אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן קיח

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קיח

סימן קיז

בבהי"ה יום ו' מש"ק פ' ואתחנן תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט להרב החריף ובקי טובא וכו' מו"ה חיים צבי ליכטענשטיין נ"י אבד"ק בוטשום יצ"ו. בדבר מ"ש ע"ד העובד' אשר צורבא מדרבנן נשא בתולה ובל"ר מצא דם בתולים ופירש ממנה כדינא ואחר טהרת' מב"מ בביא' זו לא מצא דם ואומר' כמדומה של"ה ביאה גמורה וכן בליל של מחרת דומה להנ"ל ואח"ז בא זמן וסת. ואחר טהרתה שבא אליה ג"פ ומצאה דם מיד מהו שנחזיקנ' לרואה מת"ש. ומעל' הביא דברי ש"ע סי' קפ"ז אשר שם מבואר דלא תלי' בד"ב רק אם לא פסק' מלראות וגם הי' לה צער וכאב. והביא שוב דברי הנובי"ת סי' צ"ד דבביאה שאינה גמורה דלא הוה הפסק ובת' מהרמ"ש סי' קע"ט אפי' באומר' כמדומה ואפי' ביש"ק. והנה ודאי די סמך להתיר עפ"י דברי הגאונים אשר כל ב"י נשען עליהם. אך בנדון זה קשה התיר' עפ"י מ"ש בשו"ת מהרי"א סי' קע"ט אשר נשאל כיו"ב והי' ג"ם בעת עבור' ועד"ז דן כי במעוברת אזלי התיר' הנ"ל הוא עפימ"ש בשביל אמונה דבמעוברת א"א שלא כלו הבתולי' כי אין אופן שתתעבר' בבתולים קיימים כמו שא"א לגדול הפרי בלא נפילת הפרח. וא"כ עכ"ח אין זה דם בתולי' רק ד"נ ובת' הנ"ל מביא ראיי' לדברי ש"א ממ"ד ומ' יבמות ד' ל"ד ע"ב במ"ש שם דאין אשה מתעבר' מביאה ראשונה ופריך הגמר' מתמר ות' שמיעכ' באצבע והיינו שעי"כ נשר' הבתולי' ונתעבר' א"כ משמע דאין אפשרו' להתעבר בלא השרת בתולי'. וראיתי בשו"ת תשורת ש"י שהקש' עלי' דהא אמרינן במ' חגיגה ד' ט"ו גבי בתולה שמבר' שאפשר להתעבר ע"י ביאה מי שבקי בהסיי' כמו שמואל דרב גוברי' וכן אמרינן התם דאפשר דנתעבר' באמבטי ומ"מ היא בתולה דהא בעי שם להתיר' לכה"ג אלמ' דאפשר ואפשר והראיי' שמביא מהך דמ' יבמות השיב עליו דשם אין הטעם דאין אשה מתעבר' בב"ר מפני שהבתולי' מעכבי' דודאי אפשר ע"י שיש פרצ' דחוק' אלא שממילא נושרי' הבתולי' וע"י מעוך מתעבר' ונושרי' הבתולי' ג"כ דאל"כ מה פריך איהוד' דודאי רב גוברי' והי' בקי' בהטיי' כשמואל אלא ודאי אין הטעם שאינ' מתעבר' מביאה ראשונה משום הבתולי' אלא כך הוא בטבע'. וגם כי י"ל דאע"ג דלא נשרו הבתולי' מ"מ נעשה פתח קטן לקליטת הזרע וע"כ מסיק להתיר' והנה בגוף הסבר' והראיי' ממס' חגיגה נראי' דבריו. אבל מה שהשיב על הראיי' ממ' יבמות במכ"ת לא עלה על זכרונו אז מ"ש בנוב"י מהדו"ק סי' כ"ב דהא דא"א מתעבר' בב"ר הפירוש שמן הרוב הוא כן אבל אפשר במעוט' וכ"כ הר"ן בפ"ק דקדושין עיי' בשו"ת שיבת ציון שהביא' ומעתה הפירוש בקושי' הגמר' מתמר כך הוא האיך סמכ' תמר להפקיר עצמ' משום שהי' משתוקק' להעמיד בנים ממנו הא א"א מתעברו' מביאה ראשונה עפ"י רוב והיאך סמכ' על המעוט. כלומר שהיא מן המיעוט וע"כ לא הקשה הגמר' מלאה שנתעבר' מב"ר כמ"ש התוס' דשם מעשה שהי' כך הי' והית' מן המעוט אבל אין לסמוך על זה לעשות כן. ומעתה אזלי לי' דחיית בעל תשורת ש"י מה דקאמר דיהוד' רב גוברי' ובקי בהטיי' וכי סמכ' על זה שיבא אליה דרך הטיי'. ועוד דהא חשב' לזונה ולא הית' בעיניו בתולה ולמה יבא דרך הטיי' ועיי' בת' אמרי אש סי' ס"ו וסי' ס"ז והנה מדברי הנוב"י הנ"ל מוכח ג"כ דהטעם שא"א מתעבר' מב"ר הוא כמו דס"ל בת' מהרי"א הנ"ל דהבתולי' מעכבי' עיי"ש במהדו"ק סי' כ"ב ובמהדו"ת סי' ל"א. ואפשר דהש"א ס"ל כמ"ש במל"מ בפ' ט"ו מה' אישות דאין אופן שתתעבר באמבטי ודשמואל לא שכיח ואפשר ג"כ דס"ל דעובר לחוד ועובר לחוד דודאי תחילת העובר אפשר ואפשר אבל בנתגדל העובר חדש או ב' חדשים ע"י גדולו דוחק הבתולי' לחוץ. והשאלה במ' חגיגה הוא באופן שנשא' הכה"ג בתחילת עבורו דמותר לקיימ' כמו בבגר' תחתי'. והנה בנדון זה אם יש מציאות לידע שלא ראת' ג"פ בעת עבור' גם בת' מהרי"א מודה שאין לאסר' משום רואה מתים. ולדעת התשורת ש"י אין חלוק ומעתה יש לחקור ולידע זמן הכרת עובר ועי"כ יודע זמן עבור' יזמן ראיית' מת"ש ומ"ש מע"כ להתיר עכ"פ בהוכר עובר' דהוה מסולקת דמים בת' מהרי"א הנ"ל דעתו דלזה לא מהני סברת הוכר עובר'. עיי"ש שהביא כמה ראייות מהפוסקי' אחרונים והנה בנדון זה כבר גליתי דעתי שצריך חקיר' לדעת ת' מהרי"א ואז אם יסכים עוד גדול ההוראה הם אני כמשיב למכשור' והיינו עכ"פ שלא לאסר על בעלה ולהתיר' שלא בליל טבילה כמ"ש כת"ר אבל אם תראה חלילה צריכ' ז' נקיים וטבילה לענ"ד עכ"פ. ואם רצה כת"ר לסמוך ע"ד תשורת ש"י אין בידי לאמר כא או"ה דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה