לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות עדות · סימן לו
רבים שהעידו ונמצא אחד מהם קרוב או פסול ובו ב' סעיפים.
א כתיב על פי ב' עדים או ג' עדים יומת וגו' ודקדקו רז"ל אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בג' אלא להקיש שלש' לשנים מה שנים נמצא א' מהם קרוב או פסול עדותן בטלה אף ג' נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה מנין אפי' מאה ת"ל עדים כלומר חד עדים מיותר הוא דהוה מצי למכתב ע"פ שנים או שלשה עדים וגו' אלא בא לרבות אפי' הם ק' עדים ונמצא א'מהם קרוב או פסול כל העדות בטלה. ואין חלוק בזה בין דיני ממונות לדיני נפשות דמשפט אחד כתיב לפיכך עדים רבים שהעידו בעדות אחת ונמצא א' מהם קרוב או פסול כל העדות בטלה בד"א שנתכונו כולם להעיד אבל אם לא נתכונו כולם להעיד תתקיים העדות בשאר וכיצד בודקין אותן אמרו להם ב"ד כשראיתם דבר זה באתם כדי להעיד או כדי לראות בלבד כל מי שאומר להעיד באתי מפרישים אותם יחד ורואים אם נמצא באלו שנתכוונו להעיד קרוב או פסול אפילו לא ידעו הם זה מזה עדותן בטלה שהתורה פסלתן אם לא נמצא באלו שנתכוונו להעיד בתחלת הראייה קרוב או פסול אע"פ שיש פסולים הרבה בתוך הבאים שבאו לבית דין להעיד בשעת קבלת העדות אין מבטלין העדות מחמת אותן הפסולי' שבאו עכשיו להעיד וחותכין הדין ע"פ אותן העדים שכוונו להעיד בשעה שראו המעשה אם אין בהם פסולים מיהו אפי' אם אין פסולים בתוך אותם שבאו להעיד בראיית המעשה ויש גם כן כשרים אחרים שבאו לב"ד בשעת העדות חותכין הדין על פי כל הכשרים הנמצאים שם בין אותן שנתכוונו להעיד בראיית המעש' בין לא נתכוונו להעיד כשראו המעשה חותכין הדין על פי עדותן ודוקא כשיעידו בב"ד חותכין הדין אפי' על פי אותן שלא כיוונו להעיד אבל אינם יכולים לכתוב שטר על כך אע"פ שראו הקנין וסתם קנין לכתיב' עומד לא יכתבו שטר אלא א"כ הזמינום להעיד וטעמא ע"ל סימן ל"ט סעיף ה' וי"א שאפילו כיון לראות בתחל' כדי להעיד אינו מבטל את העדות בעדותו אלא אם כן כיון בתחל' לראות כדי להעיד וגם בא לב"ד כדי להעיד והעיד דתרתי בעינן שאז יתבטל העדות אבל אם לא כיון לראות כדי להעיד אפי' בא לב"ד והעיד או שכיון לראות כדי להעיד ולא העיד בב"ד אינו מבטל העדות בעדותו וטעמא דמסתברא הוא נ"ל דהא עיקר קרא דעדו' אתרוויהו קאי אשעת עדות ואשעת ראיי' דכתיב והוא עד או ראה עד היינו בשעת העדות ורא' היינו שעת ראיי' ועלייהו קאי ע"פ שנים עדים או שלשה עדים וגומ' דמיניה ילפינן נמצא אחד מהם קרוב או פסול כו' אע"ג דכתיב כפר אחריתי עליה קאי ואם הזמין התובע עדים ועמדו שם עדים קרובים או פסולים אפי' אם כיוונו להעיד והעידו לא נתבטל העדו' של כשרים דכיון שהזמין עדיו הכשרים והוציא את האחרים מכלל העדות לאו כל כמינייהו לבטל העדות וכן כשאדם צריך לעדות ומצוה להחרים בב"ה כל מי שיודע לו עדות שיבא ויעיד והעידו כשרים ופסולין לא נתבטל עדות הכשרי' שלא היתה כוונתו אלא בראוי להעיד כתב מורי מהרמא"י ז"ל שטר שחתום עליו עד פסול ונתבטלה העדות מ"מ אם העדים הכשרי עדיין זוכרי' העדות ע"י ראיית השטר יכולין לחזור ולהעיד בפני עצמן בלא הפסול בפני ב"ד וב"ד יכתבו עדותן וחשוב שטר כשר דהא אין הפסול עכשיו עמהם עכ"ל ונראה טעמא דאע"ג שכבר היה חתום עמה' בשטר עדיין לא העיד בב"ד ואע"ג דעדים החתומי' בשטר כמי שנחקר' עדות' בב"ד דמי מ"מ הא עדיין לא העיד בפני ב"ד ואנן תרוייהו בעינן כדכתבנו בסמוך וע"ל סי' מ"ה סעיף י"ג שטר שחתום עליו בעל דבר בעצמו עם העדים כשר כעדים שאין בעל הדבר חותם להעיד אלא להודות.
ב אם העיד קרוב עם רחוק ואין הרחוק יודע בקרבתו של זה י"א שעדות הרחוק בשדה ומחייבו שבועה ונאמן לומר שלא הכיר בקורבתו של זה והוא שאינו רגיל אצלו אבל אם הוא רגיל אצלו אינו נאמן ויש מי שחולק על זה ואומר שאפילו לא הכיר בקורבתו של זה נתבטלה גם העדו' הרחוק כיון שהעיד הפסול עמו בב"ד והתורה פוסלתו סתם ולא תלתה בידיעה ובהכירא.