לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות שותפין בקרקע · סימן קסז
ב' גינות אחת גבוה מחברתה ובו ב' ס':
א ב' גינות זו אצל זו וקרקעית האחת גבוה משל חבירת' וירק גדול באותו הגובה שבין התחתון לעליון כל שהעלין יכול לפשוט ידו ויטול אותו מעיקרו הוא שלו אע"פ שגם ידו של התחתון מגעת שם דמעפרו של עליון הוא חי וגדל ובלבד שלא יאנוס העליון לפשוט ידו יותר מדאי והשאר הוא של התחתון אפילו אם הוא גובה ממנו הרבה עד שצריך לעלות בסולם בדי ליטלו משם דאע"פ שכל העפר שבגובה הוא של עליון דהא כנגד גינו הכל שלו עד תהום ארעא מ"מ כל מה שלא יכול ליטול בפישוט ידיו בעלמא מייאש מיניה ואפקורי הוא דמפקר לגבי התחתון מפני שגנאי הוא לו ליטול רשות ליכנס לתוך של חבירו ללקוט פירותיו ואם ידו של עליון מגעת עד למטה הכל שלו דהא בקרקעו קא גדל מ"מ אמרו ז"ל שמה שהוא פחות מג' טפחים סמוך לקרקע הוא של תחתון מפני שהעליון מתייאש גם מזה ומפקירו שיבוש לקחתו פן ילעיז התחתון עליו לומר שהיה נוטל מה שברשותו ואם אינו נמוך כ"כ שיד העליון מגיע לעיקר ולא לגוף או לנוף ולא עיקר מיבעיא בגמר' של מי הוא ולא איפשיט' לפיכך לא יטול אלא יחלוק עם התחתון כדין ממון המוטל בספק שחולקין ואם נטלו אין מוציאין מידו כיון דספק הוא של מי הוא המ"עה.
ב אילן העומד על המיצר שהשרשי' הולכין ומתפשט' לשני השדות אע"פ שהוא נוטה כולו לתוך שדהו של אחד מהם שניהם חולקין בפירותיו דאזלינן בתר שרשוהי והם יונקים מקרקע שניהם ואם עומד כולו בשדה של א' מהם ונוטה לשדה אחר כל הפירות של בעל השרשים דאזלינן בתרייהו שיונקין מקרקעותו.