לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות שטרות · סימן סג
מי שהועד עליו שמחזר אחר זיוף ובו ב"ס:
א עדים שבאו והעידו על ראובן שבא להם ובקש מהם שיזייפו לו שטר של מנה על שמעון ואח"כ הוציא ראובן על שמעון שטר של מנה אין גובין בו אא"כ עדי השטר מעידי' שראו ההלואה אע"פ שאינם מעידים על חתימתו דכיון שמעידים שראו ההלואה אע"פ שאינ' זוכרים שחתמו סגי ואין שמעון יכול לטעון פרעתי דמחשבינן להאי שטרא שטרא מעליא למימר ביה שטרך בידי מאי בעי כיון שזוכרים ההלואה וכן אם אינ' זוכרים ההלואה אלא שהם בעצמם מעידים שזו היא חתימתן או אחרי' מעידים עליהם שראו שחתמו ג"כ גובין בו אבל קיום אחר כגון שאחרים מעידין שמכירין שזו היא חתימתן אינו מועיל דכיון שהיה מהדר אזיופא חיישינן שמא זייף עד שסוברין אחרים שהיא חתימתן ואומרים שמקירין אותה וי"א דאפי' הם עצמם אומרים שהוא חתימתן לא מהני דעבידי אינשי דטעו בהכי אא"כ זוכרי' שחתמו או זוכרים ההלואה מיהו דוקא שטר זה פסלינן ליה דחיישינן שמא מנה היה אצלו בע"פ וירא שמא יכפור אבל שאר שטרותיו שיש לו על אחרים אפי' מסך זה או אפילו על שמעון ואיג' זה הסך הרי הם בחזקת, שלא הוחזק לזייף שאר שטרותיו ואם לא הזכירו העדים שהזכיר להם שם הלוה וסכום המעות אלא שבקש מהם שיזייפו לו שטר סתם כל שטרותיו אתרעו ולא מגבי' בהו.
ב וכשאין גובין בו לא משהינן בידיה דילמא מייתי ליה ואזיל ומפיק ביה מיתמי בבי דינא אחרינא דלא אתברר גבייהו דהוה מהדר אזיופא אלא מוקמינן ליה ביד שליש עד דאתברר מילתא בסהדי ע"י אחד מן הקיומים שנזכרו.