לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן סו
לידידי ה"ה כבוד הרב המופלג החריף ובקי מהו' יקותיאל יודא ראזענבערג נ"י. מ"ש להתיר לשחוט בלא בדיקה למען עשות מהבשר בשול קאטשינע בשביל הנכרים ועד"ז האריך בכח' דהתירא, והנה בודאי יש ללמוד לנדון זה כיון דמה"ת אזלי' בתר רובא ורק בבדיקת הריאה החמירו מדברי הירושלמי ומדרבנן שמותר לעשות בו סחורה וכן מפורש יוצא מדברי לב"ש בחידושי דינים שלו עיו"ד סי' א' שהתיר לשחוט ולד בהמה פחות מבן שמונה ימים למכור לנכרי' דמה"ת רובן בני קיימא ורק מדרבנן חיישי' לנפלים וכן האריך הל"ש בשו"ת שלו ת' נאות דשא סי' כ"ה עי"ש. ויותר מזה התיר בבאר יעקב לקנות נקצבים בשר טריפה שנזדמן להם ואם כי הש"ך והב"ח אוסרים בזה מ"מ כיון דרוב' אינ' נטרפ' בודאי ורק מצד חומר' בדיקת הסרכות בזה לא גזרינן ויש בזה כמו ס"ס דעיקר גזירה משום דלמא אתי למיכל מיני'. ועוד צדד לדעת הרמב"ם דס"ד מה"ת לקולא רק מדרבנן לחומרא ומותר לעשות סחורה וכן יש להוכיח מדברי פ"ת סי' קי"ז בשם חו"י ובית ל"י ובשע"ת בשם שבו"י סי' ל"ו בימי חדש אב לשחוט לנכרי בלא בדיק' וכן בשו"ת מהר"ם שיק או"ח עי' רפ"ח שעצתו לעשות כן בת"ב לשחוט בלא בדיק' ולא חשו כלל משום עשה סחורה בנו"ט. אבל מה שהוסיף כ"ת להתיר לבשל ולעשות קאנושינע תמוהים בעיני שלא שת לבו דרוב האחרונים וכן מראשונים אוסרים בזה ה"ה מן הראשונים התשב"ץ ח"ג סי' רצ"ד שאסור אפי' להשהות דרך מליחה למען מצא קונים אפי' בנזדמנו לו דלא התירו רק למכור מיד ולא להשהות וכן דייק בפ"ת הנ"ל דאפי' נזדמנו אסור לבשל דאז וודאי חיישי' שיאכל ממנו ועי' בברכי יוסף או"ח סי' קפ"א שאוסר ג"כ לבשל דברים אסורים מה"ט והביא דברי מהרש"א חולין דף ק"ו בד"ה מים ראשונים האכילו בשר חזיר והשיג עליו והביא דברי ב"י סי' קי"ז במ"ש הגה"א בשם הראבי' להתיר סחורה בדברים טמאים מהאי עובד' דמס' חולין הנ"ל והשיב עלי' דאות' פונדק רשע הי' או שהי' בשעת גזירה:
וראיתי בת' מהרי"א סי' קמ"ח שהאריך בפלפולא להתיר לבשל דברים אסורים שנזדמנו לו וראייתו ממ' פסחים דף ע"ו בסוגי' דריחא מילתא בשר שחוטה שצלאו עם בשר נבילה וכן מעובדא דריש גלותא שהתיר שם בד"א ועכ"ח דאיירי בהגוו"כ דנזדמנו לו ולענ"ד תמוה ראיי' זו וכי לא מצי לאוקמא שכך אירע בבית' ע"י עבדיה' ומשרתים שעשו כן ע"י שכחה או קלות דעת כרוב שאלות בתערובות הבאים לפנינו כידוע ואפי' לשיטת התוס' דעובד' שהתיר משמע אפי' לכתחילה ג"כ י"ל שנזדמנו בביתו גוים שרצו במאכלם כאשר מצינו כ"פ בש"ס ור' ביצה כ"א מזמני' נכרי' וכו' וכן במ' חולין פ"ב אין מזמני' נכרי' על בנ"מ וז"פ. וראיתי בדברי יוסף סי' קי"ז בסימני הספר סי' תשצ"ט שהתיר עכ"פ עד דמיהם כלומר דאם לא יבשלו לא ימצא קונים למכרה עכ"פ בקרן וע"י בשול ותיקון ימצא לו מותר אבל לעשות סחורה למען הרויח אסור אפי' בנזדמן לו ואם יאמר כ"ת היינו באיסור תורה אבל בדרבנן לא חיישינן לתקלה. לענ"ד מצינו אפי' בדרבנן דהא כל חששא בנזדמנו לו אסור לתקן בתבשילי' דע"ז ישהיני' זמן מרובה והא גם בדרבנן חיישינן לזה באו"ח סי' תרע"ז מנותר מנר חנוכה אסור להשהות משום תקלה ואיסור מוקצה זה ודאי מדרבנן. ובסי' ס"ט אוסר הרמ"א להשהות בשר של ג' ימים דילמא יבשלנו והא דם שבישלו מדרבנן ומ"מ בכול' חיישינן לתקלה ותרומה טמאה בכ"מ שאוסר בש"ס להשהות משום תקלה ודאי אין חילוק בין תרומה דרבנן ובין דאורייתא. ובנדון ק"ו הוא שזה מסחר יום יום תדיר והי' בביתו תבשילן אלו ודאי יש לחוש לתקלה ועיי' בחת"ס יו"ד נ"ז במ"ש בין הך דסי' נ"ז דלא חיישינן לתקלה רק בשהי' בי"ב חודש ובין מ"ש המג"א. וידעתי כי יש לחלק בין הנושאים. ומ"מ מנ"ל לחדש דבר ובפרט כי י"ל בדבר העסוק לתקן חיישינן טפי כמ"ש במג"א סי' תרי"ב סק"ו וכ"כ בפר"ח סי' כ"ז ביו"ד ועיי' בט"ז סי' פ"ד דמה שאוסר בקמח שהתליע ליתן מזונות לעבדים ולשפחות דלמא עי"כ יבא לתקלה שיאכל ממנו א"כ ודאי מיירי שבטל ברוב אלא דבריה לא בטלה וזהו מדרבנן ועיי' בפר"ח שם שלא ישהנ' זמן מרובה עכ"פ אם כי מתיר ליתן לעבדו ושפחות מ"מ אוסר להשהותה זמן מרובה ע"כ לענ"ד אין להתיר כ"כ בפשיטות ואפשר איזה צדדי היתר ע"י שימסור ליד נכרי באופן דלא יחוש לתקלה וכמ"ש בת' אחרונים כיו"בואתו רב סליחה כי אין בידי להסכים אתו:
וע"ד פלפולו הנעים אבא רק בקצירת אומר מ"ש לתרץ קושי' הפרמ"ג וחת"ס ע"ד צ"צ שהביא המג"א סי' רמ"א לתקן שלא לקנות דגים לש"ק אם מייקרים השער והביא ראי' מגמ' כריתות שדרש ר"ג ביולדת שדי בק"א על לידות הרבה. והקשו עליו דשם שלא יבא לאכילת קדשים בטומאה ובקי"ע והכי בשוא"ת שאני ותי' כ' עפ"י סברת הגמנהר"ץ חיות במ"ש בפ' ג' מ' חולין מ"ט רב ואיסורא דאורייתא וא"א התורה חס' על ממון ש"י והקשה הגאון מכמה דוכתי יומא כ"ה ל"ט מנחות ע"ו דאמרינן התורה חסה אפי' בדאורייתא ותי' דשאני מ"ע מאיסור ל"ת דקיימ"ל באו"ח במצוה ע"ד שליש ובל"ת כל ממונא צריך למסור א"כ ק"ו של הצ"צ קיימין דשם משום קו"ע במקום שלא חסה כש"כ במ"ע ולדידי לא זכיתי להבין קושי' הג' ז"ל וכי ביטול מ"ע איכא שם בר"ה ויומא ודאי קיימא בשלמות ואפי' משום ז"א ואנוהו בשל כסף או בשל עץ ועצם יפה מהודר ורק שהי' ראוי' להדר עד מדרגה עליונה בשל זהב לפזר ממון ועד"ז חס' תוה"ק אבל שם בחולין לענין ספיקא ועובר על מצות ל"ת ממש לא אמרינן חסה וז"פ. וגם מ"ש כ"ת קו' הנ"ל לענ"ד הקושי' במקומה עומדות כנ"ל דהא ר"ג לא התיר לאכול בטומאה חלילה רק לבטל מ"ע של הבאות קרבנות על לידות הרבה עבור שיוצאה בא' מהם וזה משום שלא יבוא לידי קו"ע ועוד מנ"ל דחמור ליתן ממונא משום ל"ת דילמא חמור הגזירה שלא לעבור:
ומ"ש כ"ת דמ"ש רש"י ז"ל בר"ה דהתורה חסה ילפינן מופינו את הבית ובמנחות ילפינן מן וישקו את בהמת'. כבר עמד בזה בס' כ"ת בס' זכרון תרועה ובאמת דברי רש"י ה"ה מתניתן במ' נגעים פ' י"ב ואלימ' לי' להביא מ"ש בפירוש כמובן: ומ"ש כ"ת ע"ד ת' מהר"י אשכנזי אינו תח"י רק מהג' דק"ק זלאטשוב ושם בסי' כ"א לא מצאתי כדברים האלה ובאמת קשה קרא דלכם אתי' להתיר לכתחילה כל הנאות ויהי' לאסור לכתחילה ומנ"ל דלענין סחורה דוקא הכי הוה נימא דבכל הנאות כן וזה לא מצינו ועוד דבעומדת למלאכה מותר אפי' לכתחילה ומנ"ל לומר כן עכ"ח צ"ל דמסרה הכתוב לחכמים כמ"ש בט"ז. ומ"ש דכאן מצינו סור לכתחילה מה"ת ומותר בדיעבד ואינו דומה לשאר לכתחילה ובדיעבד ועיי' בתוס' ד"ה קוצרים בפסחים דף י"א. והארכתי במ"א בענין זה. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד אח"ז ראיתי כי השואל תמך יסודותיו ע"ד ת' כת"ס יו"ד סי' ע"ד. הנה שם נשאל אך ורק משום סחור' בנו"ט שהי' קונים ואנקולי' בשר טריפה ובשלו בבית' למען מכירה ואכילת נכרים בפונדק' שלהם ועד"ז האריך והרחיב תשובתו ובסוף רמז שיש לעיין כיון דמבשלי' אות' יש לחוש לתקלה טפי ועד"ז לא כתב כלום שום תקון כי מ"ש כי יעש' ע"י שליחו' גוי זה מהני לענין סחור' אבל לתקלת אכיל' כמו בשאר דברים דאסור אפי' בשהיי' כזה אין זה תקין. ונראה כי הגאון לא נחית לזה באות' תשובה ורק בדרך העבר' הזכיר בשול ומשום דקונה הבשר חי והוא מבשל ל"ל דהוה כשלוח' ואין כאן היתר' של הט"ז כמובן ואם הי' נשאל על זה בפרטית ודאי הי' מהפך בדבר להלכה ולמעשה הלא כתב שלא ישמע' לחדול ממנהגה א"כ אין נדון לפנינו לילף התיר' מתשובה הנ"ל, ושוב העירני תלמידי ע"ד ת' יד יצחק סימן קי"ג ח"ב וראיתי שגם הוא מן המחמירי' והביא שם דברי תשוב' ד"ח או"ח סי' כ"ז. אלא דכ"ז לא שייך לנדון דשם איירי בפשיטות לענין סחור'. מ"מ מ"ש בת' ד"ח בסי' כ"ז הנ"ל דיש בו משום סחור' משום דם דמבשלי' בלא מליח' ואם כי דם שבשלו מדרבנן החמירו בו דעיקר' דאוריית'. חדוש בעיני שלא הזכיר דברי פ"ת דבדם ליכ' משום סחור' דאתקש למים ועיי' באחרונים שדברו בזה: