לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות שותפין בקרקע · סימן קסח
שטף נהר את זיתיו והמוכר זיתיו לעצים ובו ב' סעיפים:
א שטף נהר זיתיו ושתלן בתוך שדה חבירו ואמר עלה זית אני נוטל בארץ ישראל אין שומעין לו אלא צריך להניחו בקרקע שנשתל שם אם ירצה בעל השדה משום ישוב א"י כלומר שסומכין על זה הראשון ודאי יטע אחרים וזה כיון שלא היו לו כבר לא היה חפץ בהן ועכשיו מן השמים הצריכוהו ליטע זיתים ואם עקרן הנהר עם ג גושיהן בעניין שראויין להתקיים על ידן הרי הו' יונק מקרקע של שניהם מגושיו של זה ומקרקעו של זה שנשתל שם לפיכך כל ג' שנים הראשונים שבא לשם יחלוקו הפירות בעל השדה עם בעל הזתים ולאחר ג' שנים הכל לבעל השדה וטעמא משום דאמר ליה בעל השדה לבעל הזתים עכשיו למה אתן לך מה הנאה יש לי מזית שלך אם הייתי נוטע אני שדי אילן זית לפני ג' שנים וכי לא אכילנא השתא כל הפירות שכבר היו עוברים ג' שנים של ערלה דבשלמא תוך הג' שנים היה לי הנאה מן הזית שלך ע"י שהיה הגוש שלך שאילו לא היה הגוש שלך היו הפירות אסורין עלי משום ערלה שהיה אצלי נטיעה חדשה וע"י הגוש שלך נפטר מן הערלה לכך מן הראוי היה שאתן לך חצי הפירות אבל עכשיו למה אתן לך כלום טול נושך ולך כבר נשרש הזית בקרקעי ועברו שני הערלה וכ"ת א"כ לימא ליה בעל הזית תוך השלש תן לי כל הפירות דאילו נטעת אתה הוה ערלת והרי כל הפירות תוך שלש הן שלי דא"ל אי לאו גוש שלך והיה יונק מקרקעי לבדה אע"פ שהיה ערלה היו הזיתים דקים ולא היה להן צל והיה זרענא תחותייהו סילקא וירקי וע"י גושך קרקע שלי היו הזתים גסים והפסדתי זרעוני לכך לקחתי חצי הפירות אבל עכשיו הכל בא מקרקע שלי וגושה שלך אינו מעלה ואינו מוריד לכך אחר הג"ש כל הפירות שלו ובלבד שצריך ליתן לבעל הזית דמי אילן הזית כמו שהיה שוה מתחלה בעת ששטפו הנהר שהרי גוף האילן הוא שלו והוכרח להניחו שם משום ישוב א"י לכך צריך לתת לו דמי זיתיו כמו שעומדים לימכר לנטעות ואם זה אומר לו טול אילנותך שומעין לו שאין כופין אותו ליטע זיתים בתוך שדהו אם אינו רוצה ואם לא נעקרו עם גושיהן והרי הוא ערלה ואינו ראוי עכשיו ליטע נותן לו בעל הקרקע דמי עצו והכל שלו מיד בד"א בא"י אבל בח"ל בין אחר שלש שנים בין תוך שלש שנים אם בא בעל הזיתים ליטול זיתיו הרשות בידו.
ב המוכר זיתיו לקוצצן לעצים אם פסק עמו שיקצצם מיד והשהו אותן כל הפירות שיעשו הרי הן לבעל הקרקע שהרי ינק הכל ממנה ולא היה משועבד להשהותן ואם התנה עמו לקוץ כשירצה הרי משועבד להניחם שם וכל יניקתם בין כך הוא של הלוקח לפיכך כל הפירות הם של לוקח אע"פ שקנאם לעצים מכר סתם זה אומר קרקעי גדלה וזה אומר זיתי גדלו אם עשו זיתים רעים שאין יוציא מהן רביעית שמן חוץ מן ההוצאה הרי אלו של הלוקח שהוא בעל הזתים שזיתיו גדלו ואין בעל הקרקע מקפיד על יניקה מועטת בזו ואם עשו זיתים טובים שמסאה מהם יוצא רביעית שמן מלבד ההוצאה כח שניהם יש כאן ויחלוקו.