אור ברסלב
לבושי מרדכי על חושן משפט לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת › סימן לב

לבושי מרדכי על חושן משפט· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת · סימן לב

סימן לא

בהי"ת אול"י א' פ' ויגש תער"ב לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרב הגדול יראת ה' אוצרו מה"ו מרדכי פארהאנד נ"י דומ"ץ ק"ק בעטהלען יצ"ו

יק"מ כת"ה בא לידי ואתו הסליח' כי א"א לי להשיב על אתר מפני טרדות בפרט בזמנים אלו עלי לסדר ולהגיה מ"ש למדפיס גם נשאל לתלמידי והנה בענין טענת המשכיר ושוכר שהמשכיר טוען לזמן קצר השכיר והשוכר טוען לזמן ארוך אשר דעת כת"ה להוציא מן השוכר בלא שבוע' למשכיר לא אדע מנ"ל הא מדברי הש"ך סי' שי"ב ס"ק י"ז אין שום ראיי' אך ורק חולק על המ"מ דנרא' מדבריו דבמילתא דעבידא לגלוי לא אמרינן קרק' בחזקת בעלי' עומד' ולא מוציאי' מן השוכר אפי' בשבוע' בזה חולק דרק מן האוכליה' של פירות אי"מ כמ"ש בב"מ דף ק"י עיי"ש אבל להניח' בבית אין לכופו דלענין זה קרק' בחזקת בעלי' אבל לענין שבוע' מה טיב' של המחלוקת הלא דברי ש"ע מבוררי' בסעי' ט"ז הנ"ל דאם השוכר טוען סתם או זמן ארוך והיינו יותר ממ"ש המשכיר נשבע המשכיר היסת ומוציאין מן הבית ועד"ז לא מצינו חולק. וכי יחלוק הש"ך על הרמב"ם וכלל גדול במקום דאיכא דרר' ורק בטענת מחולקי' נשב' עכ"פ היסת וכי נימא דמלתא דעבידא לגלוי עוד עדיפ' למימר דאפי' שבוע' אי"צ והלא מסי' שי"ז מוכח כן להדי' גם מדברי ש"ך ס"ק ה' מ"ש אדברי רמ"א ד"ה מיהו י"א שהביא שם דברי המרדכי בטענות שהם בין המשכיר לשוכר וא' מן הטענות המשכיר אומר לא השכרתי והשוכר טוען שכרתי וברמ"א מדמה לי' למ"ש המחבר באומר על הזמן הה"ד שאר טענות שביניהם ונכלל בזה גם דברי המרדכי הנ"ל דדינ' כמ"ש המחבר בסעיף ב' דנשבע המשכיר והש"ך לא פליג עלי' בזה רק במ"ש וי"א ה"ה דברי נ"י דלאח"ז נאמן במגו עד"ז השיג הש"ך דלענין מגו כ"ע מודי דנאמן השוכר ולא מהני להשביע למשכיר. אבל לענין שבוע' המשכיר לא מצינו מחלוקת והא ברמ"א מבואר להדי' דדינ' כמו שכתב המחבר בסעיף ב' וכן בסמ"ע ס"ק י"א י"ב משמע שם דלענין זה כהדדי ננהו וא"כ בנד"ז שטענותיה' יותר על הזמן דטענת סתם הוה עכ"פ זמן מה כמו שבאר בריש סי' שי"ב זמני' חלוקי' בעיירות ובכרכי' ובחניות. וגם מ"ש כת"ה שצריך להודיע קודם ו' חדשים לא אדע למה יגרע מחנות שצריך קודם י"ב חדשים. והנה לענין שבוע' המשכיר בלא"ה אין לפקפק' דהא ברמ"א סי' ט"ו סעיף ד' מביא דברי מהרי"ק להלכה דיכול הדיין להשביע אפי' שלא מה"ד כדי לברר הדברים והביא' הש"ך סי' ע"ה ס"ק ס"ג לענין טענת ספק:

ע"כ לענ"ד כמ"ש ולפי ראות עיני הדיין להקל בתק"כ או איז' פשר': וראיתי מ"ש כת"ר לענין קנין שכירות ודאי כן הוא דדיר' עם כליו והשמוש הוה שפיר קנין חזקה, ומ"ש דאינ' מכוון לקנין לענ"ד הוה שפיר מכוון כיון שדר בי' מטעם שכירות זה גופ' הכוונה ולא מצינו שלא בכוונ' בקנין חזק' רק אם הי' החזק' לשעת' כגון גדר בי' מידי אבל בדיר' ושמוש תדור אין לך כוונ' יותר מזה. וגם כי בזה"ז אשר רוב שכירות הן על אופן זה בלא שטר וקניני' דעלמא הוה כמו מנהג השוכרי' וקנין הסטומת' כמ"ש במג"א סי' תמ"ח בפרט כשהוא מדינ' דמלכות' כמ"ש מרן חת"ס כ"פ בתשובותיו ומ"ש כת"ה בשכירות לענין קנין חצר והביא דברי הש"ך סי' שי"ג. עיין במג"א סי' רמ"ו ס"ק במ"ש דברי הריב"ש לנד"ז או"נ דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה