אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות נחלות › סימן רפא

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות נחלות · סימן רפא

סימן רפ

המעביר נכסיו מבניו לתנם לאחר ובו י"ס:

א כבר ידעת שאין אדם יכול להתנות על מה שכתוב בתור' דלאו כל כמיניה לבטל מה שצותה התור' והנה התורה ככר זכתה הירושה לקרובי' קרוב קרוב קודם כמו שהם מסודרים בפסיק ואיש כי ימות וגומר לפיכך אין אדם יכול להוריש למי שאינו ראוי ליורשו ולא לעקור הירושה מהיורש בין שצוה והוא א כריא כין שהיה שכ"מ בין ע"פ בין בכתב לפיכך האומר איש פלו' בכורי לא יטול פי שנים איש פלו' בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום וכן אם אמר איש פלני ירשני ואפי' הוא אחיו במקום שיש לו בת או בתי תרשני במקום שיש לו בן לא אמר כלום שהרי מתנה על מה שכתוב בתורה וכן כל כיוצא בזה אבל אם היו לו יורשים רבים כגון בנים רבים או אחי' רבי' או בנות רבות ואמר כשהוא ש"מ פלו' בני יירשני מכלל בני או פלוני אחר ירשני מכלל אחי או בתי פלונית תירשני מכלל בנותי או שריבה לא' ומיעט לא' דבריו קיימין דכתיב והיה ביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל לבניו לכל א' מה שירצה וה"ה לשאר יורשין בר"א שאמר כן בע"פ אבל אם כתב להם בכתב בשאר יורשין ג"כ דבריו קיימין שאין דרך בשאר יורשין לעשות אחד מהם אפוטרופא על האחרים אבל בבניו דוקא בעל פה דבריו קיימין אבל בכתב אם כתב כל נכסיו לאחד מבניו קים להו לחז"ל שלא עשאו אלא אפוטרופס דלכך טרח וכתב לומד שאינו מורישו הכל אלא עושה אותו אפוטרופוס וע"ל סימן רמ"ו סעיף ד'.

ב אמר פלוני בני יירש חצי נכסי ושאר בני חצי או אפי' שאמר פלוני בני יירש הכל ולא יותר דבריו קיימין שהרי לא עקר בדבריו ירושה מאחרים וכתיב והיה ביום הנחילו וגו'.

ג אבל אם אמר פלוני בני לא יירש אלא כך וכך או שאמר ראובן בני יירש חלקו וחלק שמעון או שאמר לא יירש שמעון בכל אלו הלשונות הרי הוא עוקר ירושה מיורש אחד והוי מתנה על מה שכתוב בתורה ולא אמר כלום וכן היכא דתליא ירושה דראובן בלא יורש דשמעון כגון שאמר לא יירש שמעון אלא לראובן לא אמר כלום דהא מ"מ עוקר נחלה אבל אם אמר ראובן בני יירשני או יירש כל נכסי ולא יירש שמעון ביון דלא תליא לירושת ראובן בלא יירש דשמעון דבריו קיימין דמיד שאמר ראובן בני יירש קנה ודקאמר אח"כ שמעון לא יירש שפת יתר הוא וכמאן דלתיה דמי.

ד בד"א א בפשוטים אבל אם יש בכור ביניהם אינו יכול בשום פנים להעביר ולמעט מחלק בכורתו כלום להוריש לשו' אדם אפי' לא' מן האחין בין אמר לא יירש פי שנים בין אמר לא יטול פי שנים בין אמר יירש כפשוט לא אמר כלום דבפירוש כתבה התורה גבי בכור לא יוכל לבכר את בן האהובה ואפילו במקום שנהגו שאין הבכור נוטל פי שנים יש לבטלו ואין לילך אחר המנהג הואיל והוא נגד דין תודה.

ה בד"א שיכול האב להוסיף ולגרוע לאחד מן היורשין או לבן בין הבנים בלשון ירושה בש"מ דעליה משמע דקאי ביום הנחילו את בניו אבל בבריא לא קרינן ביום הנחילו את בניו שיום הנחילו עדיין לא בא לפיכך אינו יכול לא להוסיף ולא לגרוע הירושה בלשון ירושה לשום אחד מהם בין לבכור בין לאחד משאר היורשין.

ו והיכא שיש לו בכור ופשוטים וריבה לאחר בלשון ירושה כגון שאמר פלו' בני יירש הכל או יירש כך וכך או שהשוה להם הבכור כשם שדבריו בטלים אצל הבכור כמ"ש בסעיף ד' כך הם בטלים אצל הפשיטי' אלא חולקין הכל בשוה כאילו לא אמר כלום שהרי אותן שריבה להם צריכין למלאות לבכור פי שנים מאותו הריבוי שריבה להן נמצא שבטלה הצוואה שהרי נפחתה להם מטה שצוה וכיון שבטלה מכללה חזרה הירושה לעיקר הדין שיטול הבכור פי שנים והשאר יחלוקו בשוה וי"א שחלוקת הפשוטי' קיימת ומתקבצים מכולם כפי השבון ומשלימין לבכור לפי שהבכור עם האחין בזה כדין ב"ה שיש לו חלק בכורתו אצל כולם מחוב אביהם שזכתה לו התורה ממנו ונוטל מהם כפי חשבון מה שנתן להם אביהם.

ז אין כל הדברים הללו אמורים אלא בשאמר בלשון ירושה שמתנה על מה שכתוב בתורה שכתבה בכל קרוב קרוב קודם וירש אותה אבל אם אמר בלשון מתנה דבריו קיימים לפיכך המחלק נכסיו על פיו במתנה כשהוא ש"מ וריבה לאחד ומיעט לאחד והשוה להם הבכור או שנתן למי שאינו ראוי ליורשו דבריו קיימין ואם אמר משום ירושה לא אמר כלום כתב בין בתחלה בין באמצע בין בסוף משום מתנה אע"פי שהזכיר לשון ירושה בתחלה ובסוף קאי לשון מתנה לכאן ולכאן דבריו קיימין כיצד תנתן שדה פלוני לפלוני בני וירשנה או שאמר וירשנה ותנתן לו או שאמר וירשנה ותנתן לו וירשנה הואיל ויש שם לשון מתנה אע"פ שהזכיר לשון ירושה בתחלה ובסוף דבריו קיימין וכן אם היו ג' שדות לג' יורשים ואמר יורש פלוני שדה פלוני' ותנתן לפלוני שדה פלונית ויירש פלוני שדה פלוני' קנו אע"פי שזה שאמר לו בלשון ירושה אינו זה שאמר לו בלשון מתנה לשון מתנה קאי לכאן ולכאן והוא שלא ישהה בין אמירה לאמיד' כדי דיבור דהוי כאילו אמר ל' מתנה לכל אחד דקאי למעלה ולמטה אבל אם שהה צריך שיהיה לשון המתנה מעורב בשלשתן. בד"א בג' שדות לג' בני אדם אבל אם נתנן לאדם אחד או שדה אחת לג' בני אדם יחד אפי' לאחר כדי דיבור מהני דכשם ששתפם בשדה ערבם כולם בלשון י"א דוקא שאמר ותנתן בוי"ו אבל אם אמר תנתן בלא וי"ו לא מהני לשון ירושה דלפניו דתנתן שאח"כ מילת' באפי נפשיה הו'. הכותב לבתו שתקח לאחר מיתו כחצי חלק זכר דיני כירושה בעלמא דפשיטא הוא שלא עולה כחה יותר מן הזכרים אלא לא ביקש רק לעשותה כחצי זכר וכחה בו ככח הוכר בחלקו ובעל חוב וכתובה קודמין למתנה זו וכן עישור נכסי הבת ובן כל ימי חיי הנותן יכול למכור הנכסים אע"פ שכתב לה מהיום ולאחר מיתה ואין הבת נוטלת אלא בנכסים שהיו לו בשעת נתינה אבל לא אח"כ שאין אדם יכול להקנות דשב"ל וכתב מורי מהרמא"י ז"ל וז"ל מיהו נ"ל דמה שנוהגין עכשיו לכתוב ש"ח לבתו ולהתנו' שאם יתן היורש לבתו חלק בחצי זכר יפטר מן החוב צריך לתת לה החצי מכל אשר לו שהרי עשאה כב"ח והחוב הוא עיקר ולכן צריך לקיים תנאו או ישלם לה חובו וכן המנהג עכ"ל כתב לבתו שטר חצי זכר וכתב לה ליוצאי חלציה כל בניה ובנותיה נוטלים בשוה דכולהו יוצאי חלציה הם אא"כ כתב יורשיה יוצאי חלציה שאז פירושו יוצאי חלציה ואיזה מיוצאי חלציה הראויים לירש אותה מן התורה דהיינו הזכרים ואם אין לה זכרים אז יטלו בנותיה כדין תורה התנה שלא יהא חלק לבתו בספרים והלוה על ספרים כבר כתבנו בסימן רע"ח סעיף ז' דק"ל הב"ח קונה המשכון וא"כ אין לבת חלק אפילו בספרים שהלוה עליהם נ"ל ותמיהני על מורי ז"ל שכתב כאן שנוטלת ולעיל הסכים דב"ח קונה משכון וצריך עיון.

ח אם אמר לשון יחזיק כגון פלוני יחזיק בנכסי וכן לשון יחלוק שאמר פלו' ופלו' יחלוקו נכסי הוי כמו לשון מתנה ודבריו קיימין אפי' אמר ג"כ לשון ירושה באותו מאמר כגון פלוני יירש ויחזיק כמו במתנה.

ט ואע"פי שלא שייר ליורש כלום דבריו קיימין שהרי לא בעי' שייר במתנת ש"מ היכא שמת מתוך אותו חולי דדבריו ככתובים וכמסורין דמי.

י מי שהיו לו בני אחיות ובן אח ונתן מתנה לבן האח וכתב וצוה שבאותה מתנה סלק את בן האח מכל חלק וזכות שיש לו בירושתו ואחרי כן מת ובאין בני האחיות ורוצים לירש וטועינן מאחר שסילק את בן האח הרי נפלה שאר כל הירושה להם אין בדבריהם כלום אלא בן האח נוטל את הכל שבלשון זה שכתב שהוא סלק את בן האח מירושתו הוי כמתנה על מה שכתוב בתורה דהיאך מסלקו והתורה אמרה שיירש וכ"ש כאן שאין לו יורש אחר מי יירשנו אלא הוא כל זמן שלא נתן נכסיו לאחרי' לפיכך נוטל בן האח הכל ובני האחיות בנכרי' נחשבו כל זמן שבן האח קיים. ד' אחיות שהיה להן אח שאינו נוהג כשורה ורצו להבריח ירושתן ממנו שלא יירש אותם אותו האח וכתבו שטר שכל אחת מהם נותנת כל נכסיה מעכשיו לג' אחיותיה אין כאן מתנ' כלל שהרי ח' כל חממון כל חלק על מקומו הראשון והרי הוא של ארבעתן יחד בשותפות כבתחלה ולא עשו כלום והאח יורש אותן ולא אמרינן ניזיל בתר אומדנא ואומד דעתן הוא שדעתן היתה שלא יירש האח נכסיהון אלא ישארו ביד האחיות כמו דאמרינן גבי מי ששמע שמת בנו ועמד וכתב נכסיו לאחרים ואח"כ בא בנו דמתנתו בטלה ה"נ נימא אומד דעתן היתה שלא יירש האח נכסיהן דלא דמי דכל היכא דאזלינן בתר אומדנא אנו מבטלין המעשה שעשה ונשאר העניין כמו שהיה בתחלה כמו גבי שמע שמת בנו כו' שהמעשה בטל והבן יירש כבתחלה אבל בנדון זה אף כי ידוע שכוונו להבריח מן האח הרי לא עשו דבר שיש בו הברחה והדברים שבלב לא מעיקר' נחלה דאורייתא לפיכך יורש האח מיד שתמות איזה מהן בלא זרע ואם לא היו המתנות מעבשיו אלא מהיום ושעה אחת קודם למיתתן אין האח יורש כי אם אחר מיתת האחרונת שהרי מיד כשמתה אחת נפלו נכסיה לאחיותיה במתנה ואין האח יורש עד שתמות האחרונה בלא זרע. בד"א שנתנו סתם כל אחת לאחיותיה ולא פירשו איזו נתנה ראשונה ואיזו נתנה אחרונה אבל אם כתוב בשטר שזו נתנה ראשונה לג' אחיותיה ואח"כ נתנה השנית ואח"כ השלישית ואח"כ הרביעית הרי כל הקודמת בנתינה חזרה וזכתה בנכסים שחזרו ונתנו לה אחיותיה וישתנה הדין לפי החשבון כיצד כגון ד' אחיו' מחלה גועה חגלה מלכה והיה להם ממון יחד סך הכל ק"ח זהובים לכל אחת כ"ז זהובים ונתנה תחלה מחלה כל ממונה לאחיותיה נמצא לא נשאר בידה מאומה וביד כל אחת מן הג' האחרות יש ל"ו זהובים ואח"כ נתנה נועה כל אשר לה לאחיותיה הרי לא נשאר בידה מאומה וחזר ליד מחלה מממונה י"ב זהובים וביד הגלה ומלכה יש כל אחת מ"ד הזהובים ואחר כך נתנה הגלה כל אשר לה לאחיותיה הרי לא נשאר לה מאומה וחזרו ליד מחלה עוד ט"ז זהובים הרי יש בידה כ"ח זהובים וליד נועה חזרו ט"ז זהובים וביד מלכה יש ס"ד זהובים אחר כך נתנה מלכה כל אשר לה לאחיותיה הרי חזרו ליד מחלה עוד ב"א זהובים ושליש ויש בידה מ"ט זהובים ושליש וביד גועה ל"ז זהובים ושליש וביד חגלה ב"א זהובים ושליש וביד מלכה לא נשאר כלום ואפילו נכתב כל זה בשטר אחד הוי דינא הכי אם מתו שלש האחיות הראשונות שונות ונשארה הרביעית אותה שנתנה באחרונה וירש האח כל הממון שהרי לרביעית לא נשארה לה מאומה וכל הממון היה של שלש האחיות שמתו כבר והרי יורשם אחיהם ואם אותת שנתנה באחרונה מתה ונשארה אחת מן האחרות יירש האח חלק שתים האחרות שמתו ואותה שהיא חיה עדיין ישאר לה חלקה כפי חשבון המפורש למעלה אם היא ראשונה או שנייה או שלישית כמו שנתבאר.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה