אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן נז

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן נז

סימן נו

ב"ה ז' דסליחות פ' וילך עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו. כוח"ט על ראש חביבי הב' המופלג החו"ש יו"ש מהו' נתן בוימהאפט נ"י בונעזאלאבארץ יצ"ו. ע"ד אשר הקשית ברמ"א יו"ד סי' ק"א סק"ב כל חתיכ' שלא נאסר' רק כדי קליפה בטלה דהרי הקליפה א"ר להתכבד. וכתב בש"ך שם סק"ו ומ"מ מה שהוציא כן מתוס' לא מצאתי' רק שבתוס' פגה"נ צ"ז כתבו בשם הרא"ם דבקליפה וכה"ג ל"א חנ"נ ואין ראי' מזה דל"ה חה"ל. וכ' הפרמ"ג ע"ז ובאמת מתוס' אין ראי' דהתם בשאר איסורים אמרו נ"נ רק משום לתא דבב"ח ומשו"ה בכ"ק לא החמירו אבל בב"ח מודים דמה"ת נ"נ כ"ק עיי"ש. וקשי' לך הא בתוס' חולין דף ק' ד"ה כשקדם וסלקו כ' דא"ר לסברת ר"א מההוא כזית דתרבא ממ"נ וכו' מידי דהוה אניפת חלב שנפלה על חתיכת בשר דאם אין כ"ט מותר אעפ"י וכו' מיהו לפי"מ שפי' בשם הרא"ם דבחצי חתיכה אין שייך לומר שתעשה נבלה א"ר משם עכ"ל וא"כ מוכח דגם בב"ח קאמר הרא"ם דל"א חנ"נ עכ"ד. והוא באמת דבר תימ':

וכדי שלא להשוות הגאון בלא ראות דברי התוס' אפשר י"ל לפמ"ש בס' אמרי דוד בטעם של דברי הרא"ם דבחצי חתיכה לא אמרי' נ"נ משום דילפי' מבב"ח ובב"ח דרך בשול א"א שלא יאסר כולו וכמ"ש הר"ן דהבל הקדירה אפי' בלא רוטב מוליך הטעם בכול' וכ"ז לפי האמת דס"ל דדרך הליכ' לא נ"נ אבל השתא דקאי התוס' לאמור דלרא"ם אין ראי' די"ל דגם דרך הליכ' כל מקצת ומקצת נ"נ א"כ גם בב"ח משכחת לה א"כ ע"כ גם בב"ח צ"ל לרא"ם דכדי קליפה לא נ"נ ודו"ק. אבל לפי המסקנ' דלא ס"ל שיעשה נבלה דרך הלוכ' דברי הפרמ"ג ע"כ. ומזמן כביר אמרתי בסבר' דדרך הלוכ' לא כ"כ משום דכל עצמו דאמרי' בב"ח דצריך בנ"ט הוא כמ"ש רבא לקמן דדרך בשול אסרה תורה וכלומר דאין דרך בשול בלא נתינת טעם והא בדרך הלוכ' זה דרך כל בשול ואז אם עי"כ לא נשאר טעם בשום מקום החתיכ' וא"כ אדרבה בשול זה גורם שלא ישאר בו טעם כמובן ואינ' דרך בשול:

ומ"ש ע"ד פרמ"ג סי' צ"ט ע"ד הרמ"א דחלב במים בטל ופי' הש"ך דאשמעי' היתר בהיתר בטל ואינ' דומה למ"ש בסי' רצ"ט גבי שעטנז. ובפרמ"ג פי' דלדעת הר"ן בנדרים שפי' בטעמי' בדשיל"מ אינ' בטל דהוה היתר בהיתר אתי שפיר דאשמעי' דבמבשא"מ בטל ועד"ז הקשת' דבר"ן שם משמע דהאיך שיש לו היתר מיד אפי' מבש"מ אינ' בטל. ויפה הערה זו אלא דכ"ז כ' הר"ן לדעת הרי"ף אבל הא לא קיימ"ל כדעת הרי"ף אפי' במב"מ דלדבר שלא נאסר מעולם לא מקרי דשיל"מ כמ"ש המחבר בסי' ס"ט סעי' י"ד בבשר ששהה ג' ימים שנתערב עם שאר חתיכות דבטל אם כי דיש לו היתר בצלי מ"מ כיון דלצלי לא נאסר מעולם. וזה דעת תרה"ד. א"כ יפה כתב הפרמ"ג להלכה דלמה יהי' בכלל דשיל"מ בנתערב חלב יבמים משום דאפשר לבשל' עם שאר חלב והא לזה לא נאסר מעולם. והפרמ"ג כתב רק דרך רבות'. אלא שבאמ' לפי"ז גם במינ' הי' ראוי' להתיר ואפשר דבאסור דאורי' חיישינן לדעת הרי"ף והר"ן כמ"ש הפרמ"ג בעצמ' בסי' ס"ט במשבצות שם ועי' בפ"ת סי' ק"ב סק"ח מ"ש בשם תשוב' מאהבה בענין זה ובפשיטות י"ל דהפרמ"ג לא קאמר רק לסברת הר"ן דתולה היתר בהיתר לענין מין במינ' אבל לא עלה על דעתו לפסק הלכה לגמרי כהר"ן:

ומ"ש ע"ד פרמ"ג סי' צ"ח סק"ה במ"ש לדברי ט"ז סי' צ"ב סקט"ו דבבליעת משהו לא אמרי' חתער"נ. ולדעתך אדרבה דבזה פליגי הש"ך וטו"ז ולטו"ז נ"נ והנה שם בט"ז חזר ושנה דברי הטור דאינ' נ"נ במשהו ובזה האריך שם שאין לחלק בין חמץ בפסח לשאר אסורי' אלא שלדברי ט"ז משו"ה אין נ"כ דבבליעת משהו אינו יוצא כלום ובכהג"וו לכ"ע אינו נעשה נבלה ולכמה פוסקים אפי' בב"ח כך הוא וכבר פירש' כן התוס' פגה"נ ד' צ"ז שהבאת' במכתבך. ולהש"ך משו"ה הי' נ"נ דגם במשהו יוצא הבליע' אלא כיון שמעורב בהיתר הוה מין בשא"מ עיי"ש בפרמ"ג שפי' כן וכבר האריכו בזה האחרונים. או"נ דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה