אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות פקדון › סימן רצו

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות פקדון · סימן רצו

סימן רצה

המפקיד בעדים וטוען המפקיד נגנב או להד"ם ובו שמנה סעיפים:

א אין חלוק בין המפקיד אצל חבירו בעדים או שלא בעדים אלא אחד המפקיד או המשאיל או המשכיר את חבירו בעדים או שלא בעדים דין אחד יש להם לעניין השבועה מן התורה שכיון שהודה שהפקידו אצלו או השכירו לשומרו בשבר או השאילו לו הרי היה שומר וצריך לישבע שבועת השומרים ולא פטרינן ליה משבועה דאורייתא במיגו שהיה יכול לומר לא הפקדת אצלי או לא השכרתני או לא השאלתני דלכלל שומ' לא בא ואין עליו שבועה כלל מן התורה דה"ל כופר בכל דלא אמרינן מגו להפטר משבועה אלא לפוטרו מלשלם ונ"ל טעמא משום דס"ל כשאדם טוען לפטור עצמו מממון בטענותיו הוא במחשבתו מקבל עליו כל חומרות שבועות שבעולם כדי להחזיק דבריו שיאמינו לו טענותיו וא"כ אין זה מגו טוב דנימא אם היה רוצה היה טוען טענ' הפוטרו אפי' משבועה אדרבה ברצון הוא טוען טענה זו לחייב עצמו בשבועה כדי שיאמינו לו לפוטרו בשבועתו מחיוב ממון ואנו היאך נפטריניה משבועה מטעם מגו הוא עצמו לא וחשב להפט' משא"כ במגו דממון מפטור לפטור זה נ"ל סברת האומרים שאין אומרים שום מגו לפטור משבועה וי"א דבעלמא ודאי אמרי' מגו ליפטר משבעה כמו מגו דבממון והכא היינו טעמא דלא אמרי מגו משום שאין מגו טוב הוא זה דהוה מיגו דהעזה שאין אדם מעיז פניו לכפור דבר ולומר להד"ם בדבר שחבירו יודע בברי שהוא משקר.

ב ומיהו נהי נמי דלא מהמנינן לי' בטענה אחר' במגו דטעין הך טענה אבל אם הוא טוען הך טענה לא הפקדת בידי מאומה ולא השכרתני ולא השאלתני או שאומר אמת השאלתני או הפקדת' בידי או השכרתני אבל החזרתי לך נשבע היסת ונפט' בשאר כופר בכל ואפי' הפקיד בידו בשטר ואהשאילו שאילו או דשכירו בשטר נאמן לומר החזרתי לך במגו שהיה יכול לומר נגנב אם הוא ש"ח ונאנס אם הוא ש"ש ומת' מחמ' מלאכה אם הוא שואל ולפי שאינו נפטר אלא מטעם הך מגו אע"פ שהוא כופר בכל צריך לישבע על טענה זו שבועה דאורייתא בנקיטות חפ' כאלו היה נשבע אם היה טוען אלו הטענות.

ג בד"א כשהיה השומר יכול לטעון נאנסו ולא היה צריך להביא ראייה אבל אם היה צריך להביא ראייה על טענותיו כגון במקום שעדים מצויין שהוא בעניין שא"א שאירע האונס אם לא שיוודע הדבר לרבים שהם מצויים שם אינו נאמן לומר ג"כ החזרתי שהרי אין לו מגו וכיון שיש עליו שטר אינו נאמן אפילו בשבועה כיון שאין לו מגו דאם כן שטרך בידי מאי בעי כדאמרי' גבי מלוה חבירו בשטר וא"ל פרעתיך ה"נ הכא לא מהימני' ליה אלא אמרי' ליה לשומר שישלם ואם טען השומר ישבע לי בנקיטת חפ' שלא החזרתיו לו הדי' עמו ומשבעי' ליה ואם לא מען לא טענין ליה.

ד בא להחזיר לו פקדונו וטען המפקיד אין זה פקדונו אלא אחר הוא או היה שלם ושברתו או חדש היה ושמשת בו או מאח סאין הפקדתי לך ואין אלו אלא נ' והנפקד אומר זהו שהפקדת בעצמך ומה שנתתה אתה נוטל השומר נשבע היסת ולא שבועה דאורייתא שאין זה מודה מקצת שהנ' שהוא נותן לו כבר של המפקיד והרי זה הילך ועל השאר הוי כופר בכל וכן בכל שאר הטענות אינו אלא כופר בכל ואין עליו אלא היסת בשאר כל הנשבעין בטענת כופר בכל אבל שבועת שומרי' אינו צריך לישבע שאין השומרים נשבעין שבועת השומרים האמורה בתורה אלא בזמן שמודה הנפקד בעצמו בפקדון כמו שטוענו המפקיד אלא שטוען שנגנב או אבד או נשבר או נשבה או מת כדי לפטור עצמו מת מתשלומין אבל זה שאמר זהו שהשאלתני או שהשכרתני או שנטלתי שכר על שמירתו והבעלים אומרי' אינו זה אלא אחר או נשתנה מכמות שהיה הרי הוא על עיקר הפקדון כופר בכל וזה שמיד' הילך הוא ואינו נשבע אלא היסת ואם הודה במקצת נשבע שבועת התורה כיצד ק' סאה הפקדתי אצלך והנפקד אומר לא הפקדת אצלי אלא נ' נשבע שבועת התורה מפני שהודה במקצת לא משים שבועת השומרים ק' כורין של חטים הפקדתי אצלך והוא אומר לא הפקדת אצלי אלא כורין של שעורין אינו נשבע אלא היסת כשאר כל הנשבעים בטענה זו ע"ל סימן פ"ה.

ה מתנה ש"ח להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם וכן מתנה בעל הפקדון על ש"ח וש"ש ושוכ' להיו' חייבין בכל כשואל שכל תנאי שבממון או בשבועת ממון קיים ואין צריך לא קניין ולא עדים.

ו טען המפקיד שהיה שם תנאי שהתנה עמו להתחייב בכל והשומר אומר לא היה שם תנאי נשבע השומר שבועת השומרים ומגלגלין בה שלא היה שם שום תנאי.

ז טענו שהפקיד אצרו וזה אומר לא אמרתי אלא הנח לפניך ולא נעשיתי לך שומר נשב' הים' שלא קבלו עליו אלא בדרך זו והרי לא נעשה עליו שומר לעולם מ"מ מגלגל עליו שיכלול בשבועתו שלא שלח בה יד ושלא איבדו בידים ולא גרם לו גרם שיאבד בעניין שהיה חייב לשלם אם היה גורם כן.

ח הודה השומר שפשע וטען תנאי היה בינינו שלא אצטרך לשומרו כדרך השומרי' והמפקיד אומר לא היה שם תנאי אע"פ שהפקיד אצלו בעדים שמעידי' שדבר זה פקדון הוא אצל זה אבל לא ידענו אם היה בתנאי אם לא השומר נאמן מתוך שהיה יכול לומר שמרתי כדרך השומרים ונאנסתי נאמן לומר שהיה ביניה' תנאי תנאי לפיכך ישב שלא שלח בו יד ושאינו ברשותו ושהיה ביניהם תנאי ואם הביא המפקיד עדים שפשע השומר וטוען תנאי היה בינינו שלא אצטרך לשמרו כראוי אינו נאמן וחייב לשלם כיון שיש עדים שהיה דבר זה פקדון אצלו מזה המפקיד הרי אין כאן שום מגו שהרי טענת להד"ם א"א שהרי יש עדים שהוא פקדון אע"פ שאין יודעין שהיה תנאי אם לא שהרי טענת מנו שהיה יכול לומר שמרתי כראוי נמי ליכא דהא יש עדים שפשע לפיכך חייב לשלם ודוקא שיש ערים שהיה פקדון אצלו כדאמרן אבל אם אין עדים שהוא פקדון אע"פ שיש עדים שפשע נאמן לו' תנאי היה בינינו כו' במגו שהיה יכול לומר לא נעשיתי שומר עליו מעולם אלא אמרתי הא ביתא קמך ונשבע היסת ונפטר.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה