לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן סז
ב"ה יום א' מיוה"ק שנת תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו. שובע שמחות ורב ברכות על ראש חביבי הב' החו"ב יו"ש מהו' חיים אלימלך אפפעל ני' מנאוויטאניץ. הנני על נידון באיש שנזדמן לו כ"פ בשאלות טריפות באווזות הנשחטים וכמעט א"א למכרו לנכרי כי אם מבושלים אם מותר או לאו. וראית בענין זה מ"ש בתשו' האחרונים. והנה באמת מ"ש בת' מהרי"א לראי' ברורה ממס' פסחים דף ע"ו מלוי דעבד עובד' בי' ריש גלותא בבשר עם ד"א. וכן הבאת ראיי' מפלוגת' דרב ולוי שם דפליגי בבשר שחוטה שצלאו עם בשר נבילה. ולא אדע מה זו ראיי' וכי לא משכחת שאירע כן בלא ראות ודעת ע"י משרתים ופועלים שאינם נזהרים וכמו רוב השאלות שבאים לפני המורה ואפי' לדעת התוס' ודעמי' דלוי מתיר אפי' לכתחלה ג"כ אין ראיי' דאיכא לאוקמי דהיינו הנבלה היא של גוי מכירו ורצונו לצלות לו הנבלה בשעה שישראל צילה בשר שחוטה שלו בתוך תנור של ישראל וכן בעובד' בי' ריש גלותא איכא לאוקמי כהגוו"נ דגוי פריץ הי' לו צורך לצלות ד"ח שלו בשעה שהי' צולין בשר כשר או שהי' למען פועל והי' שלו ממש אבל בשר ישראל יש לחוש דילמא אתי למיכל מניה משא"כ בשל נכרי ועי' בת' חת"ס סי' ק"ה ק"ו וק"ח ועיי' בת' נטע שורק סי' מ' בשם שו"מ דבשל נכרי לא שייך דילמא אתי למיכל מניה גבי סחורה של דברים אסורים והדברים עתקים. ובנדון זה שמתעסק להכשיר לאכילה יש לחוש יותר ועיי' כיו"ב במג"א הל' יוה"כ סי' תרי"א סק"ג וסי' תרי"ב סק"ו ובשע"ת שם בשם ת' הכרמל דבכל דבר האסור יש להרחיק מליגע וכש"כ להתעסק בו. והנה בכגון זה שהוא במקום הפסד אפשר גם המחמירים יודו להקל כהגוו"נ. ושוב ראיתי בס' דברי יוסף בסי' קי"ז בסי' הספר תשצ"ט שהביא ראי' מת' מהר"ם מפנו להתיר בלא יכול למכור לבשל ועד כדי דמיו למכור ולא להרויח. והנה יש לסמוך על הגאון ז"ל כי כל דברי' מזוקקי' בפרט בשעה"ד כזה. או"נ דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: