אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן מא

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן מא

סימן מ

ב"ה שנת תרס"ח לפ"ק פה מאד יצ"ו. שוכ"ט לכבוד האברך החריף ובקי מו"ה יושע בוקסבוים בק"ק אויהעלי. מ"ש בעובדא דקטנה העיד' שהדיחה הבשר ושם בקדרה. וראיתי מבין חרכי מכתבו כי כ"ת הרבה להקשות על דעת הפרמ"ג סי' ס"ט במ"ש כי קטן שאמר שהדיח הבשר ושם בקדירה אינו נאמן אפי' בדרבנן באתחזיק אסורא. והביא דברי רמ"א סי' קכ"ז סעיף ג' בהג"ה. ותמה כ"ת רא מסיק הש"ך שם דכל היכא דבידו נאמן כמ"ש הריב"ש מהך דסוכה ד' מ"ב וכן מ"ש בפ"ת סי' ק"כ בשם פרמ"ג או"ח סי' תנ"א דבכלי זכוכית ג"כ אינו נאמן אפי' בדרבנן ובידו. ושוב הביא דברי פרמ"ג סי' תל"א שמחלק בין עדות על אחרים בין דעביד בעצמו וע"כ דעת כ"ת גבי הך דסי' ס"ט איירי בכה"ג ודברי פרמ"ג לא משמע כן בלשונו שם ובאמת דברי רמ"א נוטה דגם בידו לא מהני. ולענ"ד אפשר לומר דיש לחלק בין עוד בידו ובין שהי' בידו כבר ואם כי דקיי"ל כרבא דס"ל במס' גיטין דגם בהי' פעם אחת בידו נאמן וע"כ דאז אינו נאמן מטעם מגו דהוי מגו למפרע ועיי' ברא"ש שם וע"כ מטעם בעלים לפי"ז י"ל דבקטן לא שייך בעלים כיון דמה"ת אינו בר קנין וזה שהי' בידו לא עדיף מקנין חדש ודו"ק. וע"כ מה שכ' הריב"ש דהאיך דבידו נאמן איירי שעודנו בידו ואיכא טעמים דמגו וזה שייך גם בקטן דמגו מטעם חיזוק נאמנות וכן משמעות הפרמ"ג סי' תל"א בתחילת דבריו דאיירי מטעם מגו וא"כ הך דסי' ס"ט דאמר הקטן שכבר הדיח ושם בקדירה דתו לא מהני הדחה ואינו רק שהי' בידו זה לא יועיל בקטן. וכבר אמרתי בטעמו של דבר מה סבריא דרבא דמהני בעד אם הי' פ"א בידו עפי' סברת המהרי"ק דסביר' לי' דבידו מהני להעיד נגד החזקה היינו כיון שבידו לסלק החזקה הוי החזקה כמאן דליתא ובלא החזקה הא נאמן ע"א ולפי"ז לפימ"ש בהג"מ הביאו הש"ש בשליח שטעה שאמר הרי את מקודשת לי ע"ד שהי' לו לומר לראובן שנאמן לומר שטעה ול"ל דהוי נגד חזקת א"א דהא לפננו אמר לי' דהאיך דעד אומר שלא הי' חזקה מעולם נאמן כידוע וא"כ י"ל ה"נ ה"ט דרבא דכיון שעודו בידו הי' החזקה כמאן דליתא ורק אח"כ שהוציא מידו בלא אומר ודברים התעורר החזקה דמעיקרא וכיון שהעד אומר כבר נטמא או נסנסך היין בעוד שהי' בידו א"כ מעיד שלא הי' חזקה כשהוציא מידו. ומעתה י"ל דבקטן נחתינן דרג' דכה"ג הוה בכלל עדות ואין עדות לקטן ולא מהני שזה הי' פ"א בידו כנלענ"ד ליישב דעת פרמ"ג. ועיין בהוראת איסור והיתר להפרמ"ג דקטן נאמן האיך דשייך מירתת בקטן חריף ועיין ביו"ד סי' א'. והנה לפי"ז בנ"ד אם מצאו הבשר בקדירה בעודנה צונן דאיכא עוד בידו לפי"ז נאמן וגם אי שייך מרתת הוא נאמן דשם בהוראת או"ה תולה המרתת אם הוא חריף וא"כ ה"נ אפשר דמרתת כיון דמרגישין המלח בבשר וברוטב כידוע. ובפרמ"ג איירי האיך דלא שייך מרתת כגון במים רבים או שהקטן אינו חריף וכיו"ב. שנית ראיתי דברי כ"ת בפלוגת' הפרמ"ג וחי' אדם בהא דפסק הרמ"א סי' שפ"ז בבעה"ב שהשאיל או השכיר דירה בביתו לגוי אינו אוסר עלי' דעל זה לא השכיר לו וכמ"ש התוס' בעירובין דף ע"ב דסופר ומלמד ובחורים הביאו הש"ע סי' ש"ע. ודעת הפרמ"ג דדוקא על בע"ב אינו אוסר דא"ל עד"כ לא השכיר משא"כ על השוכר ישראל שדר שם ליכא למימר הכי והחי' אדם בנשמת אדם הביא ראיי' מדברי תוס' הנ"ל דהיינו מ"ש בסי' ש"ע ובסי' שפ"ב סעיף ט"ז דאפי' על השוכר אינו אוסרים וכ"ת מסתפק אם לסמוך בזה ע"ד ח"א ואם ראיי' מכרעת שלא הביא דברי פרמ"ג לפמ"ש עוד לא ראה פרמ"ג על או"ח. וכ"ת ברצונו מוכיח ממ"ש הט"ז דברי הרשב"א אהדדי דבסי' שפ"ב פוסק כרמ"א דאינו יכול לאסור ובסי' שפ"ד בשם חדושי' העלה דאוסר עכ"פ אם ברשות נכנס ולמה לא תירץ דהך דסי' שפ"ד איירי האיך דהבית רק בשכירות לישראל הדר שם ש"מ דלא ס"ל לחלק. והנה המעיין בב"י סי' שפ"ד שהביא דברי הרשב"א נראין להדי' דשם ג"כ איירי בבע"ב עיי"ש:

והנה לדינא מהראיי' זו הי' לפסוק בדרבנן להקל כדעת החיי אדם ובפרט כי הפרמ"ג הניחו בצ"ע. אלא שראיתי להגר"א בביאורים לאו"ח סי' שפ"ב דס"ל דרמ"א איירי במצי לסלק לנכרי דומי' דשכיר' ודומי' למלמד וסופר ובחורים שהביא התוס' וכמ"ש בסי' ש"ע סעיף ג' ושם בדברי מג"א סק"ח דאם הדירה קנוי' להם או מושכר להם ומשתמשים כ"א בפנ"ע צריכין לערב וא"כ הה"ד הכא לפי"ד הגר"א בבע"ב אין היתר רק אם מצי לסלוקי' עיי"ש אשר בזה מתרץ קושי' הט"ז כמובן. וא"כ לפי"ז אין לנו שום היתר אפי' גבי בע"ב אם לא מצי לסלוקי'. וידוע כי השכירות בזה"ז לא מצי לסלוקי' בתוך הזמן א"כ אין חילוק ג"כ לדידי' בין בע"ב בין שוכר והכל תלוי' אם מצי לסלוקי' בתוך זמנו כמ"ש בעירובין דף ס"ה ע"ב בההיא עובד' דר"ל וכן קיי"ל בסי' שפ"ב סעיף ח' ורק אם יש לו תפיסת יד מותר וא"כ בל"ז צריך לשכור מן הנכרי הנ"ל דידוע דבבע"ב לא שייך מצי כסלוקי' דבשכירות קנהו. ומ"ש כ"ת ע"ד העצה לישא אשה שאין בת דמים אין בידי להכריע ועי' בארוך שפי' ג"כ בפירושו. וד' ינחהו במעגלי צדק. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה