לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות שוכר · סימן שיא
השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך או טבעה בחצי הדרך ובו ו' סעיפים:
א השובר את הספינה והוסיף על משאה א' משלשים שדרכה לשאת וטבעה חייב השובר לשלם דמיה.
ב השוכר את הספינה להוליך בה יין למקום פלוני וטבעה בחצי הדרך אם אמר לו ספינה זו אני משכיר לך ושכרה השוכר להוליך בה יין סתם אע"פ שנתן לו כל השכר יחזיר כל השכר שזה יבול לומר לו הבא לי אותה הספינה עצמה ששכרתי כי הקפדה גדולה יש בספינה זו שיכול לומר לכך שכרתיו מפני שהוא בטוח להוליך בה יותר משאר ספינו' וכה"ג ואני אביא יין מ"מ ואוליך בה שהרי יין סתם אמרתי וכל זמן שלא תעמוד לי אותה הספינה אין אני חייב לך שום שכר ואם איפשר להוציא הספינה מן המים ולהשכיר ספינה אחרת בדמיו או כל מה ששייך לספינה צריך לשכיר שכולה משתעבדת לו כמו שנתבאר לעיל סי' ש"י לעניין חמור.
ג אמר ליה ספינה סתם אני משכיר לך ושכרה השוכר להוליך בה יין זה וטבעה בחצי הדרך אע"פ שלא נתן לו כלום מהשכר חייב ליתן לו כל השכר שיכול לומר לו הבא לי היין עצמו ונ"ל דה"נ טעמא רבה יש בהקפדה שיכול לומר גם כן הקפד' היה לי ביין זה שידעתיו שהיה קל מיין אחר מפני שהיה צלול ולא היו בה שמרים כל כך אי נמי החבית שהיה בהן היו קלים או קטנים משאר חביות וכה"ג נ"ל ואז כשתביא לי זה היין אני אביא לך ספינה מכל מקום שהרי ספינה סתם אמרתי לך ואוליכנו אבל צריך לנכות לו כדי שכר הטורח של חצי הדרך שאינו דומה המטפל בהולכת הספינה ליושב ובטל וי"א שאינו נותן לו אלא שכירות מחצי הדרך שהלך.
ד אמר המשכיר ספינה זו אני משכיר לך והשובר אמר יין זה אני מוליך בה וטבעה בחצי הדרך כיון שאין א' מהם יכול לקיים תנאו כל מי שמוחזק ידו על העליונה שאם קבל המשכי' אפי' כל השכירות אין צריך להחזירו שאמר לו העמיד לי יינך ואוליכנו ואם לא נתן לו השוכר כלום א"צ ליתן לו כלום שיאמר לו לית לך גבאי ולא מידי העמיד לי הספינה ששכרתי ואי משו' שהולכת ייני עד כאן בזה לא אהנית לי ולא מידי הוליכני באותו ספינה ששכרתי עד המקום שהתניתי עמך ואתן לך שכרך שאין שכירות משתלמת אלא לבסוף.
ה אמר המשכיר ספינה סתם וגם השוכר אמר יין סתם וטבעה בחצי הדרך ועדיין כל אחד יכול לקיים תנאו אם המשכיר מביא ספינה אחרת ואין השוכר מביא יין אחר צריך ליתן לו שכרו ואם השוכר מביא יין אחר ואין המשכיר מביא ספינה אחרת אפי' שקבל כבר כל השכר צריך להחזירו וכל זמן שלא יביא לא זה ולא זה נותן לו חצי השכר אע"פ שהוא מוחזק לא יכול לומר לו לא אתן לך עד שתביא את שלך ואח"כ אביא אני את שלי דמצי א"ל אידך כל זמן שלא תביא את שלך אין לי להביא את שלי שאיני מאמינ' שתבי' את של' ונמצאתי טורח ומפסיד מעותי בחנם וכן אפי' אם קבל כל השכר חייב להחזיר החצי דכמו ממון המוטל בספק היא וחולקין והקפדות הללו שאמרנו שזה יכול לומר דוקא ספינה זו ששכרתי אני רוצה ולא אחרת וכן האחר יכול להקפיד ולומר דוקא יין זה שהשכרת אני מוליך ולא אחר לא אמרו אלא בכגון זה שמצא המוחזק טענה שתחול הקפדתו עליה ומשום שהיה לכל אחד היזק מה ע"י שכירותו זאת ומכאן ואילך רוצה כל אחד שיחזיק בשלו אבל בשאר דברים בגון השוכר ספינה או חמור למשא ידוע לא נתנו מקום להקפדות חלושות באלה וכל אחד יכול לשנות בדבר מכמוהו דמה לי זה שהתנה או דבר אחר הדומה לו במשא ובנפח וכה"ג דבר שידוע שאין חילוק במשא בין זה ובין הדבר שהשכיר לו.
ו השוכר את הספינה להוליך בה סחורה למקום פלוני ופרק' בחצי הרד' אם אין מוצ' אחר שישכירנה ממנו צרי' ליתן לו שכר כל הדר' אלא שינכה לו מה שאין הספינה נפחתה ב"כ מפני שאינו דומה הבא טעון לבא ריקן ואם מוצא השוכר אחר שישכור אותה ממנו עד המקום שפסק עם בעל הספינ' משכיר לו אבל הראשון צרי' ליתן לבעל הספינה יתר על על שכירתו מה שהספינה נפסדת ומתרועעת מחמת הוצאת הסחורה הראשונה והכנסת הסחורה האחרוגה ואע"פ שגורם לו שינוי דעת שצרי' לסבול דעת איש אחר שלא הורגל עמו אין לו עליו אלא תרעומ' ואם מכר הראשון סחורה שלו שהיא בספינה לאיש אחר ויצא הוא ממנה ונכנס השני במקומו ללכת עם בעל הספינה עד מקום שפסק נוטל שכר חצי הדר' מן הראשון ושכר חצי הדרך מן האחרון ועל שינו' הדע' שצרי' לסבול דעת איש אח' שלא הורגל עמו אין לו עליו אלא תרעומ' וכן כל כיוצא בזה.