לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תליתאי על או"ח · סימן נג
להרבני החריף ובקי כש"ת מו"ה חיים ליב ליפשיטץ נ"י אב"י בק"ק קלוו"ד יצ"ו. ע"ד שאלתו כי אביו נ"י שלח לידו שמן זית למצות נר חנוכה ע"כ עלה בדעתו לחוש לדעת המבי"ט אשר כתב בד' מקומות סי' י"א כ"א מ"ה קכ"ד שנוהג דין שביעית אפי' משדה גוי ובשו"ת אמרי יושר ח"א סי' ק' מסקנתו שאין להדליק נ"ח משמן של שביעית דלאכלה ולא לשריפה כיון דקיי"ל אסור להשתמש לאורה ועפ"י השאלתות דהנותר בשמן צריך לעשות לו מדורה ולשורפו בפ"ע וראייתו ממס' בכורות דף י"ב. והנה לפי"ז לדברי המחבר סי' תרע"ב דלאחר שדלק כשיעור יכול לכבותה או להשתמש לאורה וזה דעת הרי"ף א"כ אין צריך שריפה והא שמן שביעית ניתן להדלקה כמ"ש בפ"ז דשביעית או אפשר לדעת הרא"ש דס"ל דמותר בתשמיש ארעי באין ידיו סמוכות. לנ"ח וס"ל למג"א דלפי"ז הי' מותר לאכול סעודה לאורה אלא דאנו מחמירי' לאסור כל הנ"ל כמ"ש במג"א שם, ואפשר כי בני א"י ס"ל כדעת הרי"ף או הרא"ש וגם כי חזקת חבר שאינו מוציא מתח"י דבר שאינו מתוקן. וגם המבי"ט הביא דברי ספר הפרח דאינו נוהג בשל גוי אלא שאני תמה אם נסמוך על חבר א"כ בפשיטות י"ל דהא משנה שלמה הוא בפ"ו דשביעית מ"ה דאין מוציאין פירות שביעית מא"י לחו"ל והאיך שלח לידו שמן הנ"ל אם הי' משנת שביעית ובזה מע"כ מבפנים לידע במר אביו נ"י אם הוא בקי בהלכות אלו ולא יעבור ע"ד מתני' הנ"ל שכן פסק הרמב"ם פ"ז מה' שביעית וכן הביא הלכה זו במבי"ט עצמו. ואפשר לסמוך לשורפו אחר חנוכה ע"י גוי קטן כמ"ש במס' שבת דף קל"ט עיי"ש, ולענין אם הוי בזה"ז דאורייתא תלי' במחלוק' במס' יבמות פ' הערל אי קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד או לא עיי' בענין זה ברמב"ם הל' בית הבחירה ומ"ש בזה הראב"ד ועיי' בתשו' מהרי"ט ח"א סי' כ"ד ובתשו' מרן חת"ס סי' רל"ג ואין אתי כעת דברים ברורים להאריך בזה ואכ"מ, אוה"נ דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: