לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות שטרות · סימן עד
באיזו מקים נתנה מלוה ליפרע וסדר הפרעון ובו ז סעיפים:
א המלוה ניתנה ליתבע בכל מקום שימצאנו שאפי' הלוהו ישוב והגיע זמנו לפרוע ומצאו במדבר יכול לתובעו שם במדבר ולכופו שיפרענו שם אם יש לו מעות לפרוע שם ולא יוכל לומר לולא אפרע לך עד שאגיע ליישוב כיון שהגיע זמנו לפרוע והוא שיש בידו מעות כדי לפורעו וכדי שישאר לו סיפוקו עד שיגיע לישוב שאם אין לו כדי סיפוקו הא ק"ל שאפילו בישוב מסדרין לו ונותנין לו מזון כמ"ש לפנינו בע"ה בסימן צ"ט ואם המלו' טוען ברי לי שיש לו כדי לפורעני וכדי סיפוקו והלוה טוען שאין לו אלא כדי סיפוקו ישבע היסת שאין בידו ספוק הפרעון חובו ודוקא שהמלוה רוצה שיפרענו אבל אם בא הלוה לפורעו במדבר ואין המלו' תובעו אם ירצה המלו' לא יקבל ממנו לפי שיוכל לומר לו לא אקבל ממך אלא בישוב כדרך שנתתי לך ביישוב כי אין רצוני לקבל עלי אחריו' המעות בדרך מיהו בכל מקום יישוב יכול לכופו לקבל אפילו אינו מקום המלו' ולא מקום הלוה ולא מקום שהלוהו ואפי' יש כמה מדברות קודם שיגיע למקומו דבמקום ישוב שכיח למצא שיירות וחברות שילכו יחד על מקומו ואין כאן סכנת קבלת אחריות כל כך ושיירא במדבר נמי מקרי יישוב. הלוהו במדבד יכול לכופו לקבל ממנו במדבר ואפילו הלוהו ביישוב ואמר לו הלוה אני רוצה לצאת למדבר ואמר לו המלוה גם אני רוצה לצאת למדבר הוי כאילו הלוהו במדבר וצריך לקבל במדבר דכיון דאמר ליה המלוה בשעת ההלוא' גם אני רוצה לצאת למדבר והוא לוה ממנו בתוך אותן הדברים הוי כאילו התנ' עמו שאם ירצה לשלם לו שם שיקחנו ממנו.
ב קבע המלו' זמן ללוה ורוצ' הלוה לפורעו כדי להציל עצמו מן האונסין העתידים לבא כגון חילוף המטבע וגזירת המסים וכיוצא בו כדי שלא יעמוד הממון באחריות עד הזמן והמלו' אינו רוצה לקבלו אם הגיע הזמן אע"פי שהלו' ממהר לפרוע חובו כדו להציל עצמו מן האונסין הדין עמו שאין הקלקל' נראית עתה ותשלום מעליא הוא אע"ג שידוע שעתיד לבא למחר או בו ביום לאחר הפרעון אין לו להשגיח על תקלת חבירו דהא הגיע זמנו לפרוע ומזלו של מלוה גרמה שדבר זה נולד לו עכשיו ואין זה דומה לפריעת מדבר דהתם מעשיהם גרמה ואין שייך לומר מזלו גרמה אבל אם לא הגיע הזמן אם מצוי וניכר לעינים חילוף המטבע מיד וגזירת המסים והתשחורת ומפני זה והרוצה הלוה לפרוע מיה כדי להציל עצמו מן ואסכנ' ולהבנים בה חבירו ועדיין לא הגיע זמן הפרעון הרי זה כפריעת מדבר ואין ראוי לפורעו קודם זמנו לקלקלתו ולהפסדו של מלוה אבל אם אין שם אחד מכל החששות הללו אעפ״י אע"פי שטוען המלו' שאין רוצה לקבל מעותיו קודם זמן כדי שלא יהיו באחריותו עד שיגיע הזמן אין שומעין לו מפני שקביעת זמן הוא לתקנת הלוה בכל מקום שהרי אם לא היה זמן היה טובת המלו' שהיה יכול לתובעו בכל עת שהיה רוצה ומשום הזמן אינו יכול לתובעו עד שיגיע הזמן אעפ״י שעכשיו הזמן הוא קלקלתו של המלו' מזלי' גרמ' שאינו מצוי הוא ואין אדם מעלהו על לבו בשעת ההלוא'. לוה שאמר למלו' טול מעותך והוא בתוך הזמן והמלו' אינו רוצה לקבלם והם צרורים ומונחים ביד לוה ונגנבו או נאנסו באחריות הלוה נאנסו וחייב לשלם דהא אי מתרמי ליה עיסקא מי לא זבין בהו הלכך חייב לשלם אבל פקדון בכה"ג פטור דמכי אמר לו טול את שלך כלת' שמירתו.
ג חוב דמשכונ' שמשכן לו חבירו קרקע שיאכל ממנה הפירו' בנכיית' לזמן והוא באתר' דלא מסלקי עד שיגיע הזמן הוי כמי שלקח הפירות עד הזמן ואם רוצה המלו' אינו מקבל המעות קודם הזמן אא"כ מניח לו לאכול הפירות עד הזמן.
ד המלו' את חבירו לזמן ובא הלוה לפרעו תוך הזמן בפרוטרוט דינר דינר י"א שאין המלוה יכול לעכב ולומר תן לי כל חובי בפעם א' דאף פרעון של דינר דינר נקרא פרעון אלא שיש למלוה תרעומות עליו דא"ל אפסדתינהו מנאי שאני מוציאם אחד א' כמו שתתנם לי ולא נודע כי באו אלי ודוקא בתוך הזמן אינו יכול לעכב המלוה פרעון של דינר דינר אבל אם הגיע הזמן פשיטא שיכול לומר תלי הכל בבת אחת ואיני רוצה ליקח חובו שאתה חייב לי לפורעו עכשיו כולו דינר דינר וה"ה אם משכן לו שדהו או אפילו ב' שדות אינו יכול לכופו אפי' בתוך הזמן שיחזי' לו חצי המשכונ' בחצי המעו' שיאמ' לו על כול' נתתי המעות ואיני מחזיר לך משכונך עד שתפרע לי כולו:
ה ראובן הלוה לשמעון כ' זהובים על משכונות ששוים ל' אין שמעון יכול לומר לו קח מן המשכנות מה שיגיע בנגד חובך ותחזיר לי המותר כי יאמר לו ראובן אין לי מעות לקנות חפצים שלך ואיני רוצה לטרוח למכו' חפציך וב"ש משכון לו ראובן בית לשמעון ודר בו בגבית' ואמר ראובן לשמעון שיקח קצת מהבית בחובו בשומת ב"ד והמותר יחזיר לו שאינו יכול לכופו ואינו יכול לבטל שיעבודו שכתב לדור בו עד שיפרע לו כל מעותיו ולא עוד אלא אפי' אין המשכונות או הבית שהשכין אצלו בנכות' שוין יותר מן החוב ויש לו שטר עם המשכונות שהלוה לו עליהם או שטר שעל הבית ואומר הלוה קח לך המשכנות או הבית בחובך והחזר לי שטרי אינו יכול לכופו שיאמר לו המלוה אין לי מעות לקנות בהם משכנות שלך או ביתך אני הלויתיך כאצטרך מעותי שתפרעני איני רוצ' ליקח לא מטלטלין ולא קרקעו' וגם איני נוגנשך שתפרעני אם תרצה שאחזיר לך שטרך מכור מטלטלך וביתך ותפרעני.
ו לוה שהגיע זמן פרעונו ובא ואמר אין לי מעות ולא מטלטלין אלא קרקע טול אות' בחובך והמלוה אומ' איני חפץ בקרקע שלך ואני רוצה להמתין לך עד שיהיו מעות בידך ואם תרצה לפרוע לי מיד מכור הקרקע ותן לי המעו' הודאי אם הייתי תובע אותך לפרוע הייתי צריך ליקח קרקע כיון שאין לך מעות אבל ביון שאני איני תובע אותך אינך יכול לכופני ליקח ממך בפרעון דבר שאיני חפץ בו הדין עם המלוה שכל זמן שאינו תובע חובו א"צ לוקח דבר שאינו חפץ בו אלא ישמור שטרו עד שיהיו לו מעות כמו שהלוהו ואם הלוהו על המשכון ישמרנו עד שיתן לו מעות כמו שהלוה דמצי אמר ליה אילו היו לי זוזי לא הוה זבינא קרקע שלך כי אינני צריך לה ובשביל שמעותי אצלך תכופני ליקח בחן קרקע בתמיה.
ז המלוה לחבירו על המטבע פירוש שמכר לו סחורה או הלוהו מעות והתנה עמו שיתן לו מטבע לזמן פלוני ובנתים נפסל המטבע מטבע שנפסל אינה נקרא מטבע וצריך ליתן לו מטבע היוצא בזמן הפרעון. בד"א כשהמטבע הישנה נפסלה מכל וכל שאינה יוצא בשוה מקום אז צריך ליתן לו מן המטבע החדשה אבל אם נפסל כאן ויכול להוציאה במדינה אחרת אם יש לו למלוה דרך למקום שיוצא שם המטבע הנפסל צריך לקבל אותה המטבע שנפסל שאומר לו לך והוציא אותה שם במקום פלוני ואם אין לו דרך לשם או שיש לו דרך לשם והמלכיות מקפידות שמחפשים על כל מי שיש לו מטבע הנפסל ומוליך אותה צריך ליתן לו ממטבע היוצא באותה שעה וכן הדין בכתובה וכל זה כשהתנה עמו ליתן לו מעות אבל אם הלוהו סתם ולא התנה כלום נותן מטבע שהלוהו בכל ענין אפי' אינו יוצא בשום מקום ואם התנה ליתן לו מעות היוצאין בהוצאה חייב ליתן לו מעות היוצא בכל ענין ואם תקן המלך כיצד ישלמו החייבי' דינא דמלכותא דינא וכפי מה שתקן ישלם ויש חולקין. וע"ל בסי' שס"ט בדין דינא דמלכותא וע"ל בלבוש ע"ז סי' קס"ה מדינים אלו לענין ריבית.