אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן קלו

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קלו

סימן קלה

ב"ה יום ג' בשלח עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו. שוי"ר לכבוד הרב המאוה"ג מו"ה יודא ליב וויינבערגער נ"י אבדק"ק ניגרעשד יצ"ו. יק"מ הגיעני ולא השבתי כי קש' עלי להכניס עצמי במחלוקת אמרתי כי יציע הדברים פני הרבנים הגנ"י הסמוכי' ובבא מכתב ב' אמרתי עתה באתי על ד"ת. והנה בעובר' זו שבנה מקוה חדשה ונמצא מעיין ונבנה עלי' היסוד ע"י "בעטאן" ולמען הגבה' המים שיגיע למעלה מהטבור זרת כמ"ש בשו"ע ובבאה"ג ע"כ שופכין לתוכ' שאובי' ג"כ ולעת ימים טובים שהוצרכו למלאו' עוד שאובי' למען מלאות הוואנען וגם מלאו שוב המקוה במים שאובים למען יגיע לשיעור טבילה הנ"ל ואז אמר א' מבעה"ב כי ראה מים זוחלין חוץ למקוה. ואח"כ לא נראה בשום מקוה איזה זחילה וע"י עוררי' שבקשו למלאו' שוב המקוה על גדותי' ולהבחי' עי"ז אם ישנו הזחילה וכ"ת הסכים לעשות כן וכאשר נתמלא המקוה באמ' נראה זוחלי' להדי' לתחת כותלי המקוה עד ששבו המים לכמו שהי' ואז פסק' הזחיל' לגמרי. והנה כ"ת הביא דברי השו"ע סעי' נ' דהמחב' פוסק כדעת הרא"ש בת' דאם נשארו מ' סאה במקוה אפי' אם למעלה מסדק זוחל אינ' פוסל וברמ"א מחמיר כדעת הר"ש עכ"פ לחוש לכתחילה. ושוב הביא דברי הש"ך ס"ק ק"כ דבנדון זה אפי' להר"ש כשר דעתה אינ' זוחל רק שיש לחוש שע"י טבילת הטובלי' יעלו המים הגבה למעל' ושוב יהי' זוחלי' והא כתב הש"ך ס"ק הנ"ל דאם ע"י טבילת אדם זוחלי' לחוץ אם נשאר מ' סאה במקוה גם הרמ"א יודה שאין להחמיר בזה ודוק' בסעי' נ"ה בג' מקוואות שבכל א' מהם רק כ' סאה בעינן כשישוב' המים לתוך המקוה וכמ"ש הרמ"א בסעי' נ' הנ"ל אבל בתרתי לטיבות' בנשאר מ' סאה וגם ע"י טבילת אדם הוא זוחל משא"כ בסעי' נ' שזוחל מעצמ' כן תו"ד כ"ת. והנה אמת הדבר כי כן דעת הש"ך אבל הבאי' באחרונים חולקי' עליו בזה ושיש להחמיר באיסור תורה. ועי' בס' דברי חיים שהשיב ע"ד הש"ך דמ"ש ראיי' מת' הריב"ש סי' רצ"ב אינ' ראיי' דעובר' השואל הכי הוה שלא כשאר מ' סאה ופסל' הריב"ש מטעם חסר מ' סאה ומטעם זוחלין אם אינ' שבין למקוה ומנ"ל דאם הי' נשארים מ' סאה ל"ה ג"כ פוסל מטעם זוחלין עכ"פ וכן בס' לחם ושמלה ס"ק פ"ח וס"ק קצ"ו השיג על הש"ך שאין מדברי הריב"ש ראי' לחלוק על מהרי"ק והביא דברי התשב"ץ ח"ג סי' ל"ד שכ' להדי' שאפי' אם נשארו מ' ס' במקוה וזוחלין לחוץ ע"י טבילת אדם מ"מ אם כותלי המקוה שחוץ לעוקה אינ' מעכבים זחילת המים פסולה המקוה וע"כ סמך הלחם ושמלה שיש להחמיר כדעת התשב"ץ באיסור תורה. וראיתי בס' רז"ה פי' רחב על הל' מקוואות שהשיב ע"ד לו"ש ומיישב דברי הש"ך שאינו נגד דעת התשב"ץ דהתשב"ץ איירי שטובל גם במקום שזוחל למעל' והש"ך איירי שטובל למטה במקום אשבורי כלומר ששוקע ראשו וגופ' למטה מהסדק ששם אינ' זוחל דבזה מהני סברת' כיון דבא ע"י הטובל. ולדידי' ישנ' ג' חילוקים דאם זוחל ע"י עצמו אפי' בשאר אפי' אלף סא' לא מהני אפי' טובל למטה במקום שאינ' זוחל ואם ע"י טבילת אדם זוחל אם נשארו ונ' ס' וגם טובל למטה באשבורן אע"ג דזוחלי' למעל' כשר אפי' לכתחיל' ואם לא נשאר ונ' ס' צריך שיהי' המים שבי' למקוה וע"י עכוב מקוואות וא"כ לפי"ז הי' כאן תקנה להזהיר לטובלי' שיהי' טובלים באופן זה להשתקע וככפוף גופן לעומק המים שיהי' בטח במקום אשבורן לפי שיעור המקוה בלא טבילת אדם. אלא שראיתי בדברי התשב"ץ ח"ג סי' ל"ד שם אין זכר לחלוק הנ"ל דהא שם מביא דברי הר"ש לראיי' כי גם בנשאר מ' סאה נפסל המקוה משום זוחלי' והוא בעובד' דילי' איירי שזוחלי' ע"י טבילת אדם ומה ראיי' דהא חלוק רב ביניהם דשם בר"ש איירי בזוחל ע"י עצמ' ול"מ אפי' טובל במקו' אשבורן למטה ועובד' דתשב"ץ הוה שזוחלים ע"י טבילת אדם דמהני עכ"פ לדברי הרז"ה בטובל במקום אשבורן ובתשב"ץ משוי להו אהדדי א"כ דברי התשב"ץ אינ' מתפרשי' רק כדברי הלחם ושמלה. ועוד באמת אין זה תקון לנשי' הטובלי' האיך ישארו בטבילתן לכפוף ראשון וגופן כ"כ ידוע שטובלי' במהירות וכמעט שנתכס' ראשיהם. העומדת ע"ג אומרת טהור טהור. והא אפי' אם שער הראש א' למעל' במקום זוחלי' ל"מ אפי' לדעת הרז"ה הנ"ל ועוד האשה העומדת ע"ג אין בידה לשמור ולראות ד"ז ועוד אם תעשה הטובלות כן אפסיד' הקמיית' כי למה שפכו במקוה שיהי' יותר משיעור' הרבה כדי שיעל' למעלה הטבור זרת ככתוב בש"ע והוא מדברי הרשב"א וטעמי' דאם אין המי מקוה גבוה כ"כ צריך הטבולי' לכפוף ראש ואברי' ביותר ועי"כ מקומו' הקמטים ובית הסתרים א"ר לביאת מים ולא עלת' הטבילה ועתה צדיק מה פעל בהגבהת המים אם צריכ' לכפוף ראש' וגופ' למטה למקום אשבורן הא במקום הזה אין הגובה מים כ"כ שיגיע למעל' מהטבור זרת כמובן:

שוב ראיתי גם בת' מעיל צדקה סי' ט"ל שפוסל גם בזוחלי' שבא' ע"י טבילת אדם והביא דברי הש"ך סע"ק כ' שמשמעו' דבריו להיפך ממ"ש בס"ק ק"ך. ע"כ לענ"ד בהבחנת מקוה זו דהיינו אם יש להסתפק כי ע"י הטובלי', הגבה' המים ועי"כ זוחלי' לנסות באופן זה כי יכנסו במקוה. אנשים וטובלי' כדרך שרגלי' להיות מנין הטובלי' ויטבלו ובשעת טבילו' הנ"ל בעת שנסכסו ממי מקוה חיש מהר יעשה העומד ע"ג איזה רושם הנראה בכותלי המקוה ועי"כ יראה כמה הוגבה' המים וכאשר יצאו מן המקוה יראה כמה נחסרו מן המים ע"י שיצאו מן המקוה ואח"כ ישפכ' מים לתוך המקוה עד שיגיע המים עד הרשימה שעלה העע"ג ויראה לפי"ז אם ע"י טבילת הטובלי' הוגבה המים כ"כ שיהי' זוחלי' ואם יש בידו לתקן שלא יהי' טובלי' במקוה רק אדם א' והנשארי' טובלי' סירוגי' סירוגי' יש להבחין ע"י טובל א' באופן הנ"ל וטוב מזה ומזה לבדוק המקוה ע"י אינזשאכיר הבקי בטבעית המים והבעטאן כי גם אפשר כי יש סדק קטן למטה ואין גובה המים גורמי' רק כבידת המים ע"י משקלם דוחקי' תמים שלמטה לחוץ ואז ודאי אין תקנה רק לסתום ולתקן הבעטאן. וגם כי בגוף התקון לעיל אני מסתפק כלומר אם זה מקרי כלל שזוחל מפני טבילת הטובלי' כיון שזוחל ע"י איזה סדק ופשיט' שאין כח הטובלי' דוחי' המים דרך סדק משא"כ בעובד' דריב"ש אשר עלי' דברי הש"ך ס"ק ק"כ מיוסדי' ועוד כי דרך הסדק מוסיף והולך ע"כ לענ"ד לעשות ולתקן ע"י אומן בקי היטב. ידידו"ש ה"ק ומרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה