לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קז
ב"ה י' ג' פ' בא תרס"א לפ"ק מאד יצ"ו לחתני כבני הגאון מו"ה יוסף צבי נ"י אב"ד ק"ק גאלאנטא יצ"ו ראיתי דברי' כנים ואמתים ע"ד איש א' אשר אירע לו מקר' לא טהור שלא בשעת וסת ומע"כ הביא דברי המרדכי הביא' הב"י סי' קפ"ה במ"ש על סוגי' דשבועות דף ח"י דבשל' שעת וסת אנוס הוא ועוד מפ"ק דנדה די"ב דלא תבדוק שלב"ש וסת דלמא לבו נוקפו ופורש ועוד כמ"ש הנוב"י מהדו"ת סי' פ"ה וכ"ת מפרש' כפשוט' כלומר דלהחמיר עלי' אינ' רשאי' מה"ט ג"כ דילמא לבו נוקפו וקצת מרומז סבר' זו ג"כ בדברי הר"מ שהביא הב"י ומ"ש כ"ת אפי' לדעת הרמב"ם דס"ל דצנועות בודקת ואפי' בוסת קבוע לבעל' מ"מ לא מקרי משו"ה שוגג ולא אנוס משום מילי דחסידות'. והנה לא כן דעת הס"ט כידוע שמפרש בזה הסוגי' ואשר לענ"ד נראה לפרש דברי המרדכי וישוב הסוגי' שעמדו עלי' בנוב"י וס"ט דהא קשי' אהדדי דבמ' שבועות פ' ידיעות דמסיק שם בגמ' דהך מתני' דמ' נדה י"ד אותיום חייבי' בקרבן היינו סמוך לוסת אבל של"ב וסת אנוס הוא וא"כ הכ' במ' נדה ד' י"ב דבעי מיני' ר' זיר' מר"י ומה שתבדוק עצמ' לבעל' כדי לחייבו חטאת אם תמצא לאח"ת ומסיק דלא תבדוק דילמא לבו נוקפו ופורש ואכ"ק האיך איירי אי סמוך לוסת יפרוש ויפרוש ואי של"ב וסת האיך יתחייב חטאת דהא במס' שבועות בסוגי' הנ"ל חשבו לאונס ועי' בנוב"י מהדו"ת ובחת"ס בכמה תשו' בפרט בסי' קס"ג והוא קושי' מפורסמת ונ"ל עפימ"ש בגמ' פסחים ע"ג רי"א יבמה בעל נדה פטור אשתו נדה חייב ופריך מ"ש יבמתו דעביד מצוה אשתו נמי כלו' משום פ"ו ותי' במעוברת ותו פריך מ"מ משום חיוב עונה איכ' מצוה ותי' שכב"ש עונה ותו פריך דמ"מ איכ' מצו' כשמח' כדרבא האיך שרואה שמתאוות כפירשיז"ל שם. ומסיק דבסמוך לוסת' עסקי' ובאשתו הוה לי' למשאל משא"כ יבמתו דבזיז מנה ועי' בתוס' וברש"י שם דגם למסקנ' בסמוך לוסת' דוקא במעוברת חיי' אבל בלאו"ה פטור משום טעה בד"מ והרמב"ם בפ"ז מהל' שגגות ס"ל דלמסקנ' בכל ענין איירי כמ"ש בכ"מ שם. והנה צריך לדייק בגמ' מ"ט לא מוקמי' לי' דאיירי באינ' מתאוות כמו דאוקמי של"ב עונתה או במעובר' וצ"ל כיון דע"כ איירי דהיא יודעת כמש"ס דהו"ל כתשולי לה וא"כ אם היא אינ' אומרת ואינ' מונעת ממנו עכ"ח היא מתאוית ומתאוית. ומעתה הא י"ל דשם בשבועות כדמוקי לי' בת"ח א"כ י"ל לכול' ת"ח דאינ' בא אלא בעונת ת"ח או משום לשמח' בדבר מצוה וא"כ הו"ל טעה בד"מ משו"ה מקרי אנוס. אבל שם בנדה דנקט מהו דתבדוק עצמ' לחיי' בעלה בחטאת ולשון חכמי' מרפא דלא נקט בעל לא יבעול עד דתבדוק אלא דמיירי להיפך הוא מתאוה ולא היא משו"ה דאינ' הומה לביתה עד דתחמיר ע"ע למצא עת רצונה לבדוק וא"כ לאו מקום מצוה איכא ול"ש טעה בד"מ וליכא אונס וע"ז מסיק דלא תבדוק דלבו נוקפו ופורש ע"כ לא תבדוק וזהו גזירה בלא פלוג משום שארית אנשים דאפי' במקום מצוה ובטול פ"ו יפרשו כמ"ש בדברי ב"ש בר"פ דמס' נדה ובתוס' שם:
וז"ש המרדכי אשר השאלה הית' מסתמא כפירוש' שאפי' במקום מצוה ע"ז מביא הגמ' שבועו' דהוה אנוס ועוד דאפי' פי' באופן שלב"מ מצוה וליכ' אנוס משו"ה מ"מ מה הווה לי' למיעבד והא אמרו חכז"ל דלא תבדוק משום לבו נוקפו ופורש לכן באמת פטור בכל ענין. ואפשר ג"כ דגמ' מ' שבועות איירי לפי"ז אפי' באשה עסוק' בטהרות וצריכה בדיקה ומ"מ פטור משום טרדה דמצוה ובפרט דאיירי שם באמצע התשמיש דאפי' הוה בדקה ל"ה מועלת כמ"ש הנוב"י שם כנלע"ד. חותנו או"נ דוש"ת: