אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן קלח

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קלח

סימן קלז

ב"ה יום ה' פ' שופטים עת"ר לפ"ק מרחץ אובן יצ"ו לכבוד ידי"נ הרב הגאון המפורסים ציס"ע וכו' מהו' יודא גרינוואלד שליט"א אב"ד ק"ק סאטמאר יצ"ו. הנני ע"ד אשר הדרג"ק מתודע ע"ד ארטעזישע מעיין עשות עי"כ מקוה טהרה. הנה במקומנו אינ' מהם רק מקוה ישנה שבא ע"י מעיין מוריק מים ממעלה למטה כי מעיין הנ"ל איננו רחוק משטח פני הארץ רק כמו ג' וד' טפחים ואינני יודע מטיב מלאכת ארנועזיש רק עפ"י מה שנודע לי ממי שאמרי' שנודע להם מטיב הארנועזיש הנ"ל כי באו המים מעמוק עמוק מי ימצאנו וקורין מקורו תהום המים מקום רחובות מים רבים אשר ע"י הקנים שעושי' האומני' ובצבצי' ורוגש' מלמטה למעלה ונשפכי' לרוב על פני חוצות. ואם כן הדבר לא אדע על מה חושש הדרג"ק ע"ד מים שאובין שיפסלו ע"י שאיבת בעלי מלאכה כיון שהמים רבים ע"פ תהום הנ"ל יותר ויותר משיעורי המקוה שהם במקום תהום הנ"ל והם במקום א' ולא ע"י חלחולי ארץ כשאר מעיינות אם כן אפי' אלף סא' מ"ש אין פוסלי' כמ"ש הרמב"ם והרא"ש ממתניתן פ"א דמ' מקוואות וכן במ"ג פ"ה שם ופסקו בש"ע סעי' ט"ו ואפשר כי לאו כל המקומות שוין. ונודע לכבוד הדר"ג שאינ' רק כשאר מעיינות במקום חפיר' מקוה הנ"ל ואם ישנו מקום ספק עד"ז הלא דעת הרמ"א בסעי' מ' אשר שם מחמיר כדעת השאלתות דגם במעיין פוסלי' ג' לוגי' מ"ש מ"מ בספיק' מסיק להקל א"כ אין חששא משום חששא הנ"ל להכשיר ע"י יין אדום או חלב. וראיתי מ"ש הדר"ג שלא לחוש דמעיין מטהר בכ"ש. והנה בלי ספק שדעתו כי כן מעיקר' דדינ' דרוב הפוסקי' הכא ס"ל אבל הא איכ' דעת השאלתות במרדכי מ' שבועו' שהחמיר גם במעיין וביאר דבריו במהרי"ק שורש נ"ה דסברתו משום דס"ל כדעת הר"י בעל התוס' דלאדם בעינן מ' סאה גם במעיין וע"כ נפסל בפחות ממ' סאה ע"י ג"ל מ"ש והך מתניתן דמעיין מטהר בכ"ש ואינ' נפסל ע"י שאובין היינו לכלים דלא בעי' מ' סאה. וע"י בת' א"א מ"ש עליו והדברי' עתיקי'. והנה הרמ"א סעי' מ' פסק להחמיר לכתחילה ובטורח גדול לנקות המקוה אפי' לכתחיל' מכשיר ועיי' בת' מרן חת"ס סי' רט"ז בעובד' שם שקדוו' המים שאובים בטרם באו מי מעיין. ג"כ דעתו להקל רק מצריך שם אם ההוצאה מרוב' או בטול פ"ו ובנדון זה ודאי אין לך טורך גדול והוצאה מרוב' לירד לתחתית התהום למען להכשיר הנ"ל. ולדעתי כמעט דבר שאי אפשר להתקיים דאין עיני אדם שולטו' שם לראות וכבר גלתי דעתי דלפי מ"ש דבאי' ממי תהום מקום מים רבי' א"כ אין ספק כלל וכהנ"ל. ועוד ראיתי מ"ש הדר"ג בטעם להקל משום המשכה בא למעלה ורביי' ודאי איכ'. ולענ"ד דזה לא מקרי המשכה דאל"כ במקוה שנפסל' ע"י ג"ל מ"ש למה מצריך במתניתן עד שיוצא מלוא' ועוד דהא בזמן שהוגב' למעלה במים שניים הבאים ע"י מים כשרים בשעה שהם למעלה מג' טפחים כשיעור המשכה יוכשר' אי איכא רביי' ג"כ אלא ודאי המשכה ליכ' כי אם בזחיל' ונזיל' כדרך המים שהולכי' מעצמ' למקום כמ"ש במ' תענית (דף ז') למה נמשלו דברי תור' למים וכו' אבל מה שמגביה' עצמ' למעלה היפך טבעם והוא בא ע"י דחיקת המים התחתונים או ע"י הריקת האויר מחלל הקני' או איז' כח אח' עכ"פ אינ' כדרך נהרות המושכי' ובמרדכי פ"ב דמ' שבועו' וברוקח נתן טעם להכשר המשכה דהוה כמו נזרעו בקרקע ובטל אגב קרקע והגבהה למעלה הא הוה היפך הזריע' ואדרב' הוא דרך תלוש בקרקע כמ"ש במתניתן גבי קנקני' שסדר' ע"ג גג ונתמלאו מים ישבר או יכפה ולא יגביה' וכן בפ"ז דמ' מקוואות גבי סגו' שהגבי' הוה כנתלש' והוה שאוב או תפיסת ידי אדם בהם. ועוד נלענ"ד מטעם אח' דאינ' מטהרת מטעם המשכה כזו דהא בפ"ב אמרינן דמקוה שנפסל' ע"י ג"ל מ"ש וחלקו עודנו בפסול' עד שיצא ממנו מלוא' ועוד אם כי בנחלק ונחסר ממנו בג' לוגין מ"מ פסול מפני שנקר' עליה שם פסול כלומר דחשבינן כהלו כול' מים שאובי' ולהכי צריך לצאת ממנו מלוא' ועוד וא"כ כל מה שהוא בכלל מקוה זו בפסול' עומד ולא מהני המשכה בתוך מקוה עצמ' כלומר מה שהוא בתוך העוקה. וא"כ היינו נמי טעמי' שייך בקנה זו שיוצא מתוך המקוה דאם יש בחללו כשפה"נ דחשבינן שיעור נקב זה כחדא עם המקוה כגון במקוה שחסר' וכיו"ב וא"כ זה נמי בכלל עוקת המקוה ועומד בפסול משא"כ בהמשכ' דעלמ' שהוא חוץ למקוה. ואם כי מדברי תה"ד אשר עצתו במקוה שנקוה' ויש חשש' שנשאר שם ג' לוגין מ"ש כאשר נחסר' להטיל חול או עפר עד שנתייבש ואם אח"כ המים מבצבצי' ובאי' דרך העפר וחול הוה לי' כהמשכה שנכשר' המים וא"כ משמע אפי' במעיין או באר שבאי' המים מלמטה למעלה ג"כ מהני שם ענין אחר כיון שנתייבש ונעשה קרקע ממש ודאי בטל' להו אגב קרקע ופנים חדשות באו לכאן דהא כל טעם המשכה לפ"ד המרדכי והרוקח מטעם זריע' ובטול אגב קרקע ושם ודאי אית בי' דקרקע ממש נעשה משא"כ המשכה דעלמ' מים במים אצל הקרקע בצדה וכמ"ש דהוה היפך הזריע' אבל בהך דתה"ד דנותן עלי' עפר עד שנתייבש א"כ המים תחתיו דזה זריע' ממש ועוד מנ"ל דהמשכה מהני בדבר שבא ע"י כח אח' דהא נאמר כבר שבא ע"י כח הדוחק או הרקת האויר מתוך הקנה כמו בפלומפ וצוג- העבער כמ"ש הנוב"י במהדו"ק בה' יי"ני. ומ"ש הדרג"ק עפ"י דברי האגודה שמחלק בין יוצאי' מעצמ' דמהני מלוא ועוד אבל ע"י שאיבת הכלי י"ל דלא אמרינן שיוצאי' הפסולי' וא"כ הכא בארטעזישע בארות שיוצאי' מעצו' שוב שפיר יש לחשוב ביציאת מלוא' ועוד דבר נכון היא מאוד ואפי' באי' מכח אח' מ"מ פשיט' דראשונים דוח' לחוץ כמובן. ואפריון נמטי לו בסבר' זו. כללו של דבר לענ"ד להסכים אתו בנדון זה להקל. ואם שייך בהני ארטעזישע בארות משום תפיסת ידי אדם דהיינו אם המים באו ע"י הרקת האויר וא"כ הוה כמו פלומפף והעבער כבר הלכו בזה נמושות עיי' בת' נטע שורק סי' ע"ד וסי' ע"ה ודברי לחם ושמלה עפ"י ת' אמרי אש ידועי' בהני דרוק מקוה. אלא שאיני יודע טיב מלאכה זו כי גם שמעתי אומרים הטעם שהמים באי' למעלה מעצמ' הוא נסיב' כי מקור המים באי' מדליו של הר וכאשר משם באו הגבה למעלה כמ"כ למקום שהלכ' כמו שידוע ממלאכת וואסערלייטונג אם כן לא שייך כלל תפיסת ידי אדם דאינ' רק כמסיר המניע' וכמ"ש הט"ז בסעי' מ' ועיי' בחת"ס סי' קצ"ט וסי' ר'. וכבוד הדרג"ק בל"ס ידוע לפניו ברב חכמתו מלאכת ארטעזישע באר הנ"ל ומאוד אשמח כי יבינני בענין זה מהו. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער מק"ק מאד:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה