לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות שותפין בקרקע · סימן קנח
חלקו גינה או בקעה כיצד עושין הגדר ובו ט' סעיפים:
א שנים שהיו שותפין בגינה ובאין לחלוק אם יש בו דין חלוקה מחייבין אותו לגדור ביניהם אפילו במקום סתמא שאין שם מנהג ידוע דסתמא הוי גינה מקום שנהגו לגדור אבל אם נהגו שלא לגדור אין מחייבן אותו ודוקא גינה אבל בקעה סתמא אין מחייבין אותו אא"כ יש מנהג ידוע לגדור.
ב המוכר גינה לחבירו סתם והיתה מעורבת בתוך גינות אחרות יש מי שאומר שכופין את הלוקח לבנות כותל ביניהם אפילו במקום שנהגו שלא לגדור בגנות לגבי לוקח שבא עכשיו אין מועיל לו המנהג והוה לגבי' כסתמא ויש חולקין וס"ל דגם בלוקח הולכין אחר המנהג דמה מכר ראשון לשני בל זכות שהיה לו בו וכיון שלא היו יכולין לכוף המוכר גם הלוקח אינו יכולין לכוף וכתב מורי מהרמא"י ז"ל שכן נ"ל עיקר.
ג שיעור גובה גדר בגינה ובבקעה אינו רק י' טפחים וטעמא משום דבגינה ובקעה אין שייך בהן כל כך היזק ראייה דאע"ג שאמרו אסור לאדם שיעמוד על שדה חברו בשעה שעומד' בקמתה אינו אלא מידת חסידות משום עין הרע ולא נכריח לגדור ד' אמות בשביל כך אלא מה שהצריכו לעשות גדר אינו אלא כדי שיתפש כגנב ולשמירה מן הבהמות שלא יכנסו בשדה ויזיקו לפיכך די להם בגובה י' טפחים וי"א דלפי פשט הגמרא משמע דהכי נמי בעינן ד' אמות.
ד רצה אחד מהם לגדור בבקעה במקום שאין מנהג כונס לתוך שלו ובונה משלו ועושה חזית לסימן שהוא בנאו פי' חזית יטיח בראש הכותל מבחוץ לצד חברו אמה על אמה וכ"ת ניעבד מלגו עביד חבריה מלבר ואמר דידי ודידיה הוא וכ"ת אי הכי השתא נמי מקליף ליה חבריה ואמ' דידי ודידיה הוא קילופא מידע ידיע ואם נהגו בסימן אחר יעשה כמנהג כרלעיל סי' קנ"ז סעיף ז' רק כדי להודיע שהכותל שלו לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים שלו ואם עשו מדעת שניהם בונים הכותל באמצע ועושים חזית מכאן ומכאן לפיכן אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם.
ה אם עשאוה שניהם ולא עשה שום אחד מהם סי' יש מי שאומר שאפי' תפול לרשות אחד מהם הרי היא בחזקת שניהם כמו כשעשאו סימן וי"א כיון שלא עשאו סימן יכול להיות שאחד מהם עשאו ושכח לעשות סימן לפיכך אם תפול לרשות אחד מהם הרי היא שלו.
ו מי שיש לו חורבה בין חורבות חבירו סביב מכל ד' רוחותיו ועמד חבירו וגדר רוח ראשונה ושנייה ושלישית סביב חורבתו עד שנמצאת חורבה שלו גדורה מג' רוחותיה אין מחייבין אותו ליתן לההוצאה כלום שהרי לא הועיל לו שחורבתו עדיין פתוח' היא מרו' הרביעי והרי היא כמו שהיתה לפיכך אם גדר לו אח"כ גם הרוח הרביעי' שנמצאת חורבתו מוקפת גדר מכל ד' רוחותיה מגלגלין עליו את הכל ונותן חצי ההוצאה שהוציא זה בד' רוחות עד גובה ד' אמות ובלבד שיהיה מקום הכותל של שניהם שיוכל כל א' להשתמש בו כמ"ש בסימן הקודם סעיף ו' אבל אם היה הכותל של זה שבנהו ובחלקו בנה אין מגלגלין עליו אלא דבר מועט לפי ראות הדיינים מה שההנהו שהרי אינו יכול להשתמש בכתלים וכן אם הניקף עצמו הוא שגדר רו' רביעית הרי גילה דעתו שחפץ בגדרו ונותן חצי ההוצאה של הג' רוחות עד גובה שעשה הוא את רו' הרביעית ובלבד שיהיו הכתלים של שניהם מן הטעם שאמרנו אבל אם גדר המקיף ב' רוחות ועמד הניקף וגדר רוח שלישית ועדיין פתוח לרוח רביעית כתב מורי מהרמא"י ז"ל דנ"ל שא"צ לשלם לו כלום עד שיגדור א' מהם רוח רביעית וכשיגדור המקיף הרוח הרביעית צריך לשלם לו חצי דמי הכל וכל זה מיירי שגדר המקיף בצדדיים שבינו ובין הניקף אבל אם גדר מבחוץ סביב חורבותיו שנמצא הניקף גדור מכל רוחותיו כנגד כל העולם אבל עדיין הוא פתוח לחורבותיו של המקיף מכל צדדיו אם הוא במקום שנהגו שלא לגדור אין לחלק בין אם גדר המקיף את הרביעי בין אם גדר ניקף ואם הוא מקום שנהגו לגדור אין הניקף צריך לשלם לו כלום אף כשגדר המקיף כל הד' רוחות שיוכל לומר היום או למחר תזקיקני לגדור ביני לביניך ונמצא שלא נהניתי מהקיפך כלום אבל אם גדר הניקף א' מן הרוחות דגלי דעתי' דניחא לי כך ואינו חושש שיזקיקהו לגדור בינו ובין חבירו וחייב ליתן כל מה שגרם לו היקף יתירה. ופי' היקף יתירה היכי דמי הכי עבדינן חזינן לכולי ריבועא דארעתי' דחיצון בהדי' פנימי כדקיימי השתא בתברתא כמה הוה וריבוע דפנימי לחודיה כמה הוי בתברתא וחזינן חושבן דתברת' לחודי' כמה הוו מכלל תברת' דהך ריבוע רבה דחיצון אי פלגא פלגא אי תילתא תילתא והוא ניהו שיעור דמחייבין פנימי למיתב לחיצון לפום דאיתהני לפום חושבן דארעתי' מכלל כוליה הקיפא והוא ניהו שיעור הקיפה יתירה דגרם פנימי לחיצון.
ז הא דמגלגלין עליו את הכל כפי מה שהוציא המקיף היינו דוקא בשגדר הרביעית בבנין ל"ש מקיף ל"ש ניקף אבל אם גדר הרביעית בקנים בין ניק' בין מקיף אינו נותן לו אלא דמי הקנים שכיון שגדר הניקף בקני' הרי לא גילה דעתו שחפץ אלא בשמירת קנים וא"צ ליתן לו יותר ואם גדר המקי' בקנים ג"כ אינו משלם אלא דמי קנים שהרי אם לא היה גודר זו הרוח לא היה צריך ליתן לו כלום ועכשיו כשמחייבו אינו מחייבו אלא ע"י קנים והוי כאלו כולם נעשו מקנים.
ח אם אין המקיף יכול לברר כמה הוציא ישבע כעין דאורייתא ויטול כיון שברשות הוציא ואם אמר שומו לי בפחות שכשומות ואטול בלא שבועה שומעין לו ולענין טענת פרעון אין הניקף נאמן לומר פרעתיך עד שיביא ראייה דהמקי' הוא מוחזק בכתלים.
ט אם מתחלה אמר לו ניקף למקי' לא אתן לך כלום דלדידי בנטירא בר זוזי מני לי דהיינו גדר של קוצים טענתו טענה ואינו נותן לו אלא דמי נטיר' בר זוזא ולאו דוקא שאמר לו כן מתחלת ההיקף אלא אפי' לא אמר לו כן אלא לאחר שגדר השלישית כיון שאמר לו קודם שגדר הרביעי' שעדיין לא נתחייב לו כלום והוא מוחה בו פטור.