לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן סה
להרב החריף הנ"ל במ"ש דדעת הטו"ז כדעת הרשב"א והוא ט"ס וצ"ל הרמב"ם האמת אתו. לבד מ"ש על תי' ב' לא הבנתי דעתו וכי אינ' עובר בבל תשקצו גם בדברים טמאים שאין נפשו של אדם קצה בהם והרי אפי' בבהמות גדולים שטמאים כתיב את"ש עיי' ברשיז"ל מ' מכות ד' ט"ז ופסחים ד' כ"ה בתוס' ושם באכל פוטית' דלוק' דהוה שרץ המים והא כל שאין סנפיר וקשקשת הוא בכלל זה וידוכ כי דגים כנ"ל עולי' על שלחן מלכי' ועי' במ' ע"ז ד' ס"ח ותוס' שם מ"ש דגבי שאר שרצי' נטל"פ מותר ורק מאן דאסור נטל"פ אסור בכול' ועיי"ש פלוגת' רש"י ותוס' עכ"פ אינ' דומה נא ומבושל דכול' יש להם שייכו' משום צלי אש משא"כ הני דלאו משו"ה אסרה תורה ואדרבה לדעת רשיז"ל היינו חדושי':
ומה דמסתפקי' לי' למעלתו באם מותר ליתן למי שאינ' יודע מהמאוס' של אות' דבר לא מצאתי גיבוי לדין זה ומסתבר' לאסור כיון שאסור מיה' שוב לא פלגינן בטעמ' רק איסורי' רבע עלי'. ושוב ראיתי בברכ"י סי' קט"ז לענין כלים שנשתמשו למ"ר וכיו"ב המאוסי' פלוגת' א"ח וב"י בסי' קכ"א דשיטת א"ח דצריכי' הגעלה והב"י בב"ה פליג עלי' אם הכלים טהורים ונקיים זאי"צ הגעלה והביא הברכ"י בשם בתי כהונה כ"י על דברי הב"י וז"ל דצריך לחלק בין זו למ"ש התוס' פ' המדיר ד' ע"ב ד"ה חכם לגבי מומי אשה דאף דנתרפאת היא נמאסת כשזוכר שהי' בה מומי ועי' ב"י אה"ע סי' ט"ל ועוד האריך הרב ז"ל ובסוף כתב דל"ד דהכא משו' בל תשקצו נגע ואין שקוץ בגוף הכלי ואי מאיס לי' במה שקדם המיאוס זה מצ"ע כי הכלי נקי הוא עתה וברור אלמ' דלא בדעתו של אדם תלי' רק מה שהדבר עצמ' משוקץ א"כ הה"ד לענין זה יש ללמוד להיפך דאפי' אין מאוס בעיני אדם כיון שהדבר עצמו משוקץ עובר בב"ת כנ"ל ועי' בת' יעב"ץ ח"ב סי' קע"א בענין זה ותוכן סברתו דהני קרני דאומני' וכלי עביט אינו כביצה המוזר' ושלא נאסר לנפש היפה דהכ' הטעם משום דרוח רעה שור' עליהם ומשום סכנת' ע"כ אין חלוק בזה כלל. דברי הדו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד: