לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תליתאי על או"ח · סימן נא
להרב הה"ג וכו' בנש"ק כש"ת מו"ה שלמה צוקער נ"י אבד"ק האלאס יצ"ו. ע"ד חזקת הכהן לתפלה ועליי' ראיתי דבריו כנים בפרט לפמ"ש כת"ה שכן נכתב בקאנסע"ס להחזיק בתפלת שחרית והא כבר הביא המג"א סי' תקפ"א סק"ו שנוהגין לעבור לפני התיבה פרנסי הדור ואם כי הב"ח חולק וס"ל לבטל המנהג ורק ש"ץ קבוע יתפלל היינו פרנס דעלמא כמו רה"ק וכיו"ב שאינו ידוע מי ומי נבחרים כדרך העולם לבחור אדם עשיר ואם הוא גם איש פשוט או גרוע מזה אבל רב אב"ד פרנס כזה ודאי יותר ויותר במעלה ואדרבה בזה יותר טוב לבטל המנהג שבע"ב פשוט יתפלל כי מי יודע מה שיצמח מזה וטענת הכהן שרק הגבאי ורה"ק נטלו ממנו או התנו עמו ולא עפ"י י"א אנשים, והנה בזה יש לעיין ביו"ד סי' רנ"ו וסי' רנ"ט אם הגבאי דרכו בכך בקהילה הלזו הוי כמו טובי הקהל אפי' לענין לשנות הצדקה כש"כ בכ"ז. ואם מהני תנאי שלא יהי' חזקה ג"כ נראה שכנים דבריו דחזקת מצוה שמזהירין עליו שלא ליתן לאחר ודאי כמו שארית מנהגים דהוי כנדר כמ"ש בסי' רי"ד והא בנדר גופא מהני תנאי כמ"ש במס' נדרים ונזיר ובכ"מ. ולענין עליי' כש"כ לפימ"ש כת"ה מסי' קמ"ט דוויתר ממון לקופת הקהל מדחה חזקה ויותר מזה כתב במהרי"ק שורש ט' הביאו המג"א בסי' קל"ה שהי' מנהג למכור עליי' בתחלת כ' בראשית בממון רב ופעמים הכהן הקונה ואם לאו יוצא מביהכ"נ מנהג זה הגון וקילס לכבוד תוה"ק שמעלין בדמים כ"כ לכבודה דלזה גם הכהן מצווה ועדיף מעשה דוקדשתו ופעם א' לא רצה הכהן לצאת מביהכ"נ והי' כופין אותו ע"י השלטון דשפיר עבדו מכש"כ ביום הקדוש דהוי זמן נתינת לוחות אחרונות ודאי עליי' בדמים עדיף מיני' כש"כ דהי' קונה אותו כהן אחר. אך מ"ש כת"ה אם חייב לשלם תשלומין בזה איני יודע אי משום גרם או גרמא כיון דקונה הי' כת"ה והעלה אותו לעליי' זו רק דנאמר בידוע כי כת"ה אין בידו להיות קונה בדמים יקרים ורק מפני מכשול הקטטות עשה כן ואקרו"ט מוחלין התשלומין מידו ואפשר לומר לפימ"ש הרמ"א בחו"מ סי' ב' דטובי הקהל בידם לקנות ולהפקיע ממון דתליא במנהג העיר ובזה כת"ה בפנים האיך הוא מנהג העיר בזה ע"כ טוב לבא במועצות ויעשו לפי מנהגם בהצטרף כת"ה כמ"ש בהלכה לענין חבר העיר להסיע קצתן על קצתן וכמ"ש בחת"ס בכמ"ק ומקור הדברים במס' ב"ב ומס' מגילה כידוע. ב) ולענין מראה געה"ל כל הפוסקים אחרוני' ס"ל להקל וכ"ד הגר"א ז"ל דהא עקביא בן מהללאל ג"כ חזר בו כמ"ש במ' עדיות פ"ה ורק כת"ה עמד על המחקר עפי"ד החכ"א כלל קי"ט דבזמן הפסק טהרה יש להחמיר כיון דאז הדמים מצוי' וכת"ה בנ"ז שבפ"א שבדקה מצאה נקי לגמרי ורק אחרי שהי' שם כל ביהש"מ ראתה על העד מראה געה"ל י"ל דגם החכ"א יודה להתיר כיון שכבר הוחזקה בטהרה וסברא הוגנת הוא וכ"כ בפ"ז בסי' קצ"ו וסיים בדע"ק ואפשר שדעתו סיונ' מ"מ גם בזמן קצר כזה לא פסק' הדמים שמצויי', ובאמת דברי חכ"אצ"ע לענ"ד דא"כ בוסת' דקיי"ל אורח בזמנ' בא וכמה תנאים ואמוראים פליגי אי וסתות דאורייתא או מדרב' עכ"פ ודאי הדמים מצויי'. ולענין דיין שעתן קיי"ל דאם יש לה וסת לכ"ע דיין שעת' א"כ לסברת חכ"א ג"כ נאמר דאם ראתה געה"ל ושאר פסקו כגון שנעקר הוסת או שסרג' וכי נימא כיון דהדמים מצויי' בזמן ההוא נימא דבגעה"ל טמאה לכ"ע ונימא ג"כ שלא פסק' הוסת ודאי כזה לא שמענו והנה אם כת"ה סומך ע"ד אחרונים המקילין וע"ד פ"ז לא הפסיד וחידוש בעיני שלא שאל עד"ז ג"כ פני הגה"צ המפורסים אבד"ק מונקאטש שליט"א ואם יסכים להתירא גם אני העני כשיבא למכשורא וע' בס"ט דרק אם הרגישה יש להחמיר וכן הביא בס' לו"ש. ג) בענין להוציא זרע למען בחינת הרופאים, הנה בשו"ת שבט סופר אה"ע סי' א' שם הי' באיש אשר הזרע אינו ראוי להוליד בזה דעתו להקל בהסכמת גדול ההוראה ובאמת בשו"ת אוהל אברהם להג' מגורבע בשם תשו' הג' מו"ה שלמה חריף כתב יותר בזה באשה שאינה ראוי' לילד בן קיימא עד שתתרפא מאליה והבעל יפרוש ממנה כב' שנים אם מותרת לשמש במוך גם בעת תשמיש כ' ג"כ כיון שאינה ראוי להוליד בן קיימא אין בזה משום השחתת זרע, וראיתי ג"כ שם סברא יקרה מהגאון העצום מו"ה שמעלקא זצ"ל אבד"ק סעליש שכ' עפי"ד הגמ' מס' שבת בסוגי' דמילה בצרעת דמותר למול וקרא לי' דשא"מ ואמאי הוי דשא"מ דהא ודאי כוונתו לקצוץ ולחתוך רק שאינו מכוון משום קציצה בהרת רק התכלית למול ואין זה רק מלאכה שאצל"ג ע' מ"מ ריש הל' שבת, ותי' דודאי אם הי' כתיב בתוה"ק לא תקצוץ הי' דבר מכוון אבל הא לא נאמר רק השמר בנגע הצרעת דהיינו שלא תקצוץ לטהר וכיון שא"מ לזה הוי שפיר דשא"מ. וה"נ הא אינו מכוון דהא לא נאמר בתוה"ק לא תשחית זרע רק ילפינן לה משום דנאמר פרו ורבו וכל שאינו עד"ז אסור וכיון שבועל כדרכו ואינו מכוון למען השחתה הוי דשא"מ וע' בתשו' מרן חת"ס סי' קע"ב ובשו"ת מהרי"א חיו"ד סי' רכ"ב, ובישיע"ק ראיתי דכל עצמה של ביאה שלכ"ד אין להקל כלל בדורות אלו אפי' באקראי וע' ברכ"י או"ח סי' ר"מ, והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: