אור ברסלב
לבושי מרדכי על חושן משפט לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת › סימן לה

לבושי מרדכי על חושן משפט· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת · סימן לה

סימן לד

ב"ה יום ה' פ' שמות תרס"ד לפ"ק מאד יצ"ו רב ברכות לראש כבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה פנחס סג"ל ביללינוצער נ"י אב"ד ק"ק סערערטש יצ"ו הנני ע"ד אשר העיר בעוצם רוח' ע"ד פרטי' הנוגע לכללים דיני ב"נ אשר באמת צריכים עיונה רבה והוא ע"ד מ"ש במ' קידושין י"ז ירושת גר מאביו מדרבנן דמה"ת כק' שנולד ונתרחק כמ"ש הרמב"ם הדת מבדיל ביניהם ורק מדרבנן שלא יחזור לסור' ותמיה' בעיני כבוד הדרתו מי מצי לתקוני כהג"וו על ב"נ מי מחייב עליה' תקנת' דרבנן הא ל"כ כהם לא תסור וכמ"כ הפקר ב"ד מנ"ל ולמ"ד גזל גוי מה"ת הרי הגוי יורש מה"ת כדיליף בגמ' ונגזל עי"כ. והנה ברמב"ם פ"ו מה' נ' הזכיר ג"כ סברא זו באמרו אעפ"י שיורש מדרבנן מ"מ מהני תנאי כלומר שאביו גוי יכול לעקור ירושה ממנו דאינ' מחויב בתקנת חכמים כלומר דל"ה מתנה עמשב"ת ותקנת חכמים דעשו חזוק כמ"ש בריש הכותב ועכ"ח ס"ל דתקנת עצמה עכ"פ י"ל מקום דנוטל ירושה ולענ"ד דבזה ליכא משום גזל דל"ה רק כהפקעת הלוואת' כמ"ש ע"ד מ"ע סי' רפ"ג ועיין בט"ז שם והראיי' דבמס' בב"ק קי"ג בברייתא דישראל וגוי שבאו לדון אם יכול לזכות ישראל בד"ת דנהו בד"ת ואם בדינייהו לזכות ידון בדינייהו לזכותו ידין בדיניה' ואם לאו באי' עליו בעקיפין דברי ר"י ור"ע פליג אבאים עליו בעקיפים ומסיק בגמ' בטעמי' דגזל גוי אסור ומ"מ לענין לדונו כאשר ישית עליו מפי שופטים בין בד"ת ובין בדיניהם למען זכות לישראל לא פליג וכן הרמב"ם אם כי דס"ל גזל גוי מה"ת מ"מ נקט האי דינא בפ"י מה' מלכים אלא שמחלק בין עכו"ם לגר תושב אלמא דמה שבא ע"י דינא ודיינ' אינ' בכלל גזל וכללא נאמר דלא מיקרי גזל גמור רק ויגזול בחנית בעכ"ח. משא"כ בנדון שאומרים לו כי הדין כך לא מיבעי' אי ציית דינא הלא מדעת' הוה ואפי' להוציא ממנו כיון שבא לדין בדיני ישראל כבר קבל עליה ורק הדר ביה ובאמת ברמב"ם לא קאמר רק שאומרים לו כך דיני ישראל או כך דינא משמע דלא איירי בעכ"ח וא"כ ה"נ בירושת גר אם כי מדרבנן וכי הברייתא הנ"ל שדנין אות' בדין ישראל לזכות לא איירי רק בדבר שהוא מה"ת פשיטא דבכל הדינים הנהוגים בישראל קאמר ועוד הא גופ' דיני תורה לא נאמרו לו אלא כי הדר"ג תמה על כל הנ"ל מנ"ל הא והנה בתוס' גיטין בסוגיא דמעמד שלשתן בשם ר"ת דאם הנכרי הנותן קני במעמד שלשתן דאם הפקיעו ממונ' של ישראל כש"כ מגוי וא"כ נראה דפשיטא ליה מק"ו אם כחב"ד להפקיר בשל ישראל כש"כ בשל גוי וביבמות ד' צ' יליף הפקר ב"ד מדין נחלות וא"כ גם בירושת הגר כיו"ב וטעמי' נ"ל כיון שחייבוהו ב"נ להעמיד ולהושיב להם דיינים דזה בכלל ז' מצות כמ"ש הרמב"ם פ"ט מה' מ' דע"כ נדונו בני שכם שלא עשו דין ומשפט על הגזל שנעשה אלא דבזה פליגי הרמב"ם ורמב"ן פ' וישלח דס"ל דגם על הדינים בפרטיית חייבים לתקן להם והרמב' ס"ל דרק על הדיינים מצווי' והדייני' עצמ' גלה דעתו בפ"י מה' מ' שכתב חייבים ב"ד של ישראל לעשות שופטים לגרים ותושבים לדון עפ"י משפטים ואם יראו לעשות דיינים מישראל עושים ואם לאו עושים מביניהם ואח"כ כתב אם רוצים בדיני ישראל דנים עפ"י די"ת ואם לאו אין מכריחים אותם אלא עפ"י דיניה' וכיון שכן כבר נאמר מפי משרע"ה בקבלה מפי הגבור' לשמוע לב"ד של ישראל וכמ"ש בפ"ח מה' מלכים כי צוה משה מפי הגבורה לכוף על באי עולם לקבל ז' מצות וא"כ כבר נאמר שמחויבים לשמוע לב"ד אל הדיינים ופשיט' דאם נראה בעיניהם לתקן להם דבר שלא ישחת העולם מותר להם בדיני ממונות וכמ"ש בפ"ז הלכה י"א והנה כבר הזכרתי לעיל דברי ר"ת דס"ל לענין הפקר ב"ד ק"ו הוא ומצינו כיו"ב בפסחים ל"א בדר"מ ישראל מישראל קונה משכון ישראל מנכרי לכש"כ וחכמים פליגי משום דלך תהי' צדקה לא שייך בגוי וא"כ אפשר דחכמים ג"כ מודים לק"ו הנ"ל דלענין זכיי' ישראל עדיף ואם התורה נתנה רשות לב"ד להפקיר ממון ישראל כש"כ של גוי והיינו אחרי ראינו כי ביד של ישראל יש להם רשות לעשות להם משפט ומנוי הדייני' כמ"ש הרמב"ם הנ"ל שהוא מפי קבלה:

ב')

הקשה הדר"ג קושי' עצומה על דברי לח"מ פ"י מה"מ דס"ל כי גוי שעוסק בתורה והכה את ישראל חייב מיתה היא אסמכת' ומדרבנן זה ודאי קשה להולמ' לענין אסורי' שחדשו רבנן דל"ש הפקר ב"ד מה להם על ב"נ, והנה כיו"ב הקש' בפר"ח יו"ד סי' נ"ה ע"ד סמ"ג וסמ"ק לענין אבר המדולדל דבישראל מדרבנן משום מצות פרוש וס"ל להרמב"ן והרשב"א דבזה מותר להושיט לב"נ והסמ"ג וסמ"ק מן האוסרים והקשו עליו מה שייכות איסור' דרבנן לב"נ ובסי' ס"ב הביא דברי תוספ' דאסרו לב"נ ומזה הביא ראיי' לשיטת הרמב"ם דהוא מדאורייתא מכח קושי' הנ"ל וכו"פ סי' ס"ב מחלק דמה שהוא דרך אסמכת' י"ל דיכולים לגזור בזה שלא לחלק בין אבמה"ח לאבמה"ח וה"נ אפשר משום לתא דגזל מאסמכת' דמורש' ק"י וכן הכה את ישראל דמצער את ישראל ואמרינן בעירובין דע"כ חייב גם בפחות משו"פ משום דצעריה לישראל ונכלל הכל בלתא דגזל ותו אין אתי לומר בענין נכבד הנ"ל בפרט כי במתים הללו הצנה קשה למזגי ל"א:

ידידוש"ט:

ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

אחרי כותבי זאת נזכרתי מדברי מרן חת"ס בי"ד סי' רצ"ה במ"ש ע"ד נקוה"כ במ"ש ע"ד תוס' כתובות ד' י"א גבי טבילת גר קטן דהיאך מטובילי' אות' ע"ד ב"ד הא זכיי' מטעם שליחות ואין שליחות לקטן ודעת הש"ך דב"ד שאני דיכולין לזכות לקטן דאלים כוח' אפי' היכא דאיכא קצת חובה והשיב מרן חת"ס דמה שייכו' זל"ז דשם מעמידי' נשיא א' לקטני ישראל דב"ד כחן אלים לכל שבט ושבט ב"ד שלו וב"ד גדול על כ"י אבל על קטני או"ה מי נתן להם רשות למשחרר עליהם. והוא כעין קושי' הד"ג כ"י. ולפימ"ש יש מקום לקיים דברי הש"ך עפ"י דברי הרמב"ם מה' מ' הנ"ל:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה