לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן עג
בהי"ת יום ב' פ' לך תער"ב לפ"ק מאד יצ"ו. לכבוד הרב הגדול מהו' יעקב יחיאל שווארטץ דומ"ץ בק"י קראלי יצ"ו ע"ד העובד' א' מכת היראי' משרת' טעה והניח לשחוט משו"ב של שטק"ו אם מותר למכור לא' מן השטקו"ו או איכ' משום ל"ע אי משום מסייע ידי ע"ע. וכ"ת הביא מקורו מן הש"ס ופוסקי' ואין אתי לטייל בכל פינ' שהוא פונה ורק מ"ש להלכה ראיתי בסוף דברי' שמצטרף סניף להקל שאין האסור על גוף הדבר רק לנו ולא כהם דהוה כמו גזרות וסייגי' וגדרים. והנה בנדון כזה צ"ל מה שדברו בזה הגאונים אשר הי' נכנסי' בעובי הקור' בזמן ההוא ונטלו חלק במועצות עם קבוץ חכמים וצדיקים. וראיתי כי במהר"ם שיק בסי' ל"ד וסי' ל"ה נראה כדברי כ"ת שרק לנו האסור אדרב' טרח להדר להתיר אם הרב של שטקו"ו חוסר הנפרדי' מהקהילה ע"י הקאנשטא- טירונג אבל ביו"ד בסי' כ"ה וכן באו"ח סי' ש"ז דעתו כי מדינ' אסור שו"ב שלהם דהוה כמוצ' לד"א וקיי"ל כהרמב"ם דצריך בדיקת סכי' ואפשר כי בעובד' הנ"ל דהיינו בסי' כ"ד ול"ה לא רצה להתערב בדבר ולהתרחק מן המחלוק' כמ"ש עיי"ש: גם מה דנסתייע מעל' מדברי מג"א סי' קס"ג בנט"י דמותר לתן לתוך ידו בדרבנן וכמ"ש הרמב"ם בה' מעשר פ"י ופי' הפרמ"ג. ואני תמה בדברי ראיי' זו להשוות כל מילי דרבנן בחדא מחת' עם דמאי ונט"י הלא במס' גיטין אמתניתן דא"ח בורר' וטוחנ' עם א' ע"ה ופריך בגמ' מ"ש רישא ומ"ש סיפא ותי' אביי רוב ע"ה מעשרי' ורבא תי' בעני' אחר וס"ל דאפי' בזה אסור לסייע וידוע כמה קולות הקילו בדמאי ודעת מג"א להשוות נט"י לדמאי דג"כ כמה קולו' מקילי' בי'. ועוד הא כל הראיי' מדברי הרמב"ם הנ"ל הא בפירש נאמר דרק דמאי של ע"ה מותר להרופא לתן לתוך ידו ולא דמאי של הרופא וכמ"ש הפרמ"ג ג"כ שם וא"כ כש"כ למכור דודאי אסור ואדרב' דזה חמור ויש בו משום כ"ע לת"מ כמ"ש בפרמ"ג שם ועיי' בפנ"י מ' פסחים ד' כ"ב אדברי תוס' ד"ה ואבמה"ח לב' נח ועיי' בפירה"מ מ' שביעי' פ"ה בכמה משניות דבמכירה איכ' משום לעלת"מ ועוד דאפי' שם בשביעי' ומ' גיטין אפי' בדמאי מסיים דהכל משום דרכי שלום אבל בנ"ז אסור ושם בתוס' דבמכיר' ליכ' משום דרכי שלום. ועוד האיך נפרנס המשנה והסומי' במ' ע"ז ד' כ"ה דאין דורסי' גת עם ישראל שעושה בטומא' דאסור לגרים והוה מסייע לע"ע אם כי בחולין ודאי דרבנן כמ"ש במס' גיטין הנ"ל ועיי' בתוס' ד' כ"ו בסוף דבריה' דס"ל דאפי' בציר' אסור עם ע"ה שעשה בטומא' כש"כ בעבר' גופ' דודאי אסור. ע"כ לענ"ד לא נאמר בזה שום קולא מה"ט:
וראיתי מ"ש כ"ת עפ"י דברי הנוב"י מהדו"ת דזה מ"ש שאין ב"נ מוזהרי' על שתוף אין הפירו' שאינ' מוזהר על ע"ז בשתוף אלא בענין הזכר' בשבוע' אין מוזהרי' וזה היתר לענין לעשות עמו שותפו' א"כ לפי"ז מ"ש הש"ך בסי' קנ"א דבזה"ז מקילי' כדעה הראשונ' נפל האי התיר' בביר' וא"כ למה לא הכריע' הפוסקים האחרוני' כדעת המחמירי' והנה כן אית' ג"כ בת' שיא ובת' מעיל צדק' סי' כ"ז וקושי' זו צריך הבנה הא ברמ"א לא נזכר מזה רק הש"ך בשם ד"מ דילמ' משמע להו כי הרמ"א עיקר כדעת המקילי' וגם י"ל לפימ"ש בס' בנין שלמה על מ' ע"ז שהקש' באמת ע"ד המחמירי' האיך יפרנס' הסוגי' דמשמע האיך דיש לו לנכרי מותר למכור לו לפני אידיה ואפי' אסור דרבנן ליכ' ותי' לפימ"ש לעיל למה יאסר למכור לו בהמ' דילמ' לאכילה צריך וכמו בפ"ה מ' שביעי' דלב"ה מותר למכור לע"ע בשביעי' פרה החורש' דתלינן דלשחיט' צריך לי' ותי' דמשום חומרי' דע"ז לא תלינן להתיר' וא"כ י"ל דמ"מ חזי לאצטרופי דביש לו ליכ' משום מסייע:
אבל בעיקר קושי' דמע"כ י"ל דסמכו ע"ד הגה"א ספ"ק דע"ז דמה"ט התיר' להשתתף עם הגוי בזה"ז דאינ' בקיאים בטיב ע"ז וכמ"ש לענין מגע גוי בזה"ז ביין והרמ"א פסק כוותיי' בכמ' מקומו' עיי' בסי' קכ"ד א"כ האי טעמי' סגי' ג"כ לענין למכור להם דברי' הנאמר' בסי' קנ"א וס"ל להפוסקים דה"ט בד"מ שזכר בזה"ז ובאו"ח סי' קכ"ו נמי מה"ט מקילי' והנה להקל במומרי' וכש"כ בגוי' כמ"ש הש"ך ודגו"מ סי' קנ"א אשר בזה מיישב הש"ך סתיר' התוס' והרא"ש מריש מס' שב' דס"ל בפשט העני לפנים ונטל מתוך ידו ש בע"ב דבע"ב פטור ומותר מחיוב' דשבת אבל אסור משום כ"ע ואפי' ביכול לטול מעצמ' דמ"מ איכ' משום מסייע ובסוגי' דע"ז משמע מדבריה' בדלא קאי בתרי עברי דנהר' לכ"ע מותר דשם איירי בנכרי וגם במומר מה"ט ליכ' משום מסייע לע"ע דאי"מ להפריש'. והנה דברי מג"א סי' שמ"ז ידועי' שחולק על הש"ך ועיי' בת' מהרי"א סי' קמ"ז וסי' קע"ז וכן בת' נטע שורק או"ח סי' י"ט שנוטי' להחמיר כדברי המג"א. ומ"ש כ"ת למה לא נאמר כפשיטות להקל כדברי המתירי' דהוה ספיק' דרבנן לקולא עיי' בהוראת או"ה של הש"ך סי' תמ"ב יראה מפי פוסקי' הראשונים ואחרונים דלאו כללא הוא בכ"מ עיי"ש: ומש"ש בש"ך וראיתי למע"כ שירד לעמק הסבר' לתרץ קושי' הש"ך בסתירת תוס' והרא"ש הנ"ל דדוק' שם בשבת דהחייב אינ' חייב בהוצא' והכנס' רק ממקום דע"ד ורק ידו של אדם חשיב' כדע"ד וא"כ צריך לשאול לדרוש ולחקור המסייע אם מידו נטל וכיו"ב כלומר כיון שצריך למסייע כחיוב' של זה ניכרי' הדברים שהוא המסייע משא במ' ע"ז וכן בשאר אסורי' דלא שייך סבר' הנ"ל והנה אם כי דבר חריף הוא. עכ"ז אינ' מחוור וצהור לחלק בין הפרקי' וכי במ' גיטין גבי אין בורר' וטוחנ' עם ע"ע בשביעי' וכן במ' ע"ז אין דורכי' עם ישראל שעוש' בטומא' וכי דוק' כל הני בדאי אפשר רק עם זה האיש וכי ליכ' ע"ה בטומא' וטהר' וכי ליכ' ע"ע בשביעי' ומ"מ אסורי' כל הני משום מסייע ולדעת מל"מ משום כ"ע לת"מ ועוד אם בידו לעשות בעצמ' רק שנוח לו המסייע אפי' לדעת מל"מ ליכ' משום כ"ע וכי אי אפשר לברור ולטחון בעצמ' והא במתניתן לא מחלק בין רב למעט. ולדעת מע"כ לא יהי' בזה משום מסייע. ולענ"ד יש די יישוב' במ"ש בת' נטע שורק בסי' י"ט הנ"ל דשם מסייע בגוף העבר' היינו ההוצא' והכנס' ומ"ש רש"י בגיטין ובברטנור' מ' שביעי' פ"ה הנ"ל משא"כ מכירת דברים הנ"ל בזה עוד לא נעשה עבר' רק שם שוב חזר מסברת' ממ"ד כמ' שביעי' הנ"ל דאין נוכרי' כפי מחרישה וכיו"ב ואפי' כסף אם ידוע שצריך לפועלי' אע"ג דאין עוד מעשה עבר':
ולענ"ד יש לקיים תי' הנ"ל עפ"י דברי ברטנור' מ"ש שם בס' פ' במ"ש וכול' כלא אמרו אלא מפני דרכי שלו' ופיר' דהא התיר' לסייע שלא בשעת עבר' דהיינו לשאלת הכלים כגון נפה וכבר' וא"כ משמע להדי' דסייע בשעת עבר' אפי' מפני דרכי שלום אסור וכמ"ש במתניתן לא תבור ולא תטחון א"כ הה"ד י"ל במתניתן דשבת דהוה בשעת מעשה עבר' אסור לסייע אפי' ביכול' לטול מעצמ' משא"כ מכירת דברים לגוי' דבמכיר' זו עוד לא נעשה עבר' ועיי' בתוס' מ' גיטין ד' ס"א דבמכיר' לא שייך דרכי שלום משו"ה אסור למכור הני כלים המוזכרי' במ' שביעי' ועיי' בתוס' מ' ע"ז ד' נ"ה ונ"ו דגם בבציר' שייך משום מסייע אם כי עוד לא נעשה עוד עבר' וברש"י משמע דכס"ל כנ"ל. ולהנ"ל מיושב דבאפשר לא הוה מסייע וגם אפשר היכ' דאיכ' משום דרכי שלום ועכ"פ חזינן דבשלא שעת עבר' קיל משו"ה י"ל דמקילי' ג"כ בדאפשר לו ע"י דבר אח':
והנה בנדון לפי"ז במכיר' עופות הנשחטי' כנ"ל הי' היתר כיון דעוד לא נעשה עבר' ואפשר להם בעופות דדהו עכ"ז מפני שאנו מדמים נעשה מעשה כיון דאיכ' תירוצי' אחרים ובפרט כי התוס' והרא"ש יליף לי' מקטן אוכל נבלות בהדרג' כמ"ש בת' מהרי"א הנ"ל וכי באפשר לו אי"צ להפריש ואיכ' כש"כ לסייע. ומזה נמי תשובה למ"ש כ"ת לחלק בין הוצא' והכנס' דשב' דניכר המסייע דהא התוס' והרא"ש יליף גוונ' זו החיך דאפשר מקטן אוכל נבילות א"כ בכ"מ שצריך להפריש איכ' משום מסייע. ע"כ בנדון אין בידי להתיר בפרט בפני המון דיש לחוש שלא יזלזל' בתקנות ויסוד של היראי' וד"כ. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: