אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות שטרות › סימן סב

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות שטרות · סימן סב

סימן סא

דין אשה הנושאת והנותנת בתוך הבית ובו סעיף א':

א אשה הנושאת והנותנת בתוך הבית והיו שטרות מקניית הקרקעות ועבדים או שטרי חובות כתובים על שמה והיא אומרת שלי הם אפי' השטרות הם תחת ידה עליה להביא ראיה בעדים שהי' כדברה שהיה לה ממון מיוחד דמסתמא כל מה שיש לאשה הוא של בעלה ולפי שהי' נושאת ונותנת בתוך הבית הניחה לכתוב השטרות על שמה ואין צריכין שיעידו העדים על אלו השטרות שהם שלה אלא כשתביא עדים שהיה לה ממון מיוחד נאמנ' לומר אלו השטרות מאותו הממון הן וה"ה אם נמצאו לה מטלטלי' ברשות' עליה להביא ראיי' בעדים שהי' לה ממון מיוחד ואז נאמנת לומר שקנתה אלו המטלטלין בעד אותו הממון ואם אינה נושאת ונותנת תוך הבית והיו שטרות כתובים על שמ' הם שלה דודאי הבעל לא צוה לכותבם על שמה ואם היו כתובים על שם שניהם על שמה ועל שם בעלה הרי הם של שותפות שניהם וחציים שלה וכתם אשה מקרית נושאות ונותנת בתוך הבית אשה שכתבה לאחרים שמה שתחת ידיה היא של אחרים אם ידוע שהיה לה ממון שאינו של בעל נאמנת ואין הבעל יכול לומר שהוא שלו יש מי שאומר שאם היו שטרות כתובי' על שמה אע"פ שהיא אינה נאמנת הואיל והיא נושאת ונותנת תוך הבית מ"מ אם מתה טוענין ליורשיה שהוא שלה וכמ"ש טעמא בסמוך לענין האחין וכתב מורי מהרמא"י ז"ל וכן נראה לי וע"ל בלבוש הארגמן סימן פ"ו. וכן אחד מן האחין שנושא ונותן בתוך הבית ושטרות עשויין על שמו ואומר שלי הם שנפלו לי מבית אמי או מציאה מצאתי או מתנה נתנה לי עליו להביא ראיי' בעדים ואם מת והניח יתומים אז צריכין האחין להביא ראייה דטענינן ליתמי שמא השטרות כיון שנכתבינו על שם אביהם אמתיות והם והם באמת של אביהם אע"ג דבעלמא לא טענינן ליתמי מאי דאבוהון לא מצי טעין הכא אם אבוהן קיים אמרינן אם איתא דנפלו לו מבית אמו וכיוצא בו במתנה או במצאה היו לו עדים בדבר אבל בבניו כיון דאיפשר דאלו אבוהון הוה קיים הוה מייתי ראייה בעדים אלא דיתמי לא ידעי מאן ידע במלתיה דאבוהון וגם השטר יוצא בשמו משום הכי אמרינן גבי יתמי על האחין להביא ראייה מיהו זה דוקא בדבר שאינו ידוע אם היה של האחין אבל בדבר שהוא ידוע שהיה של אחין על היתומים להביא ראייה ואם חלוקין בעיסתן או בשום דבר אז על האחין להביא ראייה אפילו בחייו ואפי' אם השטרות יותר מכדי הדבר שחלקו אמרינן מעיסתו קמץ ואפילו אומר מבית אמי נפלו לי נאמן במגו דאי בעי אמר מעיסתו או מאותו דבר שחלקו קמץ במה דברים אמורים שזמן השטרות אחר זמן החלוקה כגון שהיו שותפין מתחלה ולא היו חלוקין בעי ואח"כ חלקו עיסתן ועודם שותפין אם זמן השטרת האלו אחר שחלקו עיסתן אמרינן שמא מעיסתו קמץ אבל אם זמן השטרות הוא מקודם שחלקו עיסתן אעפ״י שעתה הם חלוקין מעיסתן עליו להביא ראייה שנפלה לו בו' דהא ליכא למיתלי במעיסתו קמץ. וכל זה דוקא שהשטרות כתובים על שמו אבל אם כתובי' על שם האחין או על שם אביהן אע"פ שהם בידו לא יוכל לומר דשלי הם ואפילו מת על היתומים להביא ראייה בעדים וכל זה ג"כ דוקא באשה או אחד מן האחין מפני שחזקתן שומטין זה מזה אבל בן בית שנושא ונותן בשל בעל הבית כל מה שהפקיד או שנמצא תחת ידו הוא בחזקה שהוא שלו אפי' אינו אמוד וידוע שלא היה לו שום דב' חוץ משל בעל הבית דשמא מציאה מצא ואם מת נותנין ליורשיו אם לא שידוע שהוא של בעל הבית.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה