לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות פקדון · סימן רצז
הכופר בפקדון אפילו נותן המפקיד סימן ובו סעיף אחד:
א המפקיד אצל חבירו שלא בעדים נאמן לומר בשבועת היסת להד"ם אע"פ שאין הנפקד אמוד שיהא לו חפץ כזה והמפקיד נותן בו סי' איפשר שראוהו כבר אצלו ואפי' הפקידו אצלו בעדים אם לא ראוהו עתה בידו נאמן לומר החזרתיו לך או נתתו לי במתנה במיגו דהחזרתיו לך ואפי' אם טוענו הפקדתי בידך חטים וזה אומר החזרתיו לך והלה אומר והרי כך וכך היו ונתתה בחבית פלונית ונמצא כדבריו אפ"ה נאמן הנפקד לומר החזרתי לך את שלך ואלו אחרים הם אפילו הפקידם אצלו בעדים אבל אם עדים מעידים שהפקיד בידו זה החפץ ורואים אותה עתה בידו אינו נאמן לומר החזרתיו לך או נתת לי במתנ' ולא מבעיא אם הוא חי שמוציאין אותו מידו אלא אפי' אם מת מוציאין אותן מהיורשים אפילו בלא שבועה ול"מ אם העדים מכירין החפ' ורואין עתה בידו אלא אפילו מי שבא וטען על יתומים כך וכך הפקדתי אצל אביכם ויש לו עדים על זה שהפקידו ונתן סימנים מובהקים צריכין היתומים להראותו ואם נמצא הפקדון כמו שאמר והיה יודע הדיין שלא היה המת אמוד שזה הפקדון היה שלו רשאי הדיין להוציאו מיד היתומים לתתו לזה שנתן סימניו אע"ג דלגבי אביהן בעודו חי כה"ג היה נאמן לומר לקוח הוא בידי במגו דהחזרתיו לך כל זמן שלא ראו אותו העדים בידו והכירוהו. לגבי יתומים לא טענינן להו הכי כיון דלא שכיח וצריכין להראותו לעדים שהפקידו בפניהם ואם יכירוהו שזה הוא החפ' ה"ל בעדים שראוהו עכשיו ומוציאין אותו מידם ואע"פ שאם היתומים בעצמם טוענין אבינו אמר לנו שהוא שלו היו נאמנים בשבועה כל זמן שלא ראו אותו העדים ממש אנן לא טענינן להו מילתא דלא שכיח ומוציאין אותו מידם ומהדרינן למפקיד והוא שלא יהיה המפקיד רגיל ליכנס אצל זה שמת דשמא של אחר הוא והכיר הסימנים שבו לפיכך אם הנפקד אמוד או דלא יהיב ביה המפקיד סימנים מובהקים או שהוא רגיל ליכנס לבית הנפקד אין מוציאין מן היתומים אלא הרי הוא בחזקת היתומים ויכולין למוכרו אם ירצו באו עדי' והעידו לדיין שאין זה אמוד אין מוציאין אותו מיד היתומים בעדותן שאין זה ראייה ברורה וגם אומדן דעתן של אלו העדים אינו אמוד דעתו על הדיין ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ודעתו סומכות עליו ומשרבו בתי דינים שאינם הגונים ואפי' יהיו הגונים במעשיהם אינם חכמים כראוי ואינם בעלי בינה כראוי הסכימו רוב בתי דיני ישראל שאין להוציא מן יתומים שום דבר באומד דעתו של דיין אם לא בראייה ברורה. מי שהחזיר פקדון ע"פ בית דין ונודע אחר כך שטעו הבית דין פטור הנפקד.