אור ברסלב
לבושי מרדכי על חושן משפט לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת › סימן ג

לבושי מרדכי על חושן משפט· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת · סימן ג

סימן ב

בעהי"ת אול"י ה' פ' פקודי תרע"ג לפ"ק מאד יצ"ו שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני החריף ובקי בנש"ק חכם וסופר מו"ה מנחם ישעי' כ"ץ שווארטץ נ"י אבן יקר ק"ק נאסאד יצ"ו

אחרי מבא דרך ברכה וכו' אשר שאל ממני בדבר הלכה באיש א' ממונה להשגיח על כשרות הבשר והרע בדבר המשפט שהעיד ונשבע לשקר לפני הערכאות ומתנצל עצמו כי הי' אונס עפ"י פקודת הראה"ק וגם כי נשבע לדעתו ולא לדעת השופט אם נשאר בהימנתי' או איתרע בחזקתו עכ"ד בקיצור והנה ידוע כי בח"מ סי' ל"ד מבואר בסעי' ה' דנשבע לשקר לכ"ע פסול ואינו נאמן לומר אנוס הי' ועיין בש"ך שם. והנה כ"ז לענין מה דבעי עדות ממש כמו בממון ועונשין עפ"י שני' עדים, אבל לענין אסורי' הנ"ל מבואר ביו"ד סי' קי"ט. וברמ"א סי' קכ"ז כתב בפי' דפסולי עדות כשרים להעיד באסורי דדוקא חשוד לאותו דבר אי"נ וכמ"ש הש"ך ראי' בס"ק י"ב ממומר לערלות דכשר לשחיטה. וכלל גדול הוא במ'. בכורות דחשוד לדבר זה אינ' חשוד לדבר אחר דלא קיימ"ל כר"מ חשוד לד"א חשוד לכה"ת. אלא דהא מבואר בסעי' ה' שם דחשוד לדבר חמיר חשוד לדבר קל. ושם בש"ך פלפול רב אם הוא החמור בעונשין או החמור בעיני הבריות והשתא בנ"ז לענין שבוע' שקר ודאי דחמור כמ"ש בסו' יומא דאם כי אינו בכרת מ"מ הוא בין החמורות של חייבי כריתות לענין כפרה דכל העולם נתרזעו ומסתמא חמור בעיני הבריות והא ראי' דבסי' ב' וסי' קי"ט קמש"ל רבותא דמי שהוא חשיד על הדבר אינ' נאמן אפי' בשבוע' ופי' בטו"ז וש"ך משום דגם על האסורים הכי הוא מושבע ועומד והוה חשוד לאותו דבר ומזה למד הפרמ"ג דעל חצי שיעור חשוד מהימן בשבוע' דעל ח"ש אינו מושבע ועומד כמ"ש התוס' והר"ן מ' שבועות. וכן באסורי דרבנן בש"ך סי' קי"ט ס"ק כ"ב מביא דעות בזה אלא שסיים דחמ"ל העמידו דבריהם. אבל עכ"פ חזינן דשבועה הוי חמורה מכולם ואי לאו דכל איסורים הוה מושבע ועומד הי' נאמן בשבוע' אפי' באיסורא דאורייתא. ועוד דכל איסורים הוי מושבע ועומד. א"כ בעובר על שבועת שקר הוי כמו חשוד על אות' דבר כן נלע"ד פשטות ההלכה:

אלא שלאיש הנ"ל יש התנצלות שהי' מוכרח עפ"י פקודת הראה"ק וגם נשבע לדעתו ולא לדעת השופט. והנה אם כוונתו למה דקיימ"ל בסי' רל"ב סעי' י"ד גבי אונס דיבטל בלבו בדברים שאינ' סותרים מה שמוציא בפיו כמ"ש ברמ"א והש"ך ועיי' בדגו"מ והנה אם כן עשה דבטל בלבו באיזה תנאי שלא יסתור מה שאומר בפיו ועיי' בט"ז שתמה על הלכה זו מה תנאי ובטול שייך בשבוע' שקר ועיין בהגה' מהרב"ף שהביא מדברי מהרמר"ב דשייך בדרך ערעומות בזה והנה צריך לפרש מה ובאופן מה הי' לדעתו, אלא בנדון זה לא אדע מה אונס שייך בזה הא ההכרח לא הי' רק ע"י רה"ק והא הראה"ק לא הי' בידו ליטול משלו רק להסירו ממעמדו ובזה מה אונס שייך. ורק ביסרו ביסורין מביא המחבר סעי' ט"ו דהוה אונס ע"י חבירו וגם כי חסרון פרנסה לא מקרי אנוס ואפשר כי שגג בדעתו שזה אונס וגם שגג בשבועתו האיך לבטל וזהו לפי ראות עיני המורה. ואם לפי ראות עיניו היא יר"ש ואיש כשר ביודעין ומכירין אותו דאז יש לחשבו לשוגג אם כי לענין עדות ל"מ מ"מ לענין עדות אסורין אפשר קיל מיני' כמו טבח שהוציא טרפהמתחת ידו בסי' ב' וסי' קי"ט דג"כ קיימ"ל לפי ראות עין עליו. וע"כ צריך לאיזה עונש להעבירו על איזה זמן ולקבל דברי חבירות ותשובה מעלי' וכבר אמרתי בזה לפי ראות עיני המורה ביודעין ומכירין:

ידידו ש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה