אור ברסלב
לבושי מרדכי על חושן משפט לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת › סימן ה

לבושי מרדכי על חושן משפט· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת · סימן ה

סימן ד

בהי"ת יום ה' לסדר פנחס תער"ב לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרב הגאון בנש"ק מו"ה מנחם שיק נ"י אב"ד ק"ק סיקס יצ"ו

יק"מ כת"ה בא לידי ע"ד העובדא כי א' מהפירמא הגדול' שיש לו שליח תמיר (רייזענדער) למכור יין לכל מי שימצא לו כידוע ובא למ"כ ובא לסוחר א' וכאשר אמר לו השער דמי היין השיב לו כי הוא ביוקר גדול וכי שהוא מוכר לו יין כזה עד שיעור וואבאן בפחות מזה והשליח אמר שיתקיים המקח ויצחקו אבל נתן לו ק' כתרים אנגאבע וקבל הסוחר רק שדעתו היה לשחוק ואחרי שעות רצה להחזיר לו האנגאבע ולא רצה לקבל וכמעט שנשתקע הדבר'. ופתאום הביא הפירמא לדבר משפט הערכאות והעוכ' רצה לשבע שלא מכר מעולם וכאשר שמע כת"ה מהדבר

התאמץ והשתדל בכל עוז שלא לבא לידי כך ואח"כ הביא לידי עמק שוה והוציא הסוחר ב' מאות כתרים. והפירמא כתב לכת"ה מכתב עד"ז. ועתה אחרי זמן רוצה לחדש הפראצעס אצל הערכאות. וע"כ הוכי' במכתב מגילה הנשמע כזאת והשיב אם עפ"י דיתוה"ק אינ' מגיע' לו הדיפערענצען ינוח ממשפטו עכ"ד:

והנה כת"ה בא על העיון מכמה טעמים שאין זה מכירה כלום משום דלא הי' קנין המועיל בהאנגאבע ומשום אונאה וגם נראה שהשלים דעתו בב' מאות כתרים ועוד שהלך בערכאות בלא רשות ב"ד, והנה משום חסרון קנין כלו' דלא הי' רק כסף בלא משיכה יש לעיין כפי מה דפסקינן בח"מ סי' ר"א דכל דבר הנהוג בין הסוחרי' כגון אסנותת' ונתינ' פרוט' והאנדשלאק וכמ"ש במ' ב"מ ד' ע"ד וכמ"ש המג"א סי' תמ"ח לענין מכירת חמץ בשם מ"ב דקנה. וא"כ ה"נ לכאורה כיון שהדבר זה נוהג בין הסוחרים דבנתינ' מעות הוה קנין איני יכול לחזור בו. אלא שמרן חת"ס יו"ד סי' שי"א מחלק בזה שהוא דווקא אם הפסיקת דמים הי' כראוי' לקנות בו אבל אם הפסוק' דמים הי' בפחות שגלוי לכל שאין זה די מחירו אין זה קנין כלל וא"כ הכא נמי שהי' המקח בזול יותר יותר שאינ' מצוי אין קנין כזה קנין ואדרבה על כיו"ב באי' לדין ודייני' כמ"ש החת"ס חו"מ סי' ס"ו עיי"ש. ועוד כנראה לא הי' היין מסוים כלומר לא ייחד לו החבית רק שם וואגאן ויכול ליתן לו יין מאיז' מקום שירצה או שיקנה ממק"א ויתן לו והוה כמו שלוס הנהוג בין סוחרים וזה דרך חיוב יעד"ז צריך לחיוב כמ"ש בח"מ סי' ר"ט ועיין בסמ"ע סי' ר"ו ס"ק ה' וגם דווקא צריך לומר לעדים ראו שאני מתחייב כך יכך וגם דווקא אם קנו מידו בקנין סדור כמ"ש בסי' ס' סעי' ו' אבל בלא"ה אינו כלום רק שמשטה אני בך. ועיין בתשוב' מהר"מ שיק או"ח סי' רכ"ה דכל שאינו הדבר מסיים ליתן לו לית בו קניין וצריך שטר או חיוב כנ"ל. ועיין בסי' ר"ט דאם נותן מעות ע"ד שאינו ברשות' רק על שער שבשוק הוה קנין לענין מי שפרע אבל יכול לחזור בו אם רוצה לקבל עליו מי שפרע ואם אינו כשער שבשוק כיין דיש בו אסור ריבית לדעת הרמ"א אפי' מיש לישא. וא"כ בנדון זה לא פרש כת"ה אם הי' היין ברשות' של מוכר מזומן ומסוים ואי ליכא כל הני א"כ אין כאן קנין כלל ואפי' מ"ש ליכא כיון שאין השער בשוק ומשום אונאה אפשר אפי' מ"ש ליכא. וגם לא הי' בדרך חיוב וגם לא הי' לפני עדים ולא קנו מידו בקנין סודר: ועתה נביא לטעם הב' דיש בו שיעור אונא' ואפשר יותר משתות דהיה בטול מקח ובשתות צריך לתן לו שיעור אונאה. והנה בנדון צריך לחקור דוודאי לדעת הרמ"א בסי' רכ"ז דאפי' ידוע ללוקח שאינו שוה כ"כ וקנה ושתק מ"מ יכול אח"כ לתבוע האונא' ובב"ח חולק בזה ובקצוה"ח שם בטעמ' של רמ"א מכריע אם שניהם יודעין ומכירין זב"ז כלו' שהמוכר יודע שהלוקח שידוע לו שיעור שווין וכן הלוקח במוכר א"כ שניהם מתרצים ע"ד מחילה ומתנה והוה כאיל' התנה שע"מ שאין לו אונאה. ובנתיבו' חולק על הקצוה"ח בזה ובפ"ת מביא בשם גלי' מסכת' להכריע כדעת הקצוה"ח כלו' היאך שגלוי' וברורה שהוא ע"ד מחילה ידע ומחיל. רק במקום שי"ל איז' אמתלא כגון להשביח מקחו אומר כן שם יש מקום שלא כקצוה"ח. וא"כ ה"נ כיון שדרך הסוחרים כן לומר ולהשיב שהוא במחיר היותר מדי ואני מוכר לך בפחות י"ל אדרבה להיפך שרצה לקנות בזול כדרך הסוחרים והוה שפיר אמתלא וגם כי חזר בו לאחר שעה דיש לו קצת מגו דאי בעי למימר לא ידעתי השער ומחיר יין ואח"כ נתוודע לו השער נאמן כמי לומר שאמר בדרך היתול. בפרט שידוע כי לא אמר הדברים דרך מחילה רק אדרבה לגזום ולקנות בזול כדרך הסוחרים וכמ"ש במ' נדרים ד' כ"א לענין נדרי זרוזין עיי"ש בר"ן ואפי' אם שהה יותר משיעור להתוודע אצל הסוחרי', מ"מ הא בפ"ת מביא להקת ת' אחרונים היאך שהוא מוחזק אפי' לאח"ז יכול לתבוע האונאה וגם כי הוה רק נתינת כסף ולא קנין גמור ואיתא בתי' רע"א דבכגון זה יכול לומר שסמך לחזור בו ואפי' מ"ש ליכא. כנלע"ד דהקנין אינו כלום: ושלישית מ"ש כת"ה שנתרצה ע"ד ב' מאות בתרי' נראי' הדברים ובזה אין לדון אלא מה שעיניו רואת תוכן הכתב. והמכתב ששלח לכת"ה שנראה מדבריו שקבל סך הנ"ל על הדיפערענצען ועל דבר אשר הלך בערכאות וודאי היה מחיוב לשלם ההוצאות שהלך בלא רשות ב"ד אבל אין זה מגיע לקנין. אלא שאי"צ לכ"ז כי עפ"י ד"ת בלא"ה אין כאן קנין משום חסרון קנין מועיל ומשום אונאה כדי שעור בטול מקרי כמ"ש (והנה אף לענין ד"ע אין להשיב לב"ד א' עכ"ז לכת"ה אב"ד) ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה