לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קטז
ב"ה יום ב' בשלח עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו שוכ"ט על ראש האברך החריף ובקי יו"ש מוה' עקיבא בלוי נ"י מקראסנא אשר שאל באשה מעוברת מסולקת דמים מרגשת כ"פ פתה"מ וכשבדק' עצמ' ומצא' רק ליחה לבנה וקשה עליה לבדוק בכ"פ כידוע בפרט כשהיא בין אנשים אם צריכ' וזקוקה לבדיק' זו. ומעל' פתח בחכמ' ע"ד תה"ד הובא בסי' קפ"ח וק"ץ דבהרגש' פה"מ ובדק' ולא מצא כלום דטמא' כמו בתוך וסת' וראי' מר"פ הרואה דפריך בגמר' דמצא' לאח"ז דפטורי' מקרבן ואי דארגש' אמאי פטורי' אלמא שע"י הרגשה מחייבי' קרבן יל"ח משום חולין בעזרה אלמא דאוריי' הוא. ובד"מ הק' עליו דשאני התם בראת' עכ"פ אח"כ ותלינן בהרגשה שכבר הית' הדם בבה"ח. והאחרונים מתרצי' הדברי' כידוע וכן הביאו בשם הרדב"ז חולק בזה ואין חוששי' במדינת' לחומרא דתה"ד וכן בת' יעב"ץ ח"ב סי' ה' ו' ז' פלפול רב בדברי תה"ד הנ"ל ומסקנתו שהוא מור' ובא הלכה למעשה דלא כתה"ד כש"כ במסולקת דמים. וכדברי תוה"ש שהביא מעל' אשר לדעתו גם לדעת תה"ד אין לחוש ובסד"ט וכן בחת"ס סי' קס"ח הק' עליו מה דמיון במסולקת דמים בשעת וסת' להרגש' פה"מ דשם לא איתרע חזקת' משא"כ בהרגשת פה"מ ובזמן ההוא לא ראה מרן חת"ס דברי סד"ט כמ"ש בתשוב' אחרת שם דבסד"ט מיישב דברי תוה"ש דבמסולקת דמים תלינן בדמי' טהורים דהא במצא' דמים מראו' טהורים תלי' הרגש' בהם כמ"ש בתה"ד בעצמ' ומעל' הוסיף עוד לומר דניהו דע"י הרגשת פה"מ איתרע חזקת' היינו חזקת מסולקת דמים אבל מ"מ חזק' טהרה וחזק' היתר שלה וודאי לא הפסיד' דעכ"פ אינ' עלוב' לראות כשאר נשים אשר בהם נאמר בריש מ' נדה דעלול' לראות ודייק' במפרשי' ואחרונים דעי"כ ריע' חזקת טהרה שלה זו וודאי סבר' נכונה. אלא שכל זה ליישב דברי תוה"ש דבבדק' ולא מצא' כלום דנימא מילתא דל"ש הוא שנאבד ונימוק ולתלות לחומר' ודאי סבר' נכונה הוא שלא לחוש אבל לענין שלא תצטרך בדיק' כלל מנ"ל הא דהא אפי' ברוב' היכ' דאיכ' לברורי מבררי' וכ"ש בחזקה ודברי מג"א בהל' ציצית וה' פסח סי' תל"ז ידועי'. וא"כ ה"נ ניהו דאם בדק' ולא מצא' כלום לא ניחוש אבל מנ"ל דאי"צ בדיקה דילמ' אי הוה בדקה הית' מצאה דם טמ' וגם דברי תוה"ש והס"ט אינ' נאמרים שלא לצטריך בדיקה אלא ממה שהביא ראי' מהגיע וסת' במעובר' וקאמר הה"ד הכא משמע כמו דשם אי"צ בדיק' ואיכ' חוששי' הה"ד הכא אי"צ אלא שלא פי' בהדי' כמ"ש גבי מעובר' ומניק' בסי' קפ"ד סעיף ז' ובש"ך סק"כ ובסי' קפ"ט סעיף ל"ד. ועוד יש לעיין לפי"ד מעל' דיש לה חזקת טהרה והיתר ולפמ"ש הפרמ"ג בפתיח' להל' טריפות משם פמ"א דבאסור' מיתה לא סמכי' אחזק' מדרבנן עכ"פ ומקורו מדברי רשיז"ל חולין דף קל"ד. ואפשר דחזק' טהרה והיתר אלימ' טפי:
והנה לדינ' גדולי האחרונים בחכמת אדם כלל ק"ח וכן בס' לחם ושמלה הביאו דברי התוה"ש לפסק הלכה ושם ג"כ בחכמ"א משמי' דעצמ' בנשים שרגילות בזיבות דבר לח ליח' לבנה אפי' מרגשת זיבת דבר לח ולא בדק' תלי' במרא' טהורה וכן בת' נטוע שורק סי' כ"א האריך בפלפול עצום ועמוק דבזיבת דבר לח אפי' לכתחלה בשעת הדחק כגון בנד"ז אי"צ בדיקה א"כ משמע בהדי' דדוקא בהרגש' דבר לח ולא בהרגשת פה"מ אלא דא"ל דבמעובר' דהוה חזקת מסולקת דמים וגם רגילה בזיב' ליח' לבנה דלא איתרע החזק' כ"כ וגם מצורף חזקת טהרה וחזקת היתר שלה גם הם יודו דל"צ בדיקה. והנה לפ"ד כו"פ בדברי תה"ד אינ' נאמרי' רק בבדק' אח"ז אבל בתוך שיעור וסת לא א"כ איכא לתקוני עכ"פ לבדום אח"ז ואם לא תמצא כלום או מרא' טהורה לכ"ע טהור' דהא לסברתי' בלא מסולקת דמים רק לאח"ז חיישי' א"כ במסולקת דמים ע"כ גם לאח"ז לא חיישי' כמובן. אלא שהאחרונים חולקים עליו בזה. ואפשר בנד"ז כ"ע מודים דמהני הבדיקה לאח"ז עכ"פ. ויען כי מרן בדברי חיים ח"א סי' ל"ד פסק להתיר' וכן בח"ב סי' ס"ו עכ"פ בימים של טהרתי וכן החזיק אחריו בת' שערי צדק ודאי מי שסומך להקל בזה לא הפסיד. וראיתי בת' בית שלמה יו"ד ח"ב סי' ל"ו שהביא ת' ד"ח וחכ"א הנ"ל וחולק עליהם מסבר' ושיטת הראב"ד דרוב דמי' באשה טמאי' ומשום חזק' טהרה נמי אין להקל דהא חזי' דכ"פ החמירו חכמים בחזקה ומדרבנן להחמיר. והנה במעובר' דהוה חזק' דמים מסולקי' אפשר דמודה להקל דאדרבה נימא דלא בא מדמי' טמאים כיון דבחזקת דמים מסולקים הוה ועיי' בת' תשורת שי תנ"ז דג"כ נוטה להקל בהרגשת זיבת דבר לח עכ"פ וי"ל ג"כ במעובר' עודה הנ"ל אפי' בהרגשת פהמ"ק ובפרט לפמ"ש בת' שבות יעקב דבזה"ז ההרגשות אינ' רק זיבת דבר לח כמ"ש לפניו נשים זקנות ומ"ש מעל' מדברי חת"ס סי' קס"ח דגם במראו' טהורות בהמצא אחר הרגשה הקשה עלינו להקל. הנה בסי' ק"כ וסי' ק"פ נראה ששוב חוזר להתיר' והיא אחרונה:
ומ"ש האחרונים בדברי התוס' בתירוצ' ד' ס' מה שהקשו באותיום אמאי חייבי' קרבן חטאת משום דאמרי' דשמש עכבי' ובטהרות אמרי' מאן עכבי' וקשה גם בשימש דלמא אח"כ בא הדם ותי' דרוב פעמים בא מקודם. ועמדו בזה בס"ט וחת"ס וד"ח סי' הנ"ל בהבנת דבריהם. ולענ"ד בפשיטות לפמ"ש בש"ש שמעתת' א' פ' כ' ושמעתת' ב' פי"ג דלאח' אותיום דחייבי' בא"ת אם כי יש לה חזקת טהרה צ"ל דאיתרע חזקת' עי"ש פלפול נעים ונחמד. והנה שם החקירה אי חזק' דהשתא מהני בלא התנגד חזק' דמעיקרא או נימא דליכ' חזק' כלל והביא דברי התוס' בסוגי' דקדשה אבי' בדרך דמסקנתן דדוקא בבוגר' אמרי' משום דרגילות לבא אצפר' אמרי' הרי בוגר' לפנינו וכן בחזקת ברי דרוב בריאים הם מהני חזק' דהשתא וא"כ ה"נ דהא במ' שבועות מוקי לה הש"ס הך מתני' דאותיום בסמוך לוסת' דאפי' אם מדרבנן עכ"פ עלולה ורגילה לראות בסמוך לוסת' א"כ מצרפי' לחזק' דהשתא והרוב שאמר' בתוס' לא רוב ממש אלא רגילות כמו בבגר' וכן רוב בריאי' ל"ש ממש רוב במי שמסופקים ע"י שטר' אם שכ"מ או ברי הי' דוודאי גרוע הוא לאדם פרטי שדנין עליו דאל"כ ל"ל חזק' דהשתא. וז"ש בתוס' רוב זה עם חזק' דהשתא וכיון די"ל שמש עכבי' ליכא דבר המתנגד לומר מפני מה מעיקר' לא ראת' משא"כ לאחר אותיום הוה כמו טהרות דל"ל שוב שמש עכבי' א"כ אינ' רק בא"ת וז"פ לענ"ד:
והנה בנד"ז אם יסכים אתנו גדול ההוראה שאם תנסה לבדוק במוך ג"פ כמ"ש בת' דברי חיים ולא תרא' רק מרא' לבנה ונוכל לסמוך בבדיק' לאח"ז עכ"פ. ובתנאי שיסכים גם הגאב"ד, נ"י לדברינו. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: