לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות שטרות · סימן מד
דין חזרת השטר בשיטה אחרונה וכיצד מקיימין המהק והתלויו' ובו י"א סעיפים:
א תקנו חכמים שלא ילמדו כלום משטה אחרונה שב שטר והטעם מפני שהכל כשרים לעדות ואין הכל בקיאין ומומחין לאמן ידיהם בחתימתן ולכתו' כתב מיושר כמו כתב הסופר שכתב השטר ומתוך כך אין כל אדם יכול לצמצם שיחתום סמוך לכתב הסופר ויש לחוש שמא העדים לא היו בקיאין בכתיבה והניחו חלק כדי שטה בין השטר לחתימתם וכתב המזייף שם מה שרצה וע"כ אמרו שלא ילמד משטה אחרונה שבכל השטרות ואפי' יש בה אויר כדי שטה בין הכת' לעדי' שאז ודאי לא הוסיף בו דבר אפ"ה אין למדין משטה אחרונ' גזירה אטו שאין אויר בינ' לעדי' ומפני שראו שלפעמים תיפוק חורב' מתקנה זו דשמ' יתרמו עדים בקיאין בחתימ' ידיהם ויחתמו סמוך לכתב הסופר בכתב מיושר כמו כתב הסופר או אפילו יניחו אויר כדי שטה וכבר אמרו שאין למדין משטה אחרונה וא"כ יפסידו אלו העדים את בעל השטר מכל מה שכתו' בשטה אחרונה לכך אמרו חז"ל שיחזיר הסופר בשטה אחרונה מעניינו של שטר כלומר יחזור ויכתוב בשטה אחרונה דבר מה שכתו' כבר למעלה בשטר דהשתא הכל מתוקן שאם יהיו העדים בקיאין ומומחין בכתיבה ויחתמו בכתב מיושר סמוך לכתיבת הסופר לא יפסידו בעל השטר כלום שהרי כל מה שכתוב בשטה אחרונה כתו' ג"כ כבר למעל' בתוך השטר ואם לא ילמדו משט' אחרונה ילמדו אותו דבר ממה שכתוב למעל' ואם לא יהיה העדי' בקיאין ומומחין בחתימת' וירחיקו חתימתן כדי שטה מכתיב' הסופר לא יוכל בעל דשטר לזייפו לכתוב כלום באותו שטה שלא תועיל לו שהרי כבר אמרו שאין למדין משטה אחרונה ומשטה אחרונ' של עכשיו שהי' כתב הסופר אין צריכין ללמוד ממנה כלום שהרי החזיר בה מה שכתו' כבר למעל' מ"מ אם לא החזיר אין השט' נפסל בכך אלא שאין למדי' משטה אחרונה של עכשיו והא דאין למדין משטה אחרונה היינו במקום שיש לחוש שמא זייף בעל השטר דבר שהוא חובה על נותן השטר שהרי השטר היה בידו אבל אם כתיב בשטה אחרונה דבר שהוא לחובת בעל השטר למדין ממנה דודאי הוא לא זייף דבר שהוא חובתו ואם הוא חובתו ודאי אמת הוא שהשטר היה בידו.
ב אם השטר כולו הוא מכתב ידו של מי שנתחיי' בו למדין בו משטה אחרונה בין מה שהו' חיבות נותן השטר בין מה שהו' חובת בעל השטר מה שהוא חובת בעל השטר למדין דהא השט' היה בידו וסבר לקבלו ומה שהוא חובת נותן השטר דהא הוא כתב הכל ולא יוכל לומ' שזה זייפו אבל אם היה השט' כתב יד אחר והחייב חתום למטה גם בזה אין למדין משטה אחרונה דשמ' הוא לא היה יכול לאמן ידו והניח חלק וזה זייף.
ג אם חתמו העדים באמצע שטה ונמצאו כתוב דבר באותה חצי השטר שלפני חתימת העדים או בשטה שעליה אין למדין מכל מה שכתב בחצי השטר שלפני החתימה ומכל מה שכתוב בשטה השלימה שעליה כמו שיתבאר טעמא בסימ' שאחר זה ודוקא שחתמו העדים זה תחת זה אבל אם חתמו בשטה אחת זה אחר זה כל השטר פסול כדלקמן בסי' שאחר זה בסעי' י'.
ד היכא דכתיב בשטר שריר וקים באחרונה למדין מכל מה שנכתב קודם שריר וקים אפי' היא שטה אחרונה ואין צריך לחזור בשטה אחרונה מעניינו של שטר והוא שיש עכשיו אויר חלק שטה בין העדים כמ"ש טעמ' בסעי' ח' ונהגו כן משום שלפעמים צריכין למחוק ולתלות אחר שנגמר כל השטר וכבר כתבו וקנינא ומקיימין המחקי' והתליות בסוף השטר שאינם רוצים לחזור ולכותבו כולו וכותבין שריר וקים.
ה אם יש מחקי' בשטר או תלויות או תיבות שהעביר עליהם הקולמוס צריך לקיים קודם והכל שריר וקים ואין צריך לכתוב ודין קיומיהן שאינו אלא שופרא דשטרא ואם לא קיימם אינן פוסלין השטר אלא שאין למדין מהם וי"א דבמחקים ולא נתקיימו פסול כל השטר דשמא היה כתוב בו חובה לבעל השטר ונמחק אא"כ מוכח מתוך השטר מה היה המחק אז לא נפסל כל השטר ואם היו המחקות או התלויותאו העברת הקולמוס בגופו של שטר דהיינו בשם הלוה והמלוה והמעות נפסל כל השטר אם לא קיימם ואם היו בזמן ולא קיימם הוה כשטר שאין בו זמן שטר שיש בו גרר מאחריו או ביני שטה אפילו במקום שנתנו לכתוב הפרעון מאחריו או ביני שטה כשר אלא שיש לאיים על בעל השטר ויש פוסלי' אותו לגמרי דשמא היה בו פרעון ונמחק.
יש מי שאומר שאין לקיים המחקים אלא בכתב שהוא ככתב השטר ולא בכתיבה דקה יותר מכתב שבשטר שיש בזה חשש זיוף שמא מחק השטה או תיבה מכת' השטר וכת' במקומו שתי תיבות דקות או שטות דקות.
ח אם היה המחק בשטה אחת סמוך לשטה אחרונה והוא כשיעור שריר וקים או יותר אע"פ שחזר וקיימו למטה בשטה אחרונה פסול דחיישינן שמא במקום המחק היה כתוב שריר וקים והעדי' חתמו והניחו שטה חלק והו' מחק את השריר וקיים וכת' במקומו דבר זיוף וחזר וקים שהיה בין הכת' והעדים וכת' בו שריר וקיים אחר וה"מ כשאין עכשיו אויר שטה בין עדים לשטר דאיכא למיחש שמא הוסיף באותו האויר שהניחו העדים אבל אם יש עכשיו אויר שטה כשר ולא חיישינן שמא הניחו מתחלה אויר שני שטין והוסיף זה וזייף מה שרצה בשמה אחת ונשאר עוד שטה אויר דחזקה על העדים שעושין כל דבריהם כהוגן ומסתמא לא הניחו שני שטין וכיון דהשת' איכא שטה דיו לא חיישינן למידי וה"מ כשהעדים מוחזקים שהם יודעים הא לאו הכי חיישנן.
ט י"א שצריכין לכתו' קיום המחקים והתלוים קודם שיכתוב וקנינא לפני שטה אחרונה דאל"כ אין למדין מהן דה"ל כל הקיומים בשטה אחרונה והאידנא אנו נוהגין לכתוב קיום מחקים ותליות אחר וקנינא וטעמא דידן לפי שהורגלנו עתה לכתוב בכל השטרות שריר וקים דאי אפשר לזייף ולמדין משטה אחרונה וא"צ להחזיר מענינו של שטר משום הכי שטר שאין בו שריר וקים לא יחתמוהו העדים אא"כ כתוב בו שריר וקים שאם יחתמו בלא שריר וקים ימחוק למעלה חובתו ויכתוב על המחק מה שירצה ויקיימנו בשטה אחרונה בשריר וקים וילמדו ממנה וע"ל סעיף ז' וח'. מ"מ אם כתוב בו תרי שריר וקים כשר דאין לחוש שמא לא היה השטר ראשונה אלא עד שריר וקים הראשון והרחיקו העדים וחתמו וזה הוסיף אח"כ עד שריר וקים השני דכולי האי אין חושדין העדים שירחיקו כ"כ מ"מ לכתחלה לא לא יעשו כן דמחזי כזיופא.
י שטר שנמצא כתוב בקיומו נ"ו דעל הגרר ובדקו וחפשו השטר אות באות ולא נמצא מקום אותן שתי אותיות וגררין השטר כשר דלמאי ניחוש ליה כיון שנתקיים בחותמיו כבר העידו העדים על כל מה שכתוב בו שהוא כן ואולי שנגררו כ"כ בדקות עד שלא ניכר עכשיו מקומו.
יא שטר שיש בו מחקים ושכחו העדים ולא קיימום בסוף השטר וכתכו שריר וקים וחתם העד האחד וקוד' שיחתו' השני מצאו שלא קיימו המחקים תקנתו של שטר זה שיכתבו אנן סהדי לבתר דחתים חד מינן עד שלא קיימנו כך וכך מחקים דאית ביה קיימנום כדקא חזי והכל שריר וקים ויחזרו ויחתמו שניהם וכל שכן אם כתוב איזה דבר למטה מחתימת העדים וחזרו וחתמו דכשר.