אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות פקדון › סימן שא

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות פקדון · סימן שא

סימן ש

דין השומרים בעבדים וקרקעות ובהקדשו' ובשל עניים ובו י' סעיפים:

א כל הדיני' שנאמרו בתורה בד' שומרים לא נאמרו אלא במטלטלין אבל לא בקרקעות ולא בעבדי' ולא בשטרות ולא בנכסי גוי ולא בהקדשות הן של מזבח הן של בדק בית בין לעניין שבועה כמ"ש לעיל בסימן צ״ה א' בין לעניין תשלומין שאם הופקדו אצלו א' מכל אלו ונגנב או נאבד או נאנס אינו חייב לשלם דכי יתן איש אל רעהו כס' או כלים וגומר דילפינן מינה כלל ופרט שנתבאר לעיל סימן צ"ה אכולה מילתא קאי אשבוע' שומרי וגם על דיני שמירת שאינו חייב בהם לשל' אפי' אם לא שמרם כראוי ואפי' מפשיעה פטורין והכי ק"ל ומ"מ הש"ש מפסיד שכרו שאין הבעל צריך לשלם לו שכרו עד שישב' ששמר כראוי וכל אלו פטורין אפי' משבועה שאינו ברשותו חו' מן ההקדשות שתקנו בהם חכמי' שצריך לישבע שבועה זו שאינה ברשותו כדי שלא יבאו לזלזל בהקדשות וע"ל סי' ס"ו. שומר שמסר לשומר בדברי' אלו חייב דגרע מפשיע' ולא ממעט מדין שומרי' דהא לאו שומר הוא שהרי לא שמר ויש חולקין. השואל בית ונשר' פטור לשלם דהא קרקעות הוא.

ב והא דאין נשבעין על אלו ה"מ בפני עצמן אבל ע"י גלגול נשבעין על כל דבר.

ג אע"פ שאמרו שאין נשבעין על אלו הני מילי מדאורייתא שהתורה מיעט' אבל אם היתה שם טענת ודאי נשבעין עליהן שבועת היסת שהוא מדרבנן.

ד אע"ג דק"ל מתנה ש"ח להיות אפי' כשואל ואפילו בלא קניין משתעבד דבההי' הנאה דקא מהימן ליה גמר ומשעבד נפשיה אפי' בדברי' בעלמא ה"מ שומר שכללו התורה בדין השומרים לפיכך יכול לקבל עליו שמירה מעולה שבה' אפי' בדברי' בעלמ' אבל שומר בדברים אלו שאינו בכלל שומרים הנאמרי' בתורה אפילו קיבל עליו להיות כשואל לא משתעבד בדברים בעלמא אלא בקניין אבל בקניין מיהא משתעבד להתחייב באחריותן בשקנו מידו.

ה המוסר לחבירו לשמור דבר המחובר לקרקע דינו כקרקע אפי' ענבים העומדות ליבצר וע"ל סימן צ"ה.

ו הופקדו אתו מעות של עניים או של פדיון שבויים ופשע בהם ונגנבו אע"פ שאינן הקדש שאין בהם קדושה במעי' עניים אי של פדיון שבויים אפ"ה פטור משום שנ' כי יתן איש וגו' לשמור ודרשי' שנותנם לו שישמר' לו עד שיחזיר ויקחם ממנו ולא שנתנם לו שיחלקום לעניי' דכיון שאמר ליה חלקיהו תו לאו דמפקיד נינהו ומאן קא תבע ליה עניי' לא מצו תבעי ליה דלכל חד וחד מצי א"ל לאו לדידך יהבינא אלא לאחריני לפיכך אין עליו דין שימרי' בד"א דהו' ליה ממון שאין לו תובעין כשאין זה הממון מופקד לעניי מקו' ידוע' או לשבויי' ידועי' אבל אם היה גבוי ומופקד לעניים אלו ולשבויים אלו והרי הוא קצו' להם שקצוב לכל אחד לכל שבת מה יתנו לו ה"ז ממון שיש לו תובעין דישלם אם פשע או ישבע שלא פשע אלא שמר כדרך השומרים

ז הופקדו אתו מעות פדיון שבויי' ובאו עליו אנסים ליקחנו ממנו וקדם הוא ונתנן להם והציל עצמו בממון שבויי' אם הוא פטור נתבאר בסימן רצ"ב סעיף ט'.

ח מעות של יתומים אין דנין כדין הקדש אלא הרי הן כדין מעות של שאר כל אדם ואסור להשתמש בהן כבשאר ממון של פקדון שאינם כמעות של אבידה שמותר להשתמש בהן כמו שנתבאר לעיל.

ט הפקיד לו דבר של הקדש ואח"כ פדהו והרי נעשה חולין ביד השומר או שהשאילו או שהפקידו אצלו חולין ואחר כך הקדישו והרי הוא ביד השומר וכן הגוי שהפקיד ואח"כ נתגייר והרי הוא ביד ישראל השומר כל אלו אין בהם דין שומרים עד שיהיו תחילתן וסופן נכסי הדיוט דכתיב כי יתן איש אל רעהו וגו' וכתי' ישלם שנים לרעהו וגו' כלומר דבעינן רעהו בשעת נתינה ובשעת תשלומין לאפוקי אם היה של הקדש בנתינה או בתשלומין או של גוי בנתינה או בתשלומין שאינו רעהו פטור.

י אין השומר חייב אא"כ נתנו לו בתורת שמירה אבל אם נתנו לו לאבד בידי' פטור דדרשינן נמי לשמור ולא לקרוע לשמור ולא לאבדו בידים וה"מ דאתא לידיה מעיקרא בתורת קריעה ואיבוד אבל אי אתא לידי' מעיקרא בתורת שמירה והדר א"ל קרע חיי' דקרע ושלם קאמר ליה לפיכך אי א"ל ע"מ לפטור פטור

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה