אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן קיז

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קיז

סימן קטז

ב"ה אול"י ו' עש"ק פ' חיי תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. שלמא רבא לגבר בגוברי' ידי"ע וידי"נ כבוד הרב הגאון האמיתי ציס"ע כקש"ת מו"ה אברהם מנחם שטיינבערג שליט"א אב"ד ור"מ קיק בראדי יצ"ו. אחרי מודי' דרבנן מול הדר"ג וכו' והנני אציע בזה שאלה הבא לפני באיש א' אשר ביום שני לאחר העונה מצא לפניו במכנסיים (הנקרא אונטערציג החזען. והוא מפשתן כמו החלוק) שורות שורות אדומים וכאו"א ל"ה כשיעור כתם אך ורק הי' יותר משיעור מאכולת אשר בזמנינו וידוע מ"ש מרן חת"ס ביו"ד סי' ק"ן ומעתה יש לדון עפ"י מחלוקת שהוא באחרונים כי בת' פמ"א ח"ב סי' קכ"ו פשיטא לי' כי אין דין כתם לאסור רק מה שנמצא בבגדי אשה אבל לא בבגדו לבד מעד שמקנח בו אחה"ת והביא' בסד"ט סי' קפ"ז סעיף א' וכן בסי' קצ"ו והסכים אתו אבל בס' לחם ושמלה בסי' ק"צ חולק עליהם דונ"ש ונסרין שמציע תחת"ה או מכס' ב' והביא ראיי' מפורשת מהתוספת' פ"ו נמצא על חלוק בנה השוכב בצדה טמאה מפני וכו' ולא על בנה לבד אמרו אלא על כל אדם אלא שדברו חכמי' בהוה וא"כ ה"נ אם בעלה הי' עמה במטה כך הלכה ע"כ דעתו כאסור'. וכבר עמד בפליא' זו על הפמ"א וסד"ט בפ"ת סי' ק"צ ס"ק ב'. והנה בתוספת' שלפנינו כתוב באין מבין בזה"ל נמצא על חמיה בנה יושב בצדה. אלא שבהג"ה הגר"א מגיה חלוק במקום חמיה בנה שוכב במקום יושב ולפי"ד הפירו' נמצא על חלוק בנה השוכב בצדה וכן ראיתי שם במצפה שמואל שמכאן סתיר' לדברי ת' פמ"א הנ"ל ומביא בשם ת"ב דכמו שתולין בבנה ובעלה בשנמצא כתם על בגדי' לקולא ה"ה לחומרא בנמצא על בגדיהם לומר שהדם ממנה אלא שלענ"ד קשה הדבר לומר שכזדקר טעות ומכשול פני הגאוני' פמ"א וסד"ט. ויש להביא ראי' קצת מגמ' פ' הרואה שם ד' ס' במתנית' דשלש נשים ששכב' במטה אחת ונמצא תחת ח' מהן כולן טמאי' ובד' ס"א תנן גבי ג' נשים נמצא תח' הפנימות אמצעי' ג"כ טמאה ובגמ' מיישב בו מתנית' הנ"ל דהא דתני כול' טמאות במושלבות ושוכבים ערוונו' והא דרק האמצעי' בצדה טמאה באינ' משולבות ובכול' משום מילי דסבר' דע"י שדוחקי' זא"ז בזמן שינתן בא' זו במקומה של זו ע"כ בנמצא בסדין שתחתי' במשולבו' כולן טמאות ובאינ' משולבות האמצעי' טמאה אבל מצאת דם על גוף של חברת' כ"ש סבר' הנ"ל וכמ"כ על חלוק של חברת' ואם הי' ההלכה פשוטה כ"כ אמאי צריכ' למימר בסדין שתחתי' והא כש"כ הוא דאם מגוף לגוף מחזיקי' כש"כ בסדין א'. ועוד מה זה שכתו' בתוספ' מפני שמתהפך זו לא שמענו רק בסדין וחלוק שמכס' בו אבל לא בב' גופין ומה הפוך שייך במלבושי' שלבושי' ב' בני אדם ועי' בש"ך ס"ק ס"ח בנשים השוכבות ל"ש מתהפכו' להיות משולבות:

ולולא דמסתפינ' הייתי אומר הפי' בתוספת' בפשיטות והוא עפ"י שנראה וידוע כי בזמן הש"ס הי' דרכן לשכוב ערומות כמו שהתפאר ר"י בגמר' מ' שבת ד' קי"ח מעולם לא ראו קורות ביתו אמרי חלוקי' ופירשיז"ל כי בעודו שוכב הלביש או הפשיט חלוק' ועוד מקצת גופ' מכוס' בסדין ועי' באו"ח סי' ב' וסי' רל"ט בסופ' לענין מלי דצניעות' ועי' בסי' ר"מ במג"א ס"ק כ"ז וכן במתנית' דשלש נשים במשולבות איירי בערומות דבלאו"ה א"א במשולבו' כמובן ומעתה לפענ"ד כך הוא פי' התוספ' והוא עפ"י דינ' דמתני' ר"פ הרואה כתם הית' פושטת' חלוקה ומתכסה בה טמאה בכ"מ שנמצא מפני שמתהפכ' והיינו דתני נתוספ' לנמצא על חלוק בנה שוכב אצל' ושניהם ערומ' ודאי בנה מתכסה בחלוק' ואשמעי' כמו דעל חלוקה אם כי בנמצא ממעל חגורה או בבית יד שאין מגיע לבי"ת דטהורה ובמתכס' בה בכל מקום שנמצא טומאה מפני עשוי' להתהפך כן בכסוי' חלוקי' של בנה או מי ששוכב עמה מחמירי' מפני שעשוי' להתהפך ודילמא על גופן הי' בעת בא זיב' דמיה וכיו"ב כתב הראב"ד בשלש נשים שמתכסי' בסדי' א' כולן טמאי' מה"ט וכן פסק בשו"ע סי' ק"ץ סעיף כ' כן החמיר התוספ' בכסוי' חלוק וכמו היא שמתכס' בחלוקי' לא מפלגי' ובכ"מ שנמצא טמאה וכמ"ש בסעיף י"ד א"כ לפי"ז רק בכהגוו"נ זו יש להחמיר אבל בלבוש חלוק ומכנסיים בלא כסוי או אפי' פושטי' והניחו במקום מסוים בלא כסוי יש לסמוך אדברי פמ"א וסד"ט דל"א עשוי' להתהפך רק בדרך כסוי ורק אפשר אם מונח כלפי בי"ת יש להחמיר דלא גרע משתות' בעובד' דר"י פ' הרואה ד' נ"ח כמובן:

והנה עד כאן באתי רק כמעיין ולמען קיים דברי הגאוני' הפמ"א וסד"ט. ובנד"ז אפשר דיש להקל לכ"ע מפני כמה טעמים דדרכ' להניח המכנסיים למטה מרגלי' וגם כי לא הי' בכלל השריטות אדומו' כשיעור כתם ואם כי החת"ס החמיר בעד שאינ' בדוק ע"י הרגשת זיבת דבר לח שאינ' מטהר רק בשיעור דם מאכולי' בזמנינו היינו ע"י בדיק' והרגשת זיבת דבר לח שלדעת הנוב"י הו' הרגשה. וגם לחוש דילמא בשעת תשמיש ראת' ואח"ת כשלבש המכנסיי' בא הלכלוכי' דם על הבגד הנה דרכו של האיש לקנח ולרחוץ קצת מקום השמ' א"כ ודאי נתקנח ועוד שבבית זה מצווי' רחש הפשפש ששיעור' כתורמו' ואם כי השריטות האדומים נמצאו משוכי' של"כ דמי הפשפשי' הנמצאי' מ"מ אין לנו אלא מה שאמרו חכמי' ועוד אפשר כי האיש הנ"ל מצא כתמי' הנ"ל בי' שני של אחה"ת וביום שלפניו שהי' אחר ליל העונה בעשיית צרכי' לא ראה אלא שבזה י"ל שלא עיי' אז במילת' דלא רמי' עלי'. זה אשר נו"נ בענין זה בכ"ז אני כמסתפק ועולה ויאבה נא הדר"ג נ"י להודיענו דעתו הרמה. והנני בזה ידידושת"ה ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. והשיב לי הגאון נ"י להקל בזה ולהתיר' משום כיון דיש צדדי' להתיר' כמ"ש באחרונים בדברי בן המחבר בי"ש ושערי צדק שהביא' דברי הלחם ושמלה הנ"ל והכא ישצד להתיר כיון דלא הי' א' מן השורות שיעור כתם. והנה בל"ז נמי יש צד להתיר יותר מזה במה שהייתי מרמז במכתבי שדרכו של האיש הנ"ל לקנח ולרחוץ האבר א"כ כמעט א"א לומר דבא מלכלוכי דם שהי' בשהית דודאי הי' מתקנא והראי' מדברי הרשב"א בשם יש מרבותי' הביא' הרה"מ בפ"ט מה' א"ב ה' ח' דהא דקיי"ל בנמצא על קשרי ידיה דטמאה משום דידיים עסקניות ונגעה ידה בב"ת היינו בבדקה עצמה ולא נטלה ידה. אבל מן הסתם ל"א דילמ' נגעה והרמב"ן והרשב"א מחמירי' דילמ' נגעה ולאו אדעת' והיינו בנגיעה ולא נטלה ידה וכמ"ש המ"מ דבשאר גוף נמי י"ל דילמ' נגעה ונתז הדם ממקור ובא על ידה אבל לענין נטילת ידיה לא מצינו שחולק עלי' לאמור דאפי"ה טמאה דילמ' לא נטלה שפיר. א"כ בנד"ז ודאי י"ל דאם הי' בא בשה"ת ודאי הי' מתקנח ונרוץ ודו"ק בזה:

ובסבר' זו יש טעם להקל ג"כ אפי' לדעת ת' הר המור סי' י"ט שהביא ג"כ דברי ת' פמ"א וסד"ט הנ"ל והיינו דברי סד"ט בסי' קפ"ז לענין שלא להחזיק' ברוא' מה"ת משום דל"ש שתשמיש יגרום הראיי' עיי"ש שהאריך ומסיק דלענין לטהר לאשה עכ"פ ל"מ לאמור ולתלות במצא על כתונת שלו דמעלמ' אתי דאין זה עיקר בלא ראיי'. והנה כ"ז שם דאיירי בנמצא על כתונת שלו שהי' מלובש בשהית אבל הני מכנסיי' שדרכ' לפשוט באות' שעה א"א לומר דבא עלי' בשהית ורק לאח"כ ע"י לכלוכי דמים שהי' באבר וכיון שקנח ורחץ בנתיים ודאי יודה דעכ"ח תלינן דבא מעלמ' וכמ"ש הרשב"א הנ"ל בשם יש מרבותי:

אחרי כתבי ראיתי בתשו' מהרש"ם סי' קס"א כתב דבר נפלא שהועד לפני' מפי רב א' כי הגה"ק בעל שו"ת דברי חיים כאשר ראה דברי לו"ש הנ"ל שחק על חומר' זו ואמר שלא להורות כדברי' כי אם כדברי פמ"א וסד"ט ודאי הוא מטעם כיון שהתוספת' צריכ' עכ"ח הג"ה כי כאשר לפנינו אין לה הבנה שוב אין להביא ראי' ממנו. ועי"ש שדעתו להגי' במקום חמיה חמילה שהוא איזה מצע או ירוב' והג"ה הגר"א אינ' מביא כלל ולענ"ד כמ"ש:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה