לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות פקדון · סימן ש
שנים שהפקידו אצל אחד ק' ואחד ר' וכל אחד תובע ר' ובו ד' סעיפים:
א שנים שהפקידו אצל אחד זה ק' וזה ר' ובאו שניה' ותובעי' וכל אחד אומר אני הוא שהפקדתי הר' והשומר אומר איני יודע איזה מכם יש לו אצלי ק' ואיזה יש לו ר' אע"ג שהוא טוען ברי שאינו חייב לשניה' יותר מג' מאות ישבע בל אחד מה' שהפקידו אצלו ר' ויתן לזה ר' ולזה ר' ונמצא מפסיד ק' מביתו מפני שהוא פשע שהיה לו לכתוב שם של כל אחד על כיס שלו בד"א כשה' תובעי' אותו אבל אם הם אינם תובעי' אותו כל אחד בברי אלא הוא אומר להם שניכם הפקרתם אצלי אחד ק' ואחד ר' ואיני יודע של מי המנה ושל מי הר' בדיני אדם אינו נותן אלא לכל אחד מנה והמנה הג' יהא מונח עד שיתברר של מי הוא ומ"מ אם רוצה לצאת ידי שמים יתן ר' לכל אחד בד"א כשהפקידו אצלו כל א' לבדו זה ק' וזה ר' דה"ל למידק מי נתן לו ק' ומי ר' אבל אם שניהם הפקידו לו זה בפני זה בכרך אחד ש' אע"ג שיאמרו לו בעת שנתנו לו של פלוני ק' ושל פלוני ר' ובאו ותבעוהו בברי כל אחד אומר הר' שלי נותן ק' לזה וק' לזה ושאר יהא מונח עד שיודה אחד מהם או לעולם או עד שיתברר של מי הוא מפני שיכול לומר להם כיון ששניכ' הפקדת' יחד בכרך אחד ראיתי שאינכ' מקפידי' זה על זה וכל אחד נאמן על חבירו ואינו חושדו שמא יתבע הוא מאתי' גם אני לא הטרחתי עצמי לידע ולזכור תמיד מי הוא בעל המאה ומי הוא בעל המאתי' ואפילו מלצאת ידי שמים פטור ויש מחמירין גם בזה כשטוענין בריא שחייב לצאת ידי שמי' אבל אם אינ' תובעין בכרי אלא הוא אמר להם אתם הפקדת' לי בכרך אחד זה מנה וזה מאתי' ואינו יודע איזה מנה ואיזה מאתי' אפילו לצאת ידי שמי' אינו צריך ליתן אלא מנה לכל אחד והשלישי יהא מונח ובכל מקום דאמרי' יהא מונח י"א יהא מונח ביד הנפקד וי"א יהא מונח ביד ב"ד.
ב וכן אם שנים הפקידו אצלו ב' כלים א' גדול וא' קטן וכל א' אומר אני הוא בעל הגדול ישבעו שניה' וא' מהם נוט' הגדול ולשני יתן דמי הגדו' והקטן ישא' בידו ואם הביאו' בכרך כאחד נותן הקטן לאחד ודמי הקטן לשני והשאר יהא מונח עד שיודה האחד לחבירו או עד לעולם עד שיתברר הדבר.
ג וכן מי שתבעוהו שנים כל אחד אומר אני הפקדתי אצלד מנה והוא אומר א' מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע איזה מהם ישבעו שניה' וישל' לכל א' מנה דפושע הוא דה"ל לדקדק ולשו' על לבו מי הוא המפקיד אצלו ואם הם אינ' תובעין אותו בברי אלא הוא אומר אחד משניכ' הפקיד אצלי מנה ואיני יודע איזהו פטור אפי' לצאת ידי שמי' כיון שאפי' המפקיד אינו טוען ברי' הרי המפקי' לא דק כ"ש איהו דלא ה"ל למידק לפיכך פטור אפי' לצאת ידי שמי' אבל אם הוא אמר אביכם של א' מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע איזה מכם חייב בבא לצאת ידי שמי' לתת לכל אחד מנה דה"ל למידק דאמרי' אילו היה אביכם חי שמא היה כל אחד תובע ברי.
ד וכן רועה שהפקידו אצלו שני' כל א' בהמתו ומתה אחת מהן ואינו יודע של מי היתה חייב ליתן לכל אחד וא' שלו ואפילו שהפקידו זה בפני זה חשוב כפושע דה"ל למידק מי הוא הבעל של כל בהמה ובהמה כדי שידע למי יחזירנה בכל פעם ואם נתנו הבהמות בעדרו שלא מדעתו מניח הנשאר ביניה' ומסתלק ותהא מונחת עד שיודה אחד מהם לחבירו או עד שיתרצו לחלוק אותה.