לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן ז
בהי"ת אול"י ד' פ' וישב תרס"ח לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש הרב המאוה"ג מו"ה יעקב ווייס נ"י אבדק"ק קוריווא יצ"ו. מכתבו הגיעני ואבוא בזה להשיבו רק כאוחז בראשי פרקים באותיותיו המרומזים. באות א' שנמצא סכינו של שו"ב שלא בשעת שחיטה פגום והשו"ב מתנצל ששחט עגלים לפעסט ולא בדק אח"ש שאינ' נשחטי' לבשר כשר וכ"ת הביא דברי תשו' מהרמ"ל שהביא התבו"ש סי' ב' סעיף י"ט וכן הביאו האחרונים בשם תשו' אור העולם שהעבירו לגמרי אלא שבזה חלקו עליו רק די להעבירו על זמן מה וקבלת דברי חברות כמ"ש מהרמ"ל באית' תשובה עפי' ב"ד של ג' יחזירו אותו וישגיחו אחריו עפי' הממונים עליו, ומ"ש השו"ב מפני שחיטת עגלים שלא בדק אח"ש לא אדע מה זו אמתלא ומה חלוק יש אם נפגם בשחיטות עגלים או בדברים אחרים אחרי שאנו רואים שאינו חושש להיות סכינו יפה במ"ש בסי' י"ח, ובגב"ע באות ב' שבדק עגל אצל טבח שחשוד למכור בשר אחר שהיות ג' ימים ובדיקה זו היתה אחרי שהי' ביד טבח הנ"ל כ"ד שעות, ועד"ז צווח מר עפי' דברי תבו"ש סי' כ"ט סעיף נ"א דאפי' אצל טבח ישראל אפי' בקצת החששא עלי' אין להניחו לכתחילה כנאמר ג"כ בס' בית אברהם וכש"כ הכא שנחשד להדי' ואפי' נאמר דבשר ששהה ג' ימים הוא מחומרת הגאונים ובדיקת הריאה מדינ' דגמר' ומדרבנן כמ"ש בירושלמי ואינו חשוד מקל על חמור זה אינו דמבואר בתשו' הרשב"א הביאו המחבר סי' קי"ט דבדבר שאין רבים מקילי' נחשד אפי' מקל על חמור וידוע דבשר ששהה ג' ימים חמירא טובא בעיני כ"י הכשירים וא"כ ודאי עכ"פ הי' לו לשאול שאלת חכם כיו"ב כתב ביד אפרים סי' ח"י ממ"ש בסעיף ט"ז מתשובת נחלת שבעה בשו"ב ששחט בהמה שהי' מנענע בראשה והי' ריעות' במוח, דאפי' הי' כשר מ"מ הי' לו לשאול שאלת חכם ולא שאל וחייב' וכמ"ש בש"ע שם ובגב"ע באות ג' ע"ד שלא הרגיש השו"ב פגימה לאח"ש והראה לו כת"ר והרגיש בו אחר שנח מיגיעתו והחליקו על היד וסר הפגימה אלא שאח"כ מצא עוד הפגימה בסכין שלא סר ע"י חלוק וע"ז השיב השו"ב כי הפגימה נעשה אח"כ ע"י שהי' ידיו מלוכלכות וכת"ר השיב להשו"ב מ"מ ודאי שאין שום סכין נפגם ע"י כן פשיטא כיון שישנו בפוסקים אחרונים שאי"צ לנגוב הסכין לאחר שחיטה מפני הבדיקה אחרונה האיך נאמר דע"י חלוק ביד המלוכלך תפגום ופשיטא כי ע"י חלוק מעט סר ממנו הקלקול שאין רק על גב הסכין איז' דבר מלוכלך כמ"ש מרן חת"ס בסי' ט"ו ע"ד המחלוק' אבל פשיטא שאינו עושה פגימה ממש והור' חזקת הרגשתו בזה, ומ"ש כת"ר מההיא דגם פגימה יכול להחליק' וגם אני שמעתי כן משו"ב מומחה כי בידו לעשות כן ושאלתי את פי שו"ב ק"ק פה והשיב כי פגימה א"א להחליקה כי א"א שישלים החסרון ע"י חלוק ורק מה שקורין ליג ורויך ביד שו"ב להחליק', ולענ"ד תרווייחה' שלהם אתנהו מקום מקום דהיינו אם נבדק הסכין אחר החלוק מיד נראה שנחלק אפי' פגימה ממש אבל לאח"ז שעה ישתייר חוזר ונראה הפגימה ועכ"ח כמ"ש הכת"ס דהכל לפי החלוק החזק היא הרפה כי ודאי החלוק שנעשה בזרוע בחוזק כמעט הוא כמשחזת בפרט בסכיני' שלנו שהם דקות החוד ולטושי' וכמ"ש באחרונים ועיי' בדעת קדושים ודו"ק. ומ"ש באות ו' שנמצא אחריו פגימה גדולה מה אומר ומה אדבר וכי יש לחפש איז' זכות בהאי גברא דמרע' חזקתו בכמה דברים, ומ"ש כת"ר בדברי ת' דברי חיים ח"א סי' ו' וח"ב סי' ט"ו שכמה פעמים שהשו"ב מראי' סכינ' להחכם ומחזירו להם עד שצריכי' להשחיזן מחדש ואין מעבירי' אות' משום כך דהיינו בפגימה דקה שאינו רק לחומר' אבל בפגימה מעש וגדולה גם הוא מודה וכמ"ש גם כן בת' שו"מ ח"ב אהאי תשו' דברי חיים דאפי' בפעם א' מעבירים אותו אם נמצא פגימה ועכ"ח צ"ל כן לתשו' דברי חיים כי כפי מ"ש בת' ברכי יוסף בעובד' דילי' שנראה שהי' גם בפ"א והוצרך להראות ג' סכיני' יפין אליבא דכ"ע, וכן נראה להדי' מתשו' כתר כהונה סי' ק"ח הביאו ביד אפרים סי' א' דאפי' בפ"א צוה על השו"ב ללמוד אומנתו אצל שו"ב מומחה הרגשה והשחזת הסכין, ומ"ש השו"ב שהי' בידו להחליק הפגימה רק שלא רצה להעמיס על הרב נ"י אין זה אמתלא מספקת ולא עדיף מהאי דפסק המחבר סי' י"ח סעיף י"ט משם תשו' הרשב"א בראובן שאמר לשמעון בדוק סכין זה ובדק רק ב' בדיקות מי"ב שהי' צריך ונתנה לראובן וראובן הי' הולך לשחוט ולא מצא פגימה והתנצל השו"ב שרצה לבדוק כהוגן והשיב הרשב"א דמעשיו מוכיחי' עליו וכו' ומעבירים אותו והכא ודאי מוכיחי' עליו בודאי הי' מחליק על ידו להראות שנא נמצא אחריו פגימה גמורה. ועוד ממ"נ כיון שכ"ת העיד דהי' פגימה גמור' ומעלת הרב שנאמן נגד השו"ב כמ"ש בשם ת' שיבת ציון ות' דברי חיים וכן הוא במהרמשי"ק סי' י"א האיך אפשר להחליק פגימה גמור' ואם אפשר האיך נסמוך על החלוק לאח"ש ואין חלוק ראיי' כמ"ש לעיל אות א', מגב"ע אות ז' וח' כאחדים ננהו ואין לנו בזה רק דברי מרן חת"ס סי' ט"ו וכן דעת כל אחרונים שאין להחליק רק בנקל על היד ובת' ברית אברהם מחמיר מלשפשף בזרוע וכש"כ על סמרטוט ועיי' בת' חסד לאברהם יו"ד סי' י"א ועיי' בדרכי תשובה סי' ח"י סעק"ג בסופו בשם מנהז"ב סי' י"ט מ"ש בזה. תבנא לדינא ולענ"ד דעל השו"ב שנמצא סכינו פגום שלא בשעת שחיטה וגם מ"ש לבדוק העגל אחר כ"ד שעות שהי' ביד טבח חשוד יש לקנסו להעבירו על איז' זמן כפי שנראה בעיני מעלתו ולענין מה שנמצא אחריו כ"פ פגימות ולמה לא החליק מקודם כדרך שו"ב וגם כי נמצא אחריו פגימה גמור' שא"א להסירו בחילק על ידו נראה שהרגשתו חלושה מאוד ואפשר כי חסרה ממנו ומעתה אם נראה עיני מעלתו שהוא ירא שמים בשארי מצות מדקדק ומהדר ורק חסרון אומנו' איכ' בהשחזה והרגשה שלו ואז אין כאן רק כמ"ש בצ"צ החדש שאין להניחו לשחוט בלא עע"ג שיבדוק אחריו סכינו ועכ"ח צריך ללמוד אצל שו"ב מומחה טוב השחזה והרגשה היטב קולע השער' ולא יראה אפי' פגימה הדקה ואם יוחזק בזה ושיעיד עליו העע"ג כחצי שנה והכל בקבלת חברות ג"כ יכול לחזור לשרתו כנלע"ד, ואין לדיין אלא מה שעיני מעלת' רואים וד' יסור המכשלות מבינינו כא"נ ונפש ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד סימן ח' שובע שמחות ורב ברכות על ראש הרה"ג החו"ב מו"ה בצלאל גראסמאנן ני' אבד"ק ה' טשאבא יצ"ו. ע"ד עובדא לא כשורה בענין שו"ב שקבלהו במקום כבודו בהסכמתו כי אומנתו כשו"ב מומחה וגם הוא ת"ח מופלג וכעת נשמע עליו מ"ש עליו בהיותו ק"ק קאלוב שהעביר אותו הגה"צ מסיגעט זצ"ל וגם לאח"ז אשר הי' בגליל עליון שנשמע עליו כל הנ"ל באו בכתבי ידם להגה"צ זצ"ל והשיב להם כי אמת הדבר וא"א להעלות על הכתב הטעמים ועל קבלתו במקומם אינו אומר דבר ולא ח"ד ומעכ"ת כאשר שאל עד"ז להגאבד"ק קאלוב ני' השיב כי עיקר הטעם הי' ששחט אצל השנשוקוו"א בכ' באטאר ועוד טעמים ושוב השיג מכתב ידיעה מהגה"צ אבד"ק מונקאטש שליט א ושם נאמר בפירוש יותר כי בא לגבולו להתמנות לחזן ובאו שמועות מכוערים מעליו משטערץ בראדי וודומ"ץ דשם וגם הגה"צ מקאמארנא זצ"ל צוה פא"פ לרחקו וגם נגרש משם ועד"ז דן מעכ"ת היאך לדון להאי דינא אם יש בכחו להעבירו ולשלחו בתוך הזמן עפ"י דברי הגה"צ מסיגעט זצ"ל. והנה בזה הי' מקום לדון כי לא פירש טעמו בזמן ההוא מ"מ העבירו שיהי' במקום עדות כי מפני גזיר' לגדר יש לעיין אם יש להרב לגזור שלא במקומו שלא מדעת מרא דאתרי' ודייני העיר ועיין בת' מהרמשי"ק או"ח סי' ש"ז בסוף התי' ד"ה ומ"ש. אבל מה נעשה מהמכתב מהגה"צ ממונקאטש שליט"א אשר דבריו ברור מיללו שבאו עליו שמועות מכוערות מהדומ"ץ דקה' הנ"ל ועי"כ נתגרש להיות אפי' חזן כש"כ להיות שניהם יחדיו חושו"ב והדומ"ץ ודאי עשה כדין שלא העביר עליו שמועות הנ"ל רק ע"י רנון בעלמא ואפשר שגבה עליו עדות ברורה או שהי' קלא דלא פסיק ובמג"א סי' נ"ג סק"ז בש"ץ שנשמע עליו ש"ר בקלא דלא פסיק אפי' יחיד יכול למחות ובמחהש"ק העיר עליו מדברי רמ"א סי' כ"ה דבעי עדות להעבירו וניחא לי' דקלא דלא פסק הוה כעדות ועיי' בת' השיב משה סי' ד' במ"ש ע"ד מחהש"ק הנ"ל ומסיק דכוונת מחהש"ק אמת וברור בדברי מג"א ורמ"א דהרמ"א ג"כ לא בעי לענין זה עדות ברור' כמו גבי עריות וממונא ועדות כזה הוא אפי' בקלא דלא פסק דצריכין להעבירו ועיין בדרכי תשובה בשם דעת תורה ס' א' ס"ק רס"ו דאפי' ששולח הרב לב"ד יש לדון עפ"י הכתב ואי"צ כמו שאר עדות כידוע דהרב מהימן כבי תרי כמ"ש בת' שיבת ציון ובת' דברי חיים ח"מ סי' ז' והמרמשי"ק סי' י"א:
ומעתה אם הדומ"ץ כתב עליו מהשמועות המכוערים הלא יש כאן חשש גמור לפי הלכה ועיי' בת' דברי חיים רי"א סי' ד' ת' ארוכה ונפלאה שהביא כמה ראיות ברורות דברי הרשב"א שהביא בב"י בחו"מ סי' כ"ג דלענין למסור לכתחילה לשחוט בהמה להוציאה מחזקת אבמה"ח אסור אפי' באיתרע חזקתו לבד ע"י קלא והביא ראיי' מ' כתובות פ' הכותב ד' פ"ה דע"י בת ר"ח פסלי לאתתא למסור לה שבוע' ובסוף הת' שם דן לפי"ז כמ"כ לענין לסלק בתוך הזמן והביא דברי רמ"א ח"מ סי' תכ"א שהביא ג"כ מעכ"ת. ועתה אין בידי לחפש איזה זכות וכח' דהיתרא לשו"ב הלזה והנה גם בת' דברי חיים שם חס על פרנסת' וכן דבריו כי ודאי ראוי' כי בני הקהילה מחזיק' אותו בדרך צדקה וישראל בני רחמנים. וא"כ אם אפשר איזה דרך פשרה ברצוי ממון למען פרנסתו בפרט שהוא ת"ח מופלג צריך לחוס עליו ואם אפשר להיות שו"ב בעע"ג בין בשחיטה בין בבדיקה וגם לרבות בדיקת סכינים קודם וכאק"ש עד זמן המוגבל לשכירתו. וחכם עיני' בראשו לראות באפשר למען חיותו ושלא יצא מכשול חלילה עי"כ לבני הקהילה הלא הדברים כתובים בספרי הגאונים ואין אנו אומרים דבר אדעתיכי ח"ו. ואנו מצווים לעשות כמו אשר יורנו ה"ה המג"א מחהש"ק ות' השיב משה ות' דברי חיים וכמה תשובות כיו"ב בס' דרכי תשובה סי' א' ס"ק ר"כ ורכ"א. ואנו צריכים לחוס על נפשינו מנשו"ב אשר אסרו לנו חכז"ל וע' במג"א סי' כ"ג ס"ק כ"ח אפי' ברנון בעלמא שכתב הרמ"א דאין להעביר מ"מ צריך להושיב ב"ד על כך ותול"מ:
ידידו המסיים בברכת שיו"ט ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: