אור ברסלב
לבושי מרדכי על חושן משפט לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת › סימן ו

לבושי מרדכי על חושן משפט· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת · סימן ו

סימן ה

ב"ה אול"י ועש"ק פ' בא תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרב הגדול החריף ובקי מו"ה עקיבא בלוי נ"י אבן יקר בק"ק קראסנא יצ"ו

ראיתי מה דשדר לן חורפא בפלפול' חדת' בסוגי' דמכירת שטרות ואם כי קשה עלי להשיב בדרך פלפול' מפני חולשת גופי ורק למען חביבות דמר נהו רבה באתי בזה. במ"ש כת"ה לתרץ קושי' הרא"ש ע"ד הראב"ד דס"ל דאם כתב בשטר משעבדנ' לך לכל דאתי מחמתך א"י למחול והקשה הרא"ש א"כ מאי קאמר בב"מ ד' כ' בסוגיה דמצא שובר דלא חיישינן דילמא מכרי כתובת' בינ' ובינ' דש"מ אית' לדשמואל דמחול מחיל ולשיטת הראב"ד הא הררי קושי' לדוכתי' דילמא כתיב בכתוב' לכל מאן דא"מ. ובזה כתב מעכ"ת דבר חרוץ די"ל דס"ל להראב"ד בטעמי' דמחלו מחול משים דמכיר' שטרות דרבנן מטעמי' שאין בידו להקנות דהוה דבר שאינ' ברשות' אלא דהא על הנייר חל שפיר הקנין ונימא כאות' דעה מגו דחל על הנייר חל נמי על החוב כמ"ש המרדכי אלא דבאמת קשי' לומר איפכא מגו דלא חל על החוב לא חל גם על הנייר ולזה כתב דכיון דמהני תפיס' לקנין דבשלב"ל אפי' למ"ד שאינ' קונה והא הנייר תפיס לי' בידו ול"ל מגו דלא חל אלא שכל זה היאך דכתב כל מאן דאתי מחמתי' דהוה חד קנין ושייך בי' מגו משא"כ בדלא כתבו כנ"ל ועיין ברמ"א בסי' ס"ו ס"א ובכתוב' הא לא מהני תפיס' כמ"ש התוס' מ' כתיבות ד' פ"ד שוב שפיר י"ל בדשמואל, זה ת"ד:

ולענ"ד אם כי דבר חריף היא מ"מ צ"ט דהא דקיימ"ל בב"מ פ' א"נ דמהני תפיס' בדבשלב"ל היינ' מטעם מחילה לשיטת רש"י ז"ל ולדעת ר"ת בתוס' משום דניח' ל' דליקי' בהימנתי' ועיין ש"ך סי' ר"ט אבל לא מטעם קנין באמת א"כ מה תיר הוא זה לומר דעל הנייר ל"ל מגו דלא קנה החוב ל"ק הנייר דעכ"פ תפיס בנייר וכי איז' מחיל' שייך בזה דהא לא מסר בידו רק למען הקנות ומנ"ל דמחלי' דבשלמ' בפירות דקל שפיר י"ל כן כיון דשמיט ואכיל ולא מחה בידו ש"מ דמחיל אבל בזה הנייר מה הוכח שייך בזה דמחול ואפי' לשיטת ר"ת ז"ל דס"ל דניחא לי' דליקם בהמנות' עכ"ז ס"ל להרא"ש דבעי דידע המוכר בתפיס' וכן במוכר שט"ח בתפס הלוקח צריך שידע המוכר דלהוה מחילה. ובס' מים חיים להפר"ח הקש' באמ' לשיטת ר"ת למה לן ידיעת המוכר נימא מסתמא ניח' לי' דליקם בהמנות'. ובקצוה"ח בסי' ר"מ תירץ כיון דלא ידע התפיס' הוה כמו יאוש שלא מדעת דלא הוה יאוש ולא מחילה עיי"ש בדברי' הנחמדי' מטעם מחיל' נגעי בי' ובנייר לא שייך זה כנ"ל. ועוד נלע"ד דבנייר אפ' דליקום בהמנית' ליכא כמ"ש הראשונים לענין מי שפרע בב"מ ד' מ"ח דהיאך דמפסיד הכל לא הוה משום מי שפרע וכש"כ דלא שייך משום מחוסרי אמנה. ועיין בבעה"מ שם דאפי' בתרי תרבי לא שייך משום מחוסרי אמנה כש"כ האיך דמפסיד את הכל וה"נ אם זה יקנה הנייר של החוב ויצוה בו פי צלוחתי' פשיט' דיפסיד עי"כ הכתב ויפסד תחוב א"כ לכ"ע לא הוה בי' מחילה ול"מ תפיסה. ושוב ראיתי בקצוה"ח בשם מהר"מ אלשיך דס"ל באמת בפירות דקל אינ' מטעם מחיל' רק התפיס' מהני משום דהוה ספיקא וכשאר תפיסה מספק א"כ ה"נ נימא בנדון זה. אלא שכבר ביאר דבריו מ"ט הוה ספיקא משום דילמא מכר לו מקום צמוח של הפירות דהוה בא לעולם. ובנדון הא בחוב איירי ומשום דבר שאינ' ברשות' ודאי לא שייך ספיקא א"כ לדידי' ודאי לא מהני תפיסה. ועכ"פ לענין מגו ודאי לא שייך לענין תפיסה כיון דאינ' מטעם קנין רק מטעם מחילה אבל לעולם לא קנה מעיקר' רק אח"כ שמחל ומה מנו שייך בזה דרק על גוף הקנין שייך מגו אבל לא לענין מחיל'. א"כ שוב הדר' ק"ל נימא איפכא מדל"ק החוב גם הנייר לא קנה ואי דתפיס היינו רק בתורת מחיל' ולא מטעם קנין בעצם כמובן ומ"ש מעכ"ת דלענין כתובה לא מהני תפיסה כמ"ש התוס' מ' כתובות ד' פ"ד. והנה עיקר הדברים בד' צ"ו ושם פלוגת' דרבינא ומרבר"א בתפס' מטלטלי' ומשום דכתוב' אינ' נגבית רק מקרקע אבל בגרושה פסק הרמב"ם פ' ט"ז מה' אישות דנגבות גם ממטלטלי' והראב"ד לא השיג עלי' ועיי' במ"מ שם א"כ פשיטא דמהני תפיס' וא"כ הא שם בב"מ הא יש לחוש בגרוש' עכ"פ וא"כ קושי' הרא"ש לדוכת':

ואגב אציע לפניו מ"ש בימי חרפי דלס' התוס' דהיינו טעמי' דמוכר שט"ח יכול למחול דאין בידו להקנות דבר שאינ' ברשותו וא"כ לר"מ דס"ל אדם מקנ' דשלב"ל א"כ כן מקני דבר שא"ב. ומעתה במ' קדושין בסוגיא דהמקדש במלוה היאך קאמר בפלוגת' דר"מ וחכמים בקדשה בשט"ח דאחרים דס"ל לר"מ דמקודשת ומסקנא שם דלכ"ע אית' לי' דשמואל ובאשה סמכי דעתי' קמופלג'. והא ר"מ ל"ל דשמואל, ועיין בכו"פ סי' פ"ד ס"ק ב' דס"ל להדי' דלר"מ מכירת שטרות דאורייתא מה"ט. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה