אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן נו

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן נו

סימן נה

לכבוד האברך החריף ובקי טובא מהו' יושיע בוקסבוים נ"י בדבר בנימין זאב שמתיר תבשיל שנתבשל בכלי שאב"י בדיעבד אפי' במזיד. הובא בפרמ"ג בשפ"ד סי' צ"ט סק"ז. וכ"ת הביא ראי' לאסור וכן הוא דעת תשו' אחרונים רק מ"ש לראי' ממס' ע"ז דתירץ בגמ' על ב' ברייתות דתני חדא מותר ותני חדא אסור דמ"ד מותר ס"ל נטל"פ מותר ומ"ד אסור ס"ל נטל"פ אסור ולמה לא משני הא והא נטל"פ מותר והא בשוגג והא במזיד. וע"ז שוב משיב דאסור משמע לכל עולם. היטב השיב. ובל"ז י"ל לפימ"ש התוס' והרא"ש דהא דנקט ג"כ בברייתא עד שלא יטבול לא נימא דטבילה מעכב' לאכול מה שנתבשל קודם טבילה וא"כ אין נ"מ בין נטל"פ ולכ"ע הי' הדין לאסור אלא למ"ד דאוסר הוא אסור באמת דגזרינן טבילה אטו הגעלה ולבון ולהכי אסור משא"כ למ"ד מותר. ואי נימא דהטעם משום בטול אסור לכתחלה במזיד לא שייך גזירה זו כמובן:

וגם מ"ש ראי' מסי' קכ"ב סעי' ו' דאסור לומר לעכו"ם בשל לי ירקות בקדרתך אם כי סתם כש"ע אב"י זהו כלכתחילה הוא ראי' נכונה. ומ"מ להציל פסק הבנימין זאב ופרמ"ג מהשגת כ"ת י"ל דמשם אינו ראי' דע"י נכרי גרע טפי כמ"ש במג"א סי' שי"ח דמבשל בשבת לא אסור בכדי שיעשה ונכרי שהביא דורן אסור משום דמבשל לא שייך למגזר דיעשה עבירה בעצמו משא"כ ע"י נכרי והוא כעין דפי' הש"ך דאסור למי שנתבשל בשבילו דאל"כ יאמר לנכרי לבטלו עי"ש. ועוד י"ל דהא לדעת הרא"ה והרשב"א הטעם בקדרה אינו פגום בעצמות' ורק בתערוב' באי הפגם וא"כ הא הוי מבטל אסור לכתחילה. וסבר הוא שאלת הרא"ה בכלי מדין האיך אמרי' לא אסרה תורה רק קדר' ב"י הא באינו ב"י ג"כ עכ"פ מבטל לכתחלה ולמ"ד דאסור לבטל מדאורי' האיך שרי לכתחלה. והרשב"א תי' דהבלע' בקדרה לכ"ע מדרבנן. והנה לכאורה קשה למה אמרי' סוף מס' ע"ז שלהכי אינו שרי לכתחלה קדרה אב"י דגזרי' אב"י אטו ב"י תפק"ל דאסור עכ"פ מדרבנן לבטל. וצ"ל דהרשב"א לשיטתו דס"ל דבכלי שמשתמשין בשפע אם בלע איסור כ"ש עד דבכל זמן יהי' בששים א"כ לעולם לא יבא לידי נתינת טעם בזה ל"א א"מ לכתחילה דג"כ לכתחילה מותר ע"כ שפיר ס"ל בגמ' דיהי' מותר לכתחלה בקדירה שאב"י שלעולם לא יבא לידי נתינת טעם אסור אבל בכלים של נכרי דליכא למימר הכי דוודאי שכיח להזדמן פעם א' או יותר שיהי' בו נתינת טעם איסור רק אנן אזלי' בת"ר או ס"ס מ"מ כיון דיכול להיות בנתינת טעם הוי בכלל מבטל איסור לכתחלה כנלפע"ד ליישב דברי הגאונים והוא בכלל דברי כ"ת ורק בהעדפ' ויתר ביאור הדברים:

ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה