם נסתם הנקב אם גם בשעת טבילה ג"כ סתום לדעת הנוב"י ות' רע"א נראה דאפי' בדיעבד פסול ואם פתוח הי' בשעת טבילה אין להוציא לע"ז חיו רק לתקנו לכתחיל' כנ"ל ובדרך בנין יקבוע בחבור גמור כשקובע לקרקע ועיי"ש בת' כת"ס סי' צ"א מהנ"ל ועיי' בת' חת"ס סי' רי"ז ועכ"פ מדינ' צריך לתקן ככל הנ"ל אלא שבנדון זה באתי לחוש בנקב זה אפי' לדעת החולקי' על הנוב"י לאמור כי בשעת פתיחה עכ"פ איז כאן משום דין כלי כל זה אם הנקב אינה משתמש כלל בפתיחה רק לבטל מתורת כלי מכגון במקוה שא"צ לפתיחת הנקב להכניס מים כגון שבאו המים ע"י מי גשמים או ע"י נהר. אבל בנדון זה כראה כי הנקב שהוא מכוון למי המים ולמלאות עי"ז המקוה ברוב' עכ"פ א"כ ודאי לכ"ע הוה דומי' לכיורי' וחקיקת אבנים בכותל המוזכר בסי' קנ"ט דגם כאן משתמש לכניסת המים וכיו"ב כתב בת' אהל אברהם להגאון מהרא"ש שהי' אב"ד ק"ק ק"ד (ומנוחת' כבוד בעיה"ק) ושם ע"ד הקנה המוליך מים ממעיין למקוה וע"י וועכסעל שקורין פיפען בפתיח' ונעילה כידוע העיר בזה דבכגון זה גם לדעת הבי"א וחת"ס ודאי מקרי כלי גם בשעת פתיחה וא"כ הה"ד בנדון זה אם ע"י נקב זה משתמש להכנסת המים ממעיין קטן זה א"כ מה מהני תקנות הגאוני' ולא מהני רק הנקב שיוסתם ע"י צרורות וסיד אבל הנקב אח' מה מהני וחפשתי ומצאתי בת' דברי חיים סי' פ"ד הנ"ל אשר שם העיר עד"ז השואל והשיב שלא ידע מדבר זה שהנקב משתמש לכניסת המים ע"כ צוה להכניס המים ע"י נקב ממקום אח' שבשולי הגיגית ולא אדע בנדון זה אם לא יופסל אפי' בדיעבד ולהצריך טבילה אחרת להנשים ואפשר שישנו עוד נקבים קטני' כרגילי' להיות בקאסטען ומע"כ והמורה גיסו מבפנים לידע ולהודע מהות הדברים:

ועתה נבא לחשש ב') מפני צנורות שחשש מע"כ שלא נעש' מתחילה לקבוע בקרקע הנה דבר זה העיר בדגו"מ שם בסי' ר"א סעיף מ"ח הנ"ל וכן בנוב"י סי' צ"ד ומהדו"ת סי' קל"ז והיא מת' הרא"ש סי' ל"ז וראיתי בד"ח על ה' מקוואות שנראה לו משיטת הרמב"ם להכשיר בזה אם נקבעו בבנין גמור תחת הקרקע אכן בת' ח"א סי' מ"ה נראה לקבוע הלכה כדעת הנוב"י וכן דעת חת"ס ות' א"א וכן פוסק בלחם ושמלה כדברי הנוב"י הנ"ל. אלא שלענ"ד בנדון זה כיון דרוב מים באים ממעיין וא"כ ליכ' רק משום פסול דג' לוגין וא"כ בדיעבד לא גרע מעי ג' לוגין שאובין במעיין דבדיעבד יש לסמוך להכשיר. בלחם ושמלה הביא בשם מי השלוח וכן בגדולי טהרה לחלק דדוקא בשאובי' פוסל ג' לוגין אבל הווייתו ע"י טהרה דוקא כל המקוה או רובא פסול ובלחם ושמלה הוכיח משיטת הראשונים וכן מהש"ך סעי"ק ק' דדינ' כמים שאובי' לפסול בג' לוגין עכ"פ ברוב' של מי מעיין אין לפסול בדיעבד רק פשיטא שצריך לתקן דהיינו באופן זה כי שפת הסילונות לא יגיעו לאויר המקוה ולמען יגיעו המים לתוך המקוה יצרף לסילונות הנ"ל סילון קטן של עץ מחובר בנסרים שניים ולא יהי' מדובקי' ע"י חשוקי' של ברזל משום דבר המעמיד וכמ"ש בחת"ס סי' רי"ז בד"ה אמנם עיי"ש. ובלחם ושמלה הוסיף שלא יהי' מדובקי' ע"י מסמרי' של ברזל ועיי' בחת"ס סי' קצ"ט וסי' ר"א שהזהיר שלא ידבק סילון של עץ קטן הנ"ל להסילונות של ברזל באופן שאין הסילון של עץ יכול להעמיד את עצמ' בלא הסילונות של ברזל דא"כ הוה כמו תפיס' אדם שאוחז במקל דמבואר במתניתן דמקוואות דהוה ג"כ הווייתו שלא בטהרה וא"כ הה"ד הכי סילונות ברזל שמק"ט הוה כאוחז בסלון של עץ ע"כ צריך הסלון של עץ לחזקו ולדבקו שלא בחזק' ודבוק גמור על הסלונות של ברזל כמובן וכן הסכים בס' כו"ש וכן יעשה כתקון הסלונות הנ"ל:

ועתה נבא בחשש ג') שהקאסטען מדובק בנסרים ע"י מסמרי' ברזל. והנה דברי הנוב"י מהדו"ת סי' קל"ז ידועים במ"ש ע"ד השאלה במקוה שהם ע"י נסרים וקרשים מרוצפי' וע"ד כי המקוה דרכ' להתחסר מעט מעט בזחיל' שאינ' נכרת ע"כ צריכי' לחזק הנסרים ע"י מסמרי' של ברזל אם אין חשש משום מהוה ע"י דבר המק"ט והשיב דאם ע"י מסמרי' חדשי' ליכא חששא דאינה כלים ורק ע"י מסמרי' שנשתמש' כבר בכלים בזה נעשה כלי אלא דעל כ"ז הכשיר בנדון הנ"ל דע"כ לא החמיר הרמ"א בסי' ר"א סעיף נ' כדעת הר"ש שלא לסתום סדק המקוה למנוע הזחיל' בדבר המק"ט דוקא אם הפסול זחיל' הוא בזמנו ושעתו מיד משום זוחלי'. אבל בנדון הנ"ל שאין זחיל' ניכר' ואינה פוסל והמוסמרי' רק משום לעתיד שלא יחסר השיעור אין זה בכלל הוויי' ע"י ד' מק"ט ועיי' בחת"ס סי' ד"ר שקלסי' בסברא זו ושיש לסמוך בזה לדינא והנה בנדון זה שהקאסטען מדובק ע"י מסמרי' לענ"ד אם הקאסטען בארץ משוקע' דהיינו דעפ"י הרוב כן הוא דבלא הקאסטען הי' המים מתפשטין ולא ישאר שיעור טבילה או הי' זוחלי' אם כן אין לך מהוה ע"י דבר המק"ט יותר מזה ועי' בחת"ס סי' ר"ו דשם בנדון הנ"ל לא שייך חשש הנ"ל כמובן ורק משום דבר המעמיד, משא"כ בנדון זה ודאי אם הקאסטען משוק' בחפיר' שהוא בבנין כותל צעמענט וכיו"ב שאין מימיו מתפשטין וזוחלי' ליכא חששא זה אבל בלא"ה למה יגרע ממ"ש החת"ס סי' רי"ד שהסילון של עץ לא יהי' מדובקי' חשוקי' של ברזל והוסיף בלחו"ש גם שלא יהי' מסמורי' של ברזל וא"כ כש"כ בקאסטען זה. וע"כ לענ"ד צריך לעשות קאסטען אח' מדובק ומחוזק ע"י מסמרי' של עץ ואפי' אם הם מסמרי' חדשים מ"מ דבוק הנסרים והקרשי' הא נעשי' בתלושי' א"כ כבר נעשו' כלים אם לא שמחזק הקאסטען בשקוע לחפיר' מקודם כאשר באמת דעת התני' לעשות השוליים בתוך החפירה. והנה תמיה לי שלא ראיתי באחרונים להזהיר עד"ז ואין אתי יודע עד מה. והנה המורה צריך לראות אופן חפירה הנ"ל וכאשר אמרתי. ועוד ראיתי להעיר כי טוב לעשות ברז' ארוכ' כמקל ולמעל' מן המים כראות' שימצא בעת הטבילה לפתוח וכן ראיתי כאשר הייתי נער קטן במקום יישב מולדתי שהי' הברז' בולט' ממעל למי מקוה ועיין חת"ס סי' ר"ו מהנ"ל וכמדומ' שכן התקין הגה"צ מהרי"פ זי"ע שהי' אבדק"ק נייטרא בימים ההם ואז הכל בטהרה. דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. אחרי כותבי זאת עיינתי בת' מהרי"א סי' רי"ד וסי' רכ"ה שמסכים ג"כ לתקן ע"י ברז' ארוכ' כדברי גדולי טהרה. ומ"ש להדק הגיגית גם ע"י טסי' ברזל צ"ל כי קודם לזה הי' הגיגית בלא"ה ע"י מסמרי עץ או רייפען של עץ או שהוא בין כותלי צימענט כנ"ל. ועיי' בנהרי אפרסמון סי' קל"ב:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה