אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן קלז

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קלז

סימן קלו

בהי"ת אול"י ג' עי"ת עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו. בין כס' לעשור.

החתימה לטובה יגמור על ראש הרבני האברך החריף ובקי מו"ה שמואל מנחם קניין כ"י:

ראיתי מעל' דבר קשות ע"ד ת' מרן חת"ס סי' קצ"ט אות ג' במ"ש לתרץ קושי' התויו"ט על הרמב"ם דס"ל בפי' על המתני' פ"ו מ' ה' נוטפין שעשא' בזחלי' דהיינו שנוטפין טיפות טיפות ולפי"ז לא בעי הוויית' ע"י טהרה רק להיות מעין מים חיים כזב וכיו"ב אבל בהוייות מקוואות להיות מים כשרים לא בעי הוויית' עי"ט כמ"ש גם הרא"ש ממ"ש בפ' ט"ו מקוואות. והקש' התוי"ט דקש' ע"ז מקרא דדרשי' מני' בזבחים ד' כ"ה אך מעיי' וגו' טהור יהי' דבעי הווייתן ע"י טהרה א"כ דרשי' לי' אלפני פניו דהיינו מעיין ולא על בור ומקוה שלפניו וסמיך לי' ולא מצינו כיו"ב. ותי' החת"ס עפי"ד ת"כ פ' שמיני יליף מני' טהור דהיינו אם נטמא המקוה וטהרנו ממעיין ופי' בז"ר במ' ילקוט דהיינו שאם חסרו' יטהר להכשירן ממעיין וכיון דהכי מדרש מתפרש כמו הך דמתני' דפ"ו דמקוואות וכפי' שרוצה לעשות מנוטפין טיפות טיפות להיות זוחלין וע"ז תמה מע"כ דהא מסיים שם בת"כ אין לי אלא מעיין את המקוה מקוה את המקוה בור את המקוה בור את בור מניין ת"ל מעיין יהי' טהור בור יהא טהור מקוה יה' טהור אלמא דבכול' איירי לטהר אם הם חסרו' ולדברי מרן חת"ס לא איירי רק מקוה המתקוה להיות מעיין. והוא לכאור' קושי' עצומ' וכמדומה כי מכמה זמנים הרא' לי למדן א' בתמיה זו. ולענ"ד דברי מרן חת"ס מזוקקי' ומדויקים וחס להזכיר' לומר כי ראה דברי ת"כ והעלים עין מסופ' אלא שקצר בלשונו קצת וגם איזה ט"ס דמ"ש בשם ז"ר בילקוט אינו שם ומפרש כפשוט' דקאי לענין לטהרן ממש ע"י השקה ובקרבן אהרן על הת"כ מביא פי' זה ודחי' בב' ידיים דהא מים מחוברי' אימ"ט עד שיתלשו ופי' לעיקר דאיירי במקוה חסר להכשירו ע"י חבור והשקה וע"כ צ"ל בחת"ס קרבן אהרן במקום ז"ר. והנה ידוע שי' הרא"ש בה' מקוואות סי' מ' דהא דבעי הווייתו עי"ט היינו דוקא אם בא להמשיך מי גשמים בעלמ' שאינו מעיין ולא מקוה אבל ממעיין ומקוה שלמה למקוה חסר' ופסולה לא בעי הוויית' עי"ט ופליג על הרשב"א וכן פסק המחבר סעי' מ"ט לעיקר כדברי הרא"ש ודברי הרשב"א כתב בשם יש מי שאומר שאין לחלק ואם דברי הגמ' מ' זבחים דדרשי' יהי' טהור בגוונ' זו דהיינו להשלים החסרון ממעין ומקוה והא בזה לא בעי הווייתו עי"ט בשום פנים דהא פי' הרא"ש שם בטעמי' כיון דמחוברים הם מה הווייתי עי"ט שייך בי' דכול' חדא הוה וזה פ' וגם כשרות' מוכשר מחבור' למעיין ומקוה שלמה אלא דכ"ז לענין כשרות וטביל' שאר טמאים אבל לענין להיות מים חיים לטבילת זב דנעשה ונוסף פעולה חדשה וזה רק ע"י מעיין בזה צריך הווייתו ע"י טהר', ומעתה אם יהי' הפי' בת"כ כפשוט' גם ברישא שמחבר המעיין למקוה חסר' ג"כ קשי' הלא המעיין בא לתוכ' ומה פיסק' שפוסל ועיין בר"ש פ"ח דמ' פרה שמכשיר מי נהרות למים חיים אם אין בהם חשש לרבו נוטפין וא"כ הה"ד מעין שמחובר למקוה אם לא רבו מי מקוה וא"כ אין כאן משום הווית' בטהרה אלא דעכ"ח דאיירי הדרש יהי' טהור הוויית' עי"ט רק כפי' הרמב"ם שרוצה לעשות מנוטפין טיפות טיפות להיות זוחלין שזה הווי' ממש וזה שדייק החת"ס כיון דהכי מדרש מתפרש כמ"ש הרמב"ם בהך מתני' כלומר לפי הדרשות הת"כ שבא להשלים החסרון שוב א"א להתקיים לדרוש הווייתו עי"ט לשי' וסברת הרא"ש רק כפי' הרמב"ם וכנ"ל. שנית הקש' מע"כ דברי חת"ס מדידי' אדידי' דבסי' קצ"ט צווח ככרוכי' ע"ד השואל דבעי למימר דהווייתו עי"ט אינה מה"ת ומדרבנן והא בסי' רי"ג הביא ראיות ונוכיח' דפי' הקרא יהי' טהור היינו המי מקוה אימ"ט שכן פי' הרמב"ם והוכיח כן מכמה מקומות בש"ס וא"כ האיך נדרש הווייתו עי"ט וכן מים הנמשך ע"ד שמק"ט וקבל המעיין ט'. ואינו מבין דבריו בזה האיך תלי' זב"ז זה דרש' בפ"ע וכמ"ש בקרבן אהרן דאם המקרא ילמדנו רק שטהור ואימק"ט הי' נאמר יהי' לשון רבים אלא כדרש' בא וה"נ הי' די לכתוב טהור ויהי' כדרש' בא וכל חד וחד לשי' מר כדאית לי' הרמב"ם להיות מים חיים ולשאר פוסקי' לכול' מדרש למקוה ובור כל שצריך להכשיר' לטהרת הטובלי' והא בגמ' שם בזבחים דרשי' טהור יהי' הוויית' עי"ט וכי תימא שהיא טהור יהי' כשר לטבילה להיפך אמרי' להיות כשר לטבול צריך שלא יהי' מק"ט. אבל מ"ש מעל' ממעיין. לא אדע כלל כוונתו דהא זה שייך להקשות לשי' הרמב"ם והיינו להיות מים חיים בזה מהו לתלות בק"ו דהא באמת כל המקוואות כשרים אפי' מי גשמים אימק"ט ועכ"ח אינו בכלל מים חיים רק מי מעיין וכיו"ב שחשוב בפ"ח דמ' פרה עיי"ש. דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה