לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן עא
ב"ה אול"י ו' עש"ק הבא עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו כתקוע שופר לחיים טובים ומתוקים יכתב ויחתם לאלתר בספרן של צדיקים הרב המאוה"ג מו"ה אליעזר מאיר שיפפמאנן נ"י אבדק"ק נ' לוגאש יצ"ו. בעובד' אשר מפני אינש' דלא מעלי' באו בגבולי' של כשרים ומוכר בח"ז ועי"כ מושך קונים נכרים לחנותו והכשרים כמעט בלא פרנס' וברצונ' לעשות המסחר ע"י גוי וככתוב בת' מרן חת"ס סי' ק"ח שהביא כת"ה אלא כי מורא על ראשו מפני דברי סיום תשובה ההוא. והנה עיין בת' מהר"ם שיק סי' קל"ו קל"ז וקל"ח האופן ההיתר וגם מה שמוסיף לפרסם ע"י לוח שקורין פירמא בשם הגוי למען הרחק מפני מראות עין דישנו אפי' בדרבנן ואם הגאון הצדיק סמך בזה להתיר אנן מה נענה בתרי' בפרט בהפסד רב כזה (ועי' בשו"ת יד יצחק ח"ב סי' קע"ב):
ומה שנוגע לפלפול' אשר עטר' כ"ת להמציא התיר' לדעת הרשב"א הביא' בט"ז סי' קי"ז בטעמי' דאסור סחור' בדברים שאסורים באכיל' דלמא ישכח ויאכל ממנו ובנ"ז מפני שהוא דבר של רבים ולא חיישי מפני תקל' דרבים ומדכרי אהדדי כמ"ש במ' שבת ד' קמ"ג י' מסתפגים באלונתית א' והביא דברי טו"ז סי' ק"י סק"ה ומה שנאמר עליו בנה"כ וכ"ת תי' כפי סברת הר"ן במ' ר"ה לחלק בין מילה לשופר דכאן הכל טריד' ועי' בתוס' חדשים פ"ק דמ' מגילה לענין קה"ת. ולענ"ד נראה דהך דרבים מדכרי אהדדי ל"א אלא בדבר שדרכו בכך לעשות ברבים כגון הנך תק"ש ומילה וכן אלונתית במרחץ ידוע דבזמן הש"ס הי' רגילין ברחיצה ושכיח' רבים בבית המרחץ אבל דבר שהוא עפ"י רוב ביחידי' ורק עפ"י איזה סב' או מקרי עשה של רבים ודאי לא פליג רבנן תדע וכי נימ' דאם רבים שיתפו' בחמץ דאם בטל' אינ' עוברי' בב"י ורק משום גזירת דילמא יאכל מני' צריך לבער לרוב דעות המפרשי' והכא דרבי' וכי לא יתחייב' לבער או פירות הנושרים היאך דל"ש משום מוקצה וכמ"ש בתוס' במ' ביצה ד"ג או משקי' שזב' דאסורי' משום שמא יתלוש ושמא יסחוט וכי נימא האיך דרבי' ננהו הוי מותר וכיו"ב כמה גזירות שגזרו חכז"ל לא מצינו לחלק בין רבי' ליחיד ועכ"ח כמ"ש:
ומ"ש כת"ה לענין איך קורי' לאור הנר דברבי' מותר. תמהני הא אדרבה בסי' ער"ה אוסר הרמ"א כומר פייטי' מערבי' ביו"ט שחל בשבת בביהכ"נ ופי' הטו' סק"ד דדייק בביהכ"נ אע"ג דרבי' נכת' ובמ' שבת ד' י"ב אמרי' דאפי' י' אין קורין לאור הונדור' משום דרחוקי' מהדדי או משום דבקל יבא להטות וכן לענין אכיל' דבעודנ' בכפו יבלענה וכמ"ש התוס' ג"כ במ' ביצה ד' ג' הנ"ל דהוכיח כן היאך דל"ד מרא וחציכ' עיי"ש כבד מזה הא כ' בת' מרן חת"ס סי' ק"ד וסי' ק"ח הנ"ל דאין לסמוך על טעם זה בטעמי' דקרא באסור סחור' להקל רק להחמיר ע"כ נלענ"ד משום ה"ט אין לנו התיר' בנד"ז שהוא מסחר יחידי עפ"י רובא ול"ש משום מדכרי אהדדי. או"נ די"ש: ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: