אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן עב

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן עב

סימן עא

בהי"ת יום ג' י"ט למב"י תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד ידידי הרב הגאון מו"ה פנחס בילליטצער נ"י אבדק"ק סערענטש יצ"ו. ע"ד מי שנעשה סרסור בדבור' שלו לע"ע סוחר ד"א ומפני שכחה ואינ' ידוע לו שיש בזה משום אסור לפני עור וגו' נעשה כן ועכשיו נשאל אם שכרו אסור. וכ"ת הביא דברי הט"ז סי' קי"ז במ"ש דמכירת נבלה גם ישראל מישראל למען למכור לנכרי מותר דאינ' רק שלוח' אע"ג דמרויח' דכל תגר זבין ומזבין נקרא שליח. והנה לפי"ז במכירת ד"א ודאי הי' מודה אלא דלפי"ז הי' אסור להיות סרסור אפי' בנכרים לקנות ולמכור וזה לא שמענו. ואדרבה בתשו' מרן חת"ס יו"ד סי' ק"ד וק"ה בענין סחור' של דגים טמאים מיד נכרים לנכרים והישראל יש לו ריוח בשותפו' בגווי' כל התירא שלו אינ' רק שלא יקנה במשיכה ולא יתכוון לקנותן ואינ' אלא סרסור ונוטל שכרו עד"ז דזה לא מקרי סחורה כיון שאינ' שלו ועכ"ח ס"ל דבתגר הקונה ומוכר הוא ג"כ שלוח' של מוכר הראשון וכיון דלמוכר ראשון מותר כמ"ש בהדי' בקרא או מכור לנכרי דנזדמן מותר גם זה הקונה ומוכר לנכרי מקרי שליח ג"כ אבל במקום שאינ' אך ורק סרסור פשיט' שאין זה בכלל עושה סחור' והא בלא"ה האחרונים השיגו ע"ד הט"ז ועי' בחת"ס בת' הנ"ל: ועתה נבא לנדון אם יש לדין משום קנס' דעבר אדאורייתא וכמ"ש כ"ת דאפי' למ"ד דס"ל סחור' בדברים אסורי' אינ' רק מדרבנן וכמ"ש בתה"ד והנוב"י מ"מ זה שעבר על לפני עור יש בידו אסור דאוריי' כמ"ש בתוס' בספ"ק דע"ז וכמ"ש ג"כ המ"מ וכבר הלכו בו נמושות. והנה כ"ת מהדר אהתיר' שהי' שוגג ובשוגג לא קנסו וכמ"ש בכמה דברים דבשוגג לא קנסו כמ"ש באו"ח סי' שי"ח במבשל בשבת דעיקר להלכה כר"מ רק דאי"ור כן ובסי' צ"ט לענין מבטל אסור לכ"ע בשוגג ל"ק. והנה לענין אסור לפני עור נראה לענ"ד מפורשת במה דקיי"ל ביו"ד סי' קי"ט סעי' י"ג במי שמכר לחבירו דבר שאסור באכילה מה"ת ואכל ממנו מ"ש אכל ויחזור לו הדמים ובש"ך שם ס"ק כ"ה דמשום קנס' כמ"ש רשיז"ל במס' בכורות ומסיק הש"ך דדוקא בידוע שהי' יודע שאסור באכילה אבל בלא"ה תלי' שהי' שוגג עיי"ש. והא במוכר דברים אסורים ודאי דעבר על לפ"ע ועכ"ז בשוגג לא קנסי' ליה. כש"כ בנדון דיש לדון אם שייך משום לפ"ע דהרבה ד"א יזדמן לו לקנות אצל הנכרים וכיו"ב וכמ"ש ברמ"א סי' קנ"א דבכגון זה ל"ה משום לפ"ע ועי' בט"ז סי' קמ"ח סק"ג שפסק כן להלכה ואפי' לדעת מחמירי' שם ברמ"א משום החזקת יד ע"ע עכ"פ זהו מדרבנן ובדרבנן ודאי לא קנסו בשוגג ועי' בש"ך סק"ו במ"ש דבמומר מותר לכ"ע אפי' לכתחיל' ובדגו"מ שם דאפי' מומר לאות' דבר בלבד כ"ש החזקת יד ולא משום אפרוש'. והדברים עתיקי' וידוע מ"ש עד"ז בת' אחרונים ועכ"פ בנדון זה ודאי ישנו סניף להתיר ועוד אפשר להביא ראי' ממ' ע"ז ד' י"ב דמסיק בגמ' דשכר פועל ביי"נ אסור משום קנס' ובשביעי' בפועל לא קנסו דדבר מועט לא קנסו ובחמרי' דשכר' הרבה קנסו ועי' בהרמב"ם מה' שמיטה. ובתוס' ריש פרקי' שם דדוקא ביי"נ דאסור בהנאה וגם תופס דמים קנסו אפי' במועט כמ"ש בגמ' שם וכן בשביעית משום דתופס דמים אבל בשאר אסורים היכא דליכא כל הנהו לא קנסו והא פועל וחמרי' ודאי יש בהם משום החזקת יד ע"ע ומ"מ לא קנסו רק משום חומרי' דידהו כהנ"ל ולא בשאר איסורים והא שם ודאי אפי' במזיד איירי ועכ"ז חלקו התוס' ביניה' לשאר איסורים ועי' במ' ע"ז ד"ו אמתני' דלפני אידיהם דאסור לישא וליתן ובגמ' אבעי' לה או משום מודי לע"ז שלהם או משום לפ"ע דתקרובות ובגמ' מחלוק' ר"י ור"ל ולר"ל בדעבר ונשא מותר בדיעבד ורק ביום חגם אסור ועי' בט"ז סי' קמ"ח הנ"ל והרמב"ם והש"ע סי' קמ"ח פסקו כר"ל. ואמאי הא גם בג' ימים שייך משום לפ"ע א"כ אמאי לא אסור לר"ל ועכ"ח משום זה ל"ש לקנוס אפי' בדאורייתא וכמ"ש בתוס' בב"מ דלאו זה אינ' כמו אסור מגופ' לענין בר חיוב'. וכבר האריכ' בזה האחרונים. ועוד הא ודאי כא עדיף מאבוה' דבעושה סחור' בד"א גופ' לא מצינו שקנסו:

וראיתי בתשו' מנחם עזרי' סי' כ"ט שפלפל שם בפלוגת' דרבנן ור"י דלר"י אפי' בכל אדם שאינ' אומן אם נזדמן לו מותר לקנות ולמכור באקראי והוא מסיק דלא קיימ"ל כן אלא דמ"מ בנזדמן ובאקראי בדיעבד לא קנסי' לי' לאסור בהנאה כיון שאינ' בקביעות. ומשמע דמי שמוכר בסחור' ד"א בקביעות קנסינן ליה. ועכ"פ בנד"ז שסרסור בנזדמן ואקראי דהא אין זה מלאכתו לסרסר ד"א בקביעת ודאי לא עדיף מעשה סחורה עצמ' ועי' בש"ך סי' קי"ז סק"ה שהביא דברי תשו' מ"ע בקצור ובאמת תימ' בעיני דהא בטור ח"מ סי' קפ"א בסופ' פסק בשותפי' אשר א' מהם עשה סחור' בד"א אם הרויח הריוח לאמצע ואם הפסיד ההפסד לעצמ' אלמ' דאין חלוק דבכל ענין אין אוסרי' בהנאה בדיעבד וכן פסק הרמב"ם וכן פסק להלכה בח"מ סי' קע"ו ועי' במ' שביעית פ' ה' כמה דברים שאסור למכור לעוברי עבר' בשביעית משום אסור החזקת יד ולא קתני דאסור בדיעבד הדוני מכיר'. ועי' במ' ע"ז ד"ו בעובד' דרבה ובד' ז' דדייק בגמ' לענין נו"נ ג' ימים קודם אידיהם מדלא קתני רק אסור לישא וליתן ולא קתני סתם אסור כמו דקתני במתני' דחכמים בתריי' ש"מ דבדיעבד מותר עיי"ש ברשיז"ל וה"נ כן. ע"כ לענ"ד דשכרו מותר בנדון רק יזהר מכאן ולהבא שלא לעשות כן וטוב שיפריש סך מה משכרו לצדקה כנלענ"ד. ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה