אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות שותפין בקרקע › סימן קסד

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות שותפין בקרקע · סימן קסד

סימן קסג

בית ועלייה של שנים ומה יש על כל אחד לתקן ובו ח' סעיפים.

א שנים שהיו שותפין בבית בנוי וחלקוהו אחד נטל את הבית וא' נטל העלייה וכן שוכר ששכר את העלייה מבעל הבית כל קלקול שיארע בכתלים מן התקרה ולמטה חייב בעל הבית לתקנו ואם אינו רוצה לתקנו בעל העלייה כופהו ומן התקרה ולמעלה יתקננו בעל העלייה אם ירצה ואין ב"ה יכול לכופו שאינו מזיק לו והתקרה בעצמה היא על ב"ה לתקנה והמעזיב' והוא טיח הטיט שעליה היא על בעל העלייה לתקנה שיאמר עליון לתחתון נטלתי אני עלייה כנגד בית כשם שאתה עומד בקרקעך שנטלת כך העמידיני בקרקעי וקרקע של עליון הוא התקרה. וי"א דדוקא כשוכר ומשכיר הוי דינא הכי שעל התחתון לתקן התקרה שהרי הוא שכרו ממנו ע"מ שידור בתוכו ואם אין לו קרקע לעמוד עליה לא שכרו לדור באויר אבל בשותפין שחלקו אין ב"ה חייב לתקן התקרה אלא בעל העלייה צריך לתקנה דמסתמא אדעתא דהכי נחית בעל העלייה לעלייה שלא יתקננה לו התחתון כי הוא יתקן לעצמו מה שצריך לו והתחתון אינו חושש לתקרה ואדרבה יותר הוא חפץ בפחיתותה מבתיקונה כדי שלא ידור בעל העלייה על גביו שהגג מגין עליו ואף אם ירצה בעל העלייה לסלק הגג כדי שיצטרך בעל הבית לתקן התקרה מוחין בידו שהגג משועבד נמי לב"ה אף כשיש שם תקרה כי הדבר ידוע שאם ירדו גשמים של התקרה יעברו גס לביתו ואדעת' דהכי חלקו מעיקרא שיתקן בעל העלייה את גגו שלא ירדו מי גשמים לתחתון אבל התחתון אינו חייב כלל להעמיד רגל לעליון וכתב מורי מהרמא"י ז"ל שכן נראה לו לדין וכל צרכי הגג חייב בעל העלייה לתקן כשותפין שחלקו אבל לא במשכיר.

ב נדלדלו קורות הבית והושפלה התקרה כולה וירדה למטה לתוך אויר הבית אם הגיע לי' טפחים של תחתון שא"א לתחתון להשתמש למטה כלל שא"א להשתמש בפחות מעשר שיכול לומר התחתון לעליון למטה מי' רשות דידי הוא ולא משועבד לך טול ופנה קורותיך מרשותי לפיכך חייבים שניהם לחזור ולבנותה כמו שהיה בתחלה אבל כל זמן שלא הגיע לי' טפחים אע"פ שאין התחתון יכול ליכנס לביתו אא"כ ישחה ויכנס אין העליון צריך לסייעו ואפי' כשיאמר התחתון אני אסתור ואבנה הכל משלי ואתן לך מקום לדור עד שאבננו יכול העליון לומר איני רוצה לטרוח ולצאת אפי' אינו משתמש בו אלא בעצים יכול למימר ליה לא אטרחנא להוציאה ואם התנו מתחלה שיסייענו לבנות כשתשפל כל זמן שנשאר בגובה הבית כדי שיקח אדם משוי בינוני על כתיפו ומתהפך אינו צריך לסייעו ואם לא נשאר בו כשיעור הזה אע"פ שיכול ליכנס עם המשא כשיכיף ראשו סותר ומתקן ובונה ואין בעל העלייה יכול לעכב שהרי התנו ביניהם תחלה י"א שאם לא נדלדלו הקורות אלא הושפלה התקרה מחמת שנכנסו כותלי הבית בארץ והגיע עד פחות מי' הוצאת ההגבהה על שניהם עד י' ולמעלה מי' יכול העליון לעכב וכמו שנתבאר. נפלו שניהם הבית והעלייה הרי שניהם חולקים בעצים ובאבנים ובעפר כל א' לפי מה שהוא שלו גבוה משל חבירו והרי אבניו ועציו ועפרו מרובים נמצאו אבנים שלימות ושבורות וכל א' אומר שלי הן השלימות רואין איזה מהן ראויין להשתבר אם אבני הבית או אבני העלייה כגון אם נופל למרחוק אז העליון משתבר יותר ואם נפל תחתיו אז התחתון משתבר יותר לכך רואין אופן המפולת איך היה שאם נחבט הבית מיסודו ונפל החומה במקומה תחתיו יש לדעת שהתחתונות נשברו ולכן נפל הבית תחתיו ואם נחבט הכותל להלן כמקל שהיה עומד נופל העליונות של הכותל להלן הרבה העליונות נשברו שנפלו מגובה רב והתחתונות שלימות שנפלו ממקום נמוך ואם א"א לעמוד עליו כגון שנפל בלילה ופינום חולקין אפילו הם ברשות אחד מהם דלא חשבינן ליה מוחזק בהן דשותפין לא קפדי אהדדי.

ד היה א' מהם מכיר מקצת האבנים והן שלימות והשני מודה לו נוטלן אפילו הם גדולות וטובות יותר משאר הלבני' והשני נוטל כ"כ שלימות בינונים כנגדן וכן אם השני אומר נ' ידענא ונ' לא ידענא נוטלן זה כולם דהוה ליה השני מחוייב שבוע' דאוריית' דמודה מקצת ואינו יכול לישבע על השאר שהרי אומר אינו יודע ומתוך שאינו יכול לישבע משלם בלומר נוטל זה כולם.

ה אמר בעל העלייה לב"ה לבנות הבית עד התקר' כדי שיבנה הוא עלייתו על גבו וב"ה אינו רוצה הרי אינו יכול לכופו לבנות שאין נכסיו משועבדים לו בשביל לבנות אבל בעל העלייה בונה את הבית כמו שהיה ויושב ודר בתוכו עד שיתן לו יציאותיו המגיעין עליו אם היה בונה עמו עכשיו ואח"כ כשיתן לו יבנה הוא עלייתו אם ירצה ואם שניהם עניים שאין אחד מהם יכול לבנות ורוצי' לחלוק הקרקע ולזורעה שיעורו חז"ל שבעל העלייה אינו נוטל אלא שליש הקרקע וב"ה שני שלישים וכן אם היו מוכרין הקרקע מדעת שניהם נוטל בעל עלייה שליש המעות וב"ה ב' חלקים.

ו ואם נתרצה ב"ה לבנות ביתו בונהו כמו שהיה ואם בא לשנו' בכותלים אם חיזק אותם והרבה ברחבה יותר ממה שהיה שומעין לו שהרי הוא טובת העליון שיוכל להעמיד עליו בנין בבד וחזק אבל אם רצה למעט ברחבם או לפחות מחזקם כגון שהיו אבני' ובקש להחזיר לבנים וכיוצא בהם אין שומעין לו וכן הרבה בחלונות או שהוסיף בגובה הבית אין שומעין לו בשמרבה בחלונות הוא ממעט חיזוק הבנין ובשהוא מוסיף בגובה הוא מטריח את העליון לעלות יותר ממה שהיה שצריך לעלות מקודם ועוד שהנמוך הוא חזק מן הגבוה לכך אין שומעין לו אבל מיעט בחלונות או שמיעט בגובה הבית שומעין לו

ז וכן בעל העלייה כשבונה בונה כמו שהיה בתחלה ואם בא לשנות הכותלים להרחיבה ולהחזיקה אין שומעין לו מפני שהוא מכביד על כותל התחתון אבל למעט שומעין לו וכן בקורת התקרה אם שינה אותם מכבדים לקלים ממה שהיו שומעין לו לכבדים מהם אין שומעין לו הרבה בחלונות או שמיעט בגובה העליי' שומעין לו שהרי הקיל על התחתון אבל אם מיעוט בחלונו' או הרבה בגובהה אין שומעין לו שמכביד על התחתון מיהו במקום שאין מקפידין על כובד הבנין אם היה מנהג לשנות אזלינן בתריה. י"א הא דאסור לשנות היינו כשלקחו או ירשו זה הבית וזה העלייה אבל כשבנו מן ההפקר יכולין לשנות כל אחד מה שירצה שהרי בתחלה אם היה רוצה היה בונה כל מה שירצה ומפני שבנה בך כמו שהיתה לא הפסיד זכותו בזה שאין שייך מחילה דלמי מחל אלא שהיה ישר בעיניו לבנותה כך ודעתו היה כשירצה לשנות שישנהו.

יש מי שאומר שכל הדברים הללו משינוי הבנין לא נאמרו אלא בבית לאחד ועלייה לאח' שאין לבעל העלייה בבית חלק לא באבניו ולא בבניינו אלא שיעבוד בלבד שיכול לבנות עליו וכשם שאין לב"ה חלק בעלייה כך אין לבעל העלייה חלק בבית רק שיעבוד בלבד שנשתעבד בע"ה שיכול הוא לבנות על גביו ולפיכך למה שנשתעבד נשתעבד אבל להכביד או להוסיף על השיעבוד אין שומעין לו אבל שכנים שבונים כותל בין שניהם שהמקום והאבנים הם של שניהם הרי כל א' בשלו ובשל חברו הוא בונה לפיכך כל א' בונה ומגביה ומכביד כמו שירצה ובלבד שלא יגביה כ"כ שיתקלקל הכותל לפי ראות עיני הבקיאים בבנין. כותל שבין ראובן ושמעון הוא של א' מהן לבדו יכול לסותרה כשירצה ואין השני יכול למחות ואם היא רעועה אע"פ שהוא של שניהם א' מהם יכול לסותרה שלא יזיק והשני צריך לתת חלקו.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה