לבושי מרדכי על חושן משפט· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת · סימן לד
בעה"י יום ג' פרשת קרח תרס"ו לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרב המאוה"ג חריף ובקי מו"ה מרדכי אליעזר עהרנגרובער נ"י רב בביה"מ בק"ק שנויינמאנגער וכעת אב"ד בק"ק ווראנאוו יצ"ו
מכתב מעכ"ת בא לידי אשר ענותנות' הרבני לחוות דעתי בדבר ממונ' ואף שאין מן הראוי' להשיב בלא טענות בע"ד כמ"ש בפוסקים ומ"מ א"א להשיב ריקם בתנאי שהוא כדבריו וכמ"ש בפ"ת דבמקום מצוה משיבי' והוא בעובדא כי התורני הנגיד המפורסם מה"ו גרשון שטאדלער נ"י קבל מעכ"ת לרב בבית מדרשו כדרכו בקודש וכן נעשה ונתקבל מכמה שנים ולאח"ז ברצון מעכ"ת להיות לו כו"ח מהנגיד נ"י שנתקבל לחלוטין ונתרצה הנגיד נ"י והודיע ע"י הבוכהאלטער שיש עמו דברי תנאי כמוזכר במכתבו ומעכ"ת קיבל תנאי ועי"כ שכר מעכ"ת דירה במקומו וחזר לביתו למען הביא ב"ב יחי' ולאחר אשר שב מביתו בהגיע עלי דרך קבל פ"ארמילאר לחתום בחת"י ושם דברי התנאי שא' אפשר להתקיים ולעקור דירתו דתנאי זה שוברו של הקבלה כידוע וע"כ לא נתן חת"י על מכתב הנ"ל ומ"מ חזר לבית מדרשו ומלאכת שמים בידו כבתחילה. ועד"ז הביא מעכ"ת דברי רמ"א בסי' של"ג בשם נמ"י והרמב"ן דעכ"פ ישנו תרעומות בשכירות פועלים כי בידו לחזור ודברי פלפולו הן דברים ברורים. אלא דלענ"ד לא הוה צריך לכל זה כי לא לבד מפני התרעומת אלא דשכירות ראשון קיים בתנאי הראשון והוא עפ"י דברי הסמ"ע ס"ק י"ד דהמחבר נמשך אחר דברי הרמב"ם שהשמיט דינא דהתחלה משום דהוה בכלל הלכו דאין בעה"ב יכיל לחזור דהוה כהתחלה ואיתא בתוס' והרא"ש הביא הש"ך דאורחא דמילתא קתני הלכו דבלא הלכו מסתמא יש להם להשתכר לאחרים, וע"י הליכ' אין להם למי להשכיר אבל לעולם אפי' אם בלא"ה לא הוה להם למי להשכיר אין הבעה"ב יכול לחזור דהליכ' גופ' הוה כהתחלת מלאכה וא"כ עכ"ח הסברא משום דהכנה זו הצריכ' למלאכה הוה כמלאכה עצמה וא"כ כיון שעפ"י תנאי הראשון הלך מעכ"ת לשכור דירה וחזר לביתו למען הביא ב"ב ונוסף לזה כי עד הגיע לק"ק פאקש לא בא לידו הפ"ארמילאר. א"כ לפענ"ד אין לך הכנה גדולה מזו והוה כמו התחלה ואין יכול לחזור בו ועוד לפי"מ שהזכיר מעכ"ת כי לפני ז' או ח' חדשים אמר לו פא"פ "דיזער פאסטען איזט דעפענעטיוו" ופשיטא כי דברים אלו השיב למעכ"ת על עניני של השטר שבקש מעכ"ת וכיון דבתוך הזמן ואח"כ למד בבית מדרשו ז' או ח' חדשים אין התחלה גדולה מזו ופשיט' כי בתנאי האחרון שיכול לחזור בלא עדות ובלא ראיי' אין בכלל "דעפענעטיף". דזה צריך שטר נאמנות ואיננו. ותנאי הראשון שקבל מעכ"ת מדעתו באשר ידוע לכל שאין זה מגרע קבלתו לחלוטין דפשיט' דהרב צריך לפסוק כמ"ש בש"ע כי אסור להחמיר לאחרים כמ"ש השלה"ק במס' שבועות וכל הספרים מלאים דחומרא שאינה לפי דין הפוסקים והלכה רווחת אינ' רשאי להחמיר לאחרים וזה א"צ לפנים. לפי"ז הדבר ברור שאינו יכול לחזור מדבריו הראשונים: ועוד אם מעכ"ת באיזה מן הפרקים לומד או דורש גם עם שארית האנשים או פוסק לקרובים או למשרתיו אשר נשכרים אצלו נראה דהוה כמו קבלה בעד רבים ול"צ קנין כמ"ש בסי' קס"ג ואפי' בלא התחיל במלאכה אין יכול לחזור כמ"ש בהג"ה רע"א בח"ב סי' של"ג בשם ד"מ ומהריק"ש וג' הוה רבים. לבד מזה נראה דבזמן הזה לפי דינא דמלכות' קני' שכירות אפי' בדברים לבד ובסי' ס"ח פסקינן אפי' אי ליכא דינא דמלכותא למאן דלית ליה דינא דמלכותא או היכ' דליכא הורמנא מ"מ אם יש בזה מנהג בין הסוחרים ובע"ד שלא לחזור אינו יכול לחזור לכ"ע דהוה עכ"פ כמו קנין אסתומטא דקנה מדרבנן לכל הדעות. ולסברת חת"ס יו"ד סי' שי"ד הוה קנין מדאורייתא. מכל הנ"ל וצרוף דברי מעכ"ת לענ"ד דברי הנגיד נ"י קיימים כמ"ש בראשונה ומובטחני ברב צדקתו כי יקיים מאמרו ושארית ישראל וגו': ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ