לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קח
ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ב"ה אול"י ד' ויצא תרע"א לפ"ק מאר יצ"ו שוי"ר לכבוד הרב הגדול מוה' מרדכי בריסק נ"י דומ"ץ במארגארעטן יצ"ו: ע"ד שאלתך. בענין המאורע באחד שבא על אשתו בסמוך לוסת' לדעת הא"ז כ"ד שעות קודם ואח"ז בדק' ומצא' דם אם צריכ' כפרה. והנה מה שכתבת ע"ד גמ' מ' פסחים ד' ע"ב הבא על יבמתו נדה שפטור מחטאת דבזיז מיני' ולא הוה ביד' לשאל' וכן בא על אשתו של"ב וסת דפטור דמקרי אנוס וכן מה דקתני במתני' שחט הק"פ בשבת ונמצא שמשכו בעליה' דפטור מה"ט. וקשי' לך מזה דקיימ"ל פ"ז מ' יבמות באשה שהלך בעלה למדה"י ובאו עדים שמת ונשא' עפ"י ואח"כ חזר בעלה דחייבי' בקרבן וכ"פ הרמב"ם פ"ה מה' שגגות וקשי' אהדדי לענ"ד נראה בפשיטות לחלק דבכול' עשה המעשה כמען דבר מצוה ומה הי' לו להמתין בדבר מצוה ובזה חשיב שפיר אנוס כמו גבי ק"פ ויבמת' ובא על אשתו שלב"ש וסת כגון בעונת' שחייב מדינ' כמ"ש שם בפסחים וכגון שבדק' לשיטת הרמב"ם כמ"ש בב"י וכ"מ אבל באשה שהלך בעלה וכו' מה מצוה איכא הא לא מפקד' אפ"ו והבעל שנשא' הא אפשכ"ק פ"ו ע"י כמה נשים בעולם המותרים בכי פקפוק כמ"ש התוס' ובכמה דוכת' גבי חעוחב"ח דאסור מה"ט לישא דלא שייך דידח' עשה דפ"ו ללאו דלא יהי' קדש: ומ"ש בדברי נוב"י מהדו"ת סי' צ"ו עיי' בס' סד"ט ות' מרן חת"ס. ומכבר אמרתי בס"ד לתרץ הסוגי' עפ"י הגמ' דמ' פסחים ד' ע"ב הנ"ל דשם במ' שבועות בלאו"ה מהדר לאוקמי בת"ח או בת"ח על הביא' ולא על הפריש'. וא"כ י"ל דלענין שמירת עונ' הוה ת"ח כלומר שאינ' בא על אשתו רק בזמן שחייב בעונת' ועביד מצוה והוה אנוס ע"י המצוה. אבל במ' נדה השאלה בכלל' אתמר מהו לעשות בבדיקת' וגם למה לה לבדקה אם לא תרגיש כי בעלה ברצונ' לביא'. וגם לשון לחייב בעל' קרבן משמע הכי כמובן אשר בזה לא מצוה חשיב' ולא הוה אנוס ואיך שיהי' עכ"פ איכא גוונ' דלאו מצוה קעביד וא"כ עכ"פ משכחת חיוב קרבן בעולם וגם פסק הרמ"א י"ל על אופן הנ"ל. וא"כ אפשר בנד"ז נמי בהכי תלי' אם הי' זמן עונה י"ל דאנוס הוא וכהנ"ל ואם לאו יש מקום לכפרתן:
והנה בלאו"ה נלע"ד דצריכ' כפרה כיון שהי' נוהגין עד הנה לפרוש סמוך לווסתן כמ"ש בא"ז ופשיט' דמנהג טוב הוא להיות נוהגים לבדוק לפני התשמיש והא ביו"ד סי' רי"ד קיימ"ל דכל התנהגות של מצוה ודבר טוב הוי כנדר וצריך התרה. ואפשר בנד"ז לא מהני התרה בין לענין הפריש' ובין לענין הבדיקה כיון דאיכ' פוסקים דס"ל הכי לא מהני התרה כמ"ש המג"א סי' תקנ"א ועי' בת' מהר"ם שיק לענין עשון ביו"ט דל"מ התרה מה"ט וא"כ צריכ' עכ"פ כפרה עד"ז וכש"כ שאירע להם ספיק' הנ"ל ודאי טוב וישר אם אין בידם להתענות לפרוש סך מה לצדקה וכמ"ש מהרמב"ב במרדכי הובא בב"י וודאי די בפחות מסך הנ"ל כמובן וגם יקבל עליהם להתנהג מכאן ולהבא כמה שנהגו מקדמ' דנא וזה עיקר של תשוב' חרטה ודוי וקבלה ואז לא יזכיר ולא יפקד שום חו"ע ויצאו בנקיים. אוה"נ דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: