לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן מב
להרב הנ"ל ראיתי כ"ת פלפל בחכמה בדין המובא ביו"ד סי' ס"ט וסי' ע' ברמ"א וש"ך בסי' ס"ט סעיף ח"י ובסי' ע' הנ"ל אינם מחמירים רק בשנראה ציר תחתיו ובפ"ת סקל"ו הביא בשם חמודי דניאל דזה דוקא בתחילת מליחה אבל בתוך שיעור מליחה באמצע נאסר מיד בלא ציר ג"כ. וכ"ת השיב עליו מדברי הש"ך סקע"ד בתי' במ"ש מהא דקיי"ל בסי' ס"ז בשובר מפרקת של בהמה דיוצא ע"י צלוי' ומליחה. ותי' עד"ז דהכ' שאני שנכבש בתוכ'. והגר"א תפס תירוצ' הנ"ל א"כ בלא ציר אינו ככבוש. והנה ראיתי בס' דרכי תשובה סי' ס"ט סקש"ו שהביא דברי יד יהוד' דפליג ע"ד חמודי דניאל הנ"ל דמפשטות הפוסקים משמע דאין חילוק ואין הס' הנ"ל תח"י לעיין. ואפשר דבא עלה מטעמי' דמע"כ. אלא דס"ל לבעל חמודי דניאל דבכה"ג תי' א' סגי' דהיינו ע"י מליחה גרע טפי והסברא נותנות כן דהא איכא דעות דמליח ה"ה כרותח ממש אלא דבעי שיעור כדי שיתן על האור וירתיח לענין כבוש ולענין מליח כרותח הכא החמיר הש"ך בסי' צ"א סקי"א ועיי"ש בפלתי דציר שמפליט בתוך שיעור מליח' לעולם רותח ע"כ אפי' בה"מ וסעודת מצוה יש להחמיר כש"כ הכ' בכלי שא"מ דלא עשה פעולתו עוד כנלענ"ד:
ומ"ש כ"ת ע"ד חכ"א ובינת אדם בכלל ל"ב סי' נ"ז ובשער או"ה סי' ל' דאם מלח בכלי מנוקב רק שנפל לכלי שא"מ או לקרקע והגביה' מיד דמה שבתוך הציר נאסר מיד אבל למעלה מן הציר מותר וסמך בזה ע"ד שערי דור' עפי' הג"ה רנ"ש ומהרש"ל דהחומר' בזה אינו רה משום קנס שלא עשה כתיקון חכמים. והיינו דוקא במלח מתחילה בכלי שא"מ או על הקרקע וא"כ לדידן דקיי"ל דדם שפי' ממל"מ אינו אסור אין מקום לאסור ואין ראיי' מדברי או"ה שאוסר מ"מ דהיא ס"ל דם שפי' ממל"מ אסור ועד"ז השיג. ותימ' בעיני כ"ת מה מועיל היתר דפי' ממל"מ זהו לענין לאכלו לצלי או באומצ' אבל בבשול הא בבשול יצא לגמרי. והנה לפום רהיטא זה הי' תמיה' גדולה אבל עיינתי בשערי דורה ובהגהות רנ"ש ורש"ל וראיתי כי דברי חכ"א וב"א יפה כוון אלא שקצר בלשונו כדרכו בקודש ודברי שערי דורה סובבי' על דברי ר"ת ור"פ שהביא הרא"ש אשר אסר' מיד וגם מה שלמעלה מן הציר מטעמי' דפי' ממקום למקום ועל זה קאמר השע"ד דאי"ז טעם דאנן קיי"ל דם שפי' ממל"מ מותר אלא שקבלו מרבותיו לאסור כול' וטעמי' ודאי משום קנס שלא עשה כתקון חכמז"ל. וא"כ קושי' הש"ך בסעי"ק ע"ד מ"ש משובר מפרקת' דיוצא ע"י מליחה וגם משאר מקומות מוכיח דם שפי' ממל"מ מותר לדברי שע"ד קמה ונצב' ואינ' נדחק לתרץ כמ"ש הש"ך דע"י מליחה שאני או משום כבוש דהכל אסור ועכ"ח הכל משום קנס א"כ נאמר דלמעלה מן הציר לא פירש כלל ממל"מ וכש"כ די"ל דיוצא ע"י מליחה כמו דקיי"ל בחתיכ' שעל גבי חתיכה שמגיע לשולי הכלי דחתיכ' שלמעלה ממנה מותר שאינו בכלל כלי שא"מ ומ"ש חתיכה זו שלמעלה מן הציר הוא וגם מטעם כבוש אין לאסור כמ"ש הפרמ"ג דקיי"ל בעלמא דאין דם מפעפע וכמ"ש התוס' בסוגי' דירך ועכ"ח הכל משום קנס דבל"ז אין מקום לאסור דודאי לסברת התוס' הנ"ל אפי' בבשול מותר מה שלמעלה מן הציר אי לאו משום קנס'. וע"ז קאמר שפיר דאין ראיי' מדברי או"ה דהוא ס"ל דדם שפי' ממל"מ אסור א"כ עכ"ח זה טעמי' של ר"ת ומהר"פ ועכ"ח צ"ל כתירוץ הש"ך וע"כ גם מה שלמעלה אסור מדינא כמו בתוך הציר זה ברור בכוונת חכ"א וב"א והוספתי קצת דבריו בפי' הרנ"ש למען הבין למי שאין הס' תח"י. וא"כ לכאור' דינ' של חכ"א קיים אלא שראיתי כי בהגה' יד שאול שבש"ע יו"ד החדשים דפוס ווילנא שמשיג ע"ד חכ"א על סגנון כ"ת אשר דעתו הא דהוצרך בשע"ד לתן טעם משום קנסא היינו לענין שלא לאכול אפי' צלי ובאומצ' אבל לענין לבשל דיוצא דמו ע"י בשול גם לדידי' אסור מדינא. והנה זה מסברא אבל אין הכרח להשיג בזה על החכ"א דהא טעמי' קאמר לסלק קושי' הש"ך וקושי' הפרמ"ג וכהנ"ל וכמ"כ קושי' הפלתי כמ"ש שם:
ושוב הביא כ"ת דברי האו"ה שהביא ג"כ החוו"ד סי' ע' סק"ד דדם שיוצא ע"י כבישה אינו אסור מה"ת כיון שמעורב במים ואינו ראוי' להקרבה. ותמי' בעיני כ"ת דהא דדם שנתערב במים אינו ראוי' להקרבה היינו אם אין לו מראה דם אבל ביש לו כשר להקרבה כמ"ד במס' זבחים ומס' חולין דף פ"ז ודעת כ"ת לחלק אם נפל מים לתוך דם או דם לתוך המים דקמא קמא בטל כמ"ש בחולין והנה כן ראיתי בס' מנ"ח שעמד עד"ז. ולדעתי שה לומר דהא לענין כסוי אמרינן שם דחייב בכסוי דאין דחוי אצל מצות ורק לענין הקרבה אמרינן דחוי וכמ"ש כ"ת. וראיתי באחרונים דגם האו"ה לא קאמר אלא באין לו מראות דם ועיי' בחת"ס יו"ד סי' ע' ולענ"ד אפשר לחלק ולומר כמ"ד בעלמא החילוק בין חלות האסור ובין שהי' אסור מעיקר' כמ"ש דנבלה סרוחה מעיקר' לכ"ע אינו נבילה וסרוחה אח"כ במחלוק' שנוי' וכן לענין נ"ט בר נ"ט דאמרינן כן בב"ח לענין דגים שעלו בקערה דלא חל עליו אסור חדש דבב"ח ובשאר אסורים ל"ש היתיר' דנ"ט בנ"ט כמ"ש בראשונים ואחרונים. עיין סי' צ"ה וגם לענין חמץ בפסח דינו הכי בכמה דברים כמ"ש בסי' תמ"ב. וא"כ הה"ד דאם הי' דם גמור מעיקר' אלא שנתערב במים ודאי לא פקע מניה שם אסור דם. אבל בבא לעולם עם תערובות מים דקודם שפירש לא הי' אסור ורק לאחר שפירש וזה בא ע"י כח כבישתו במים א"כ פירש עם המים שפיר נימא דלא חל עליו אסור דם מסברא הנ"ל כנלענ"ד:
וראיתי מ"ש כ"ת לענין להתיר ע"י חליט' בנפל לכלי שא"מ דשוב לא יפרוש לדעת הריטב"א חולין. והנה גם דעת הרא"ה והרמב"ם כן דבכל היתר מליח' צריכי' לטעמי' דחלוטה ולהרמב"ם חיוב' היא כמ"ש המחבר בסי' ס"ט אלא דלא קיי"ל כן. ובסי' ע"ג לענין כבד קיי"ל דא"א בקיאים בחליט' וכן בסי' ס"ז לענין חלוט' בחומץ ועיי' במג"א סי' תנ"ד סק"ד ובמחצה"ש שם ותו ל"מ והנני לסיים בברכה ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: