אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות שטרות › סימן סח

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות שטרות · סימן סח

סימן סז

דין שטרות העשויין בערכאות של גוים ובו ב' סעיפים:

א שטר שכתוב בכל לשון ובכל כתב אם הוא עשוי כתקון שטר ישראל שאינו יכול להזדייף ולא להוסיף ולא לגרוע והיו לו עדיו ישראל שיודעים לקרותו וידעו מה שחתמו הרי הוא כשר וגובה בו מהמשועבדים דבעדים שראו וחתמו תלוי הענין הנעש' ומה לנו ללשון שבו או לכתב כיון שאינו יכול להזדייף והעדים כשרים אבל שטרות שחותמין בו גוים פסולים שהרי אין כאן עדים כשרים שנעשה זה הענין בפניהם חוץ משטרי מקח וממכר ושטרי חובות דאין קנין השיעבו' נעשה ע"י עדי השטר אלא ע"י נתינת המעות ואין השטר אלא לראייה לפיכך מכשרינן ליה ומהימנינן למה שכתוב בו אע"פ שחתמוהו גוים והוא שנתן המעות בפניהם וכתבו בשטר בפנינו מנה פלוני לפלוני כך וכך דמי המכר או כך וכך הלוה לו בפנינו וגם דוקא שיהא השט' נעשה בפני הערכאות דהיינו עדי גוים חתומין על השטר ואח"כ יביאו השטר אל הערכי שהוא דיין ממונה על פי המלך ומקיים אותם דחזקה דאי לאו דיהבי זוזי קמייהו לא הוו מרעי נפשייהו וכתבי ליה שטר הואיל וידעי שהשופט הממונה צריך לקיים אותם וגם השופט קיים אותם ודאי קושטא קחתמי וצריך ג"כ עדי ישראל שיעידו על אל' הגוים שהם עדי השטר ועל זה השופט שלהם שקיים עדותם שאינם ידועים בקבלת שחד ואז גובין מבני חורין ולא ממשעבדי דעדי גוים לא מפקי' קלא בין היהודים ולא ידעו הלקוחות להזהר ואם חסרו שטרות הגוי' דבר מכל אלו הרי הם כחרס וכ"ש שטרות הנעשים במקום קיבוץ פסיליהם בלא קיום השופט שלהם שלא יועילו כלום ואפי' דנו כבר הערבאות על פי אותו' השטר והחזיקו הקונה במקחו אינו כלום ומוציאין המקח מיד הקונה וי"א דסתם ערכאות לא מקבלי שוחד וכיון שנעשה בפניהם אפילו בלא עידי מסירה ישראל גובין אפילו ממשעבדי מפני שמה שנעשה בערכאות נעשה בפרסום ויש לו קול ואפי' אין השופט התום לקיים עדי השטר אלא כל שנעש' בפני הערכאות לא מרע נפשייהו לשקורי ואפי' נפיק עלייהו קלא דמקבלי שוחד להטות משפט מ"מ לעדות שקר לא מרעי נפשייהו ואין צריך שיהא כתוב בו שראו נתינת המעות אלא שאנו סומכין על חזקה שלא כתבו אלא א"כ ראו, ואין חילוק בין חתום עליו עד אח' גוי או שנים כיון שנעשה לפני השופט אבל אם כתבו סופר הממונה מפני השופט שלא בפני השופט אינו כלום דהסופר אינו מוחזק לכתוב אמת מיהו סופר המלך במקום שיש דינא דמלכותא להכשיר שטר הנעש' ע"י סופר המלך כשר משום דינא דמלכותא וע"ל סימן שס"ט. וספר הערכי שכותבין בו כל דבר כשר כשטר הערכי דמסתמא לא היה כותבו בספרו אלא אם כן הוא אמת דלא מרע נפשיה וספריה וכל זה דוקא בשטרי מקח וממכר ושטרי חובות שאינם אלא לראייה כמו שאמרנו אבל שטרי מתנות כגון שדי נתונה לך שעיקר הקנין נעשה ע"י השטר והם חתומים בו וכן שטרי הודאות שפלוני הודה לפלוני שחייב לו שאין השיעבוד שעליו חל אלא על ידי ההודאה שהוד' בפניהם שהרי לא ראו נתינת המעו' וכן פשרות שנעשים בעדים שלהם שכל אלו אינו משתעבד בהם אלא ע"י שנעש' בפניהם שהרי אם היה נעשה בלא עדים כלל לא היה בהם ממש לפיכך אע"פי שיש בהם כל הדרכים שמנינו בכשרות הערכאות ואפילו נמסרו בפני עדי ישראל שיכולין לקרותו וקראוהו הרי הם כחרם וכאילו נעשו בלא עדים דמו כיון דלאו בני ברית נינהו ואע"פי שנמסרו בפני עדי ישראל כיון שבתוכו נחתמו עדי גוים ה"ל כשט' שמזוייף מתוכו דמודה ביה ר' אליעזר שאין עדי מסירה כרתי דילמא אתו למימסר קמייהו ה"נ חיישינן דילמא אתו למימסר מייהו ולא ימסרנו בפני עדי ישראל ולא יהיה שום ממשות בקנין ויטלנו שלא כדין ושטרי מחילות שנעשים בפני הערכאות וכן שטרי הודאות פרעון שנעשו בפניהם כשרים שדברים אלו ג"כ אין השטייות אלא לראייה דהא אם היה מודה בהם שעשאו בלא עדים היה צריך לקיימם ולא איברי סהדי אלא לשקרא וכן שטרי מתנות שכתוב בהם שנתנ' לו בחזקה או בקנין סודר ולא הקנה לו בשטר זה הני שטרות גם כן אינם אלא ראייה כמו שטרי מכר הלואות וכשרים וכן צוואת ש"מ דדבריו ככתובין וכמסורין דמו ואין השטר עושה הקנין אלא דבור המצו' עושה הקנין ואין השמר אלא לראייה בעלמא הערכי מעיד שכך צוח ונאמן דלא מרע נפשויהו והוה ליה כשטר מכר וכשר ומקום שהנהיג המלך שלא יעשו שטרות אחרים אלא יכתבו הכל בפני הערכאות כל השטרות העשויין בפניהם כשדי' אפי' שטרי מתנות משום דינא דמלכות' וע"ל סימן שס"ט בדין דינא דמלכותא וכל שטר שמכשירין משום דינא דמלכותא אם לא נכתב כהוגן לפי דיניהם אע"פי שנכתב כהוגן לפי דיננו פסול דלא נכשיר שטרות שלהם יותר מהם עצמם.

ב אם לא ידעו דייני ישראל לקרות שטר זה הנעש' בערכאו' של גוים שהכשרנו למעלה נותנין אותו לקרותו ב' גוים וקורין אותו זה שלא בפני וה"ל כמסיחים לפי תומן ומגבי ביה מבני חורי משום דלית ליה קלא ולפי הי"א אפילו ממשעבדי כיון שנעשה בערבאות דאית בהם פרסום שטר שעדיו גוים שנתנו הלוה ליד מלוה או המוכר ליד לוקח בפני ב' עדים מישראל כיון שאינו אלא שטר ראייה אע"פי שאינו עשוי בערכאות של גוים אלא בהדיוטות אין בו כל הדברים שמנינו ה"ז גובה מבני חורין דלא גרע מהודה בפני הישראלים בעל פה ואמר אתם עדים ולא גזרינן הכא דילמא אתי למסמך על העדים החתומים בו דאמרינן הואיל ושטר ראייה היא לכשיב' לכלל שיצטרכו לראיי' הב"ד יחקרו היטב אם נמסר בפני כשרים או אם העדים החתומים כשרים אם לא מה שאין כן בשטר קנין שאין צריכין להיות שם אלא בעלי הדבר והעדי' אז גזרינן דילמא אתו הבעלי דבר לסמוך על אלו העדים החתומים למימס' קמייהו ולא יהיה ממשו' בקנין כמ"ש למעל' והוא שיהיו העדים שמסר בפניהם יודעים לקרות וקראוהו כשמסרו בפניהם ויהיה כתיקון שטר ישראל שאינו יכול להזדייף ולא להוסיף ולא לגרוע בו כגון שלא הניחו חלק הרבה בין השטר לעדים וכה"ג. וי"א דהא דאמרינן כשמסרו בפני עדי ישראל דגובה בו ה"מ כשהעדים החתומים בו הם שמות מובהקים בגיות ואין דרך ישראל לקרות באותן שמות או במקום שאין ישראל רגילין לחתום בשטרות כלל אז הם כשרים לגבות בו מבני חורי כמו בשטרי מכר העולים בערבאות ולא אמרינן כיון שהעדי גוים חתומי' בו הוה ליה מזוייף מתוכו דאמרינן לעיל בשטרי קנין שפסולין לכ"ע דאפי' רבי אליעזר מודה בו דטעמא מאי פסלינן כשעדים פסולים חתומים בו משום דילמא אתי לממסר קמייהו והכא כיון שהחתומי' בו הם שמות מובהקין שהם של גוים וכן נמי במקום שאין ישראל רגילין לחתום ליכא למיחש דילמא אתו למסמך עלייהו שיחשבו שהם ישראלים שהכל יודעין שחתומין שבו הם גוים ולא אתו למסמך עלייהו אבל בשמות שאינן מובהקין לגיות דוקא כגון שרגילין לקרות באותן שמות לישראל ג"כ כמו לגוים והוא במקום שרגילין ישראל לחתום אפי' נמסרו בפני עדי ישראל פסלינן להוא ולא גבי בהו אפי' מבני חורי אם יכפור הלוה דחספ' בעלמא נינהו דגזרינן בהו נמי דילמא אתו למיסמך עלייהו שיחשבו שהם ישראל אבל למגזר במובהקין אטו שאינן מובהקין או אתרא דאין רגילין ישראל לחתום משום אתרא דרגילין כולי האי לא גזרינן שטר העשוי בערכאות והלוה כופר בו נאמן השופט להעיד שהוא כתבו דודאי לא מרע נפשיה להעיד אם לא היה כתב ידו. שטר העשוי בפני גוים אפי' הדיוטת והלוה בעצמו חתום עליו אע"פי שאינו יודע לקרותו חייב בכל מה שכתוב בו דהרי ודאי קראוהו בפניו והוא האמינו וגמר בדעתו להתחייב בכל מה שכתו' בו ועל דעת זה חתם כבר כתבנו למעל' דשטרי הודאות שנעשו בפניהם לראייה כגון שטרי הודאות פרעון שהודה בפניהם שפרעו כשרים נ"ל דוקא שכתוב בו שפלוני בעצמו עמד בפניהם והודה שפלוני פרעו דלא מרעי נפשייהו אם לא היה כן האמת שהוא בעצמו עמד בפניהם והודה אבל אם לא כתוב בו שעמד בעצמו בפניהם אלא כתוב בו ראינו כתב ידו בעדים שהעידו עליו או ראינו שטר בעדים שהיה כתוב בו כן ובאו בפנינו יהודי' כשרים והעידו על השטר שכך היה כתוב בו שפלוני פטר את פלוני כו' והעתיקו שטר זה בפנקס' למען יעמוד ימים רבים לראייה וכן כל כיוצא בזה ונאבד השטר של יהדות והנתבע רוצה לפטור עצמו בפנקסם נ"ל אפי' חתם עדיו השופט וכל הערבאות הממוני' מפי המלך בעצמו והם מוחזקי' לכל בנאמנות ושאינם מקבלים שוחד אין בזה ממש שכיון שבדיניה' הם מכשירין לעדות אפי' קרובי' אפי' פסולים חיישינן שמא אותן היהודים שהעידו בפניהם קרובים או פסולי' ואין בעדותן ממש בדיני ישראל ולאו כל כמינייהו אפילו בדיני דמלכות' לאכשורי פסולים או קרובים דהתור' פסלתינהו בישראל נגד ישראל ואם כתוב בפנקס בפירוש נקיבת שמותם פלוני ופלוני העידו על השטר שהוא כשר בכל דיניו הנהוגים בישראל אז ודאי לא מרעי נפשייהו ואמת הוא שפלוני ופלוני עמדו בפניה' והעידו ואם אנו מכירין אותו פלוני ופלוני שהעידו שהם כשרים לעדות הרי זה כשר ואם לאו אין בו ממש נ"ל.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה