לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות נחלות · סימן רפ
אמר אחד זה אחינו או שבא אחד ואמר אני אחיך ובו י"ב סעיפים:
א כל היורשים יורשין בחזקתן כלומר שהם מוחזקין לבריות שהם יורשיו של זה המת כיצד עדים שהעידו שזה מוחזק להו שהוא בנו של פלוני או אחיו אע"פי שאינ' עדי היחוס ולא ידעו אמתת היחוסי' אלא סתם זה בנו של פלוני וזה אחיו של פלוני הרי אלו יורשים בעדות זו.
ב יעקב שמת והניח שני בנים ראובן ושמעון ולא הוחזק ליעקב עוד בן אחר אלא אלו השנים ואח"כ תפס ראובן את לוי מן השוק ואמר גם זה אחינו הוא ויש לו לחלוק עמנו ושמעון אומר איני יודע הרי שמעון נוטל חצי הממון שהרי אינו מודה ללוי כלום וראובן נוטל שליש שהרי לא הודה לו אלא שהם ג' אחי' ויגיע לכל אחד שליש ולוי נוטל שתות המותר ועל השאר הוא אצל שמעון המע"ה מת לוי יחזור השתות לראובן ואין לשמעון חלק בו דא"ל ראובן הרי החזקת כבר מנחלה שהיתה ראויה ללוי מאבינו אות' טול לך בירושת' שהרי לא מחל לך חלקו ועד עתה בתורת גזל היה בידך ועתה תירש אותו חלק מן הדין וגם אני אירש חלקי שנתתי לו ונמצינו אני ואתה שוין בנחלתו ואם נפלו ללוי נכסים ממקו' אחר יחלקו אות' ראובן ושמעון שהרי ראובן מודה לשמעון שלוי זה היה אחיה' ויורשין שניהם בשו'. וכל זמן שהנכסי' שלקח לוי מראובן הן בעין או שאר נכסי' הבאין מחמתו נוטלן ראובן בראש שהרי משלו נתנ' לו ולא פחתו מחלקו של שמעון כלום אבל אי ליתניהו להני נכסי' ולא הבא מחמתן אין ראובן נוטל כלו' בראש אלא חולק עם שמעון בשוה שהרי ממקום אחר בא ללוי.
ג ואם אותו השתות שלק' לוי השביח מאליו אצל לוי ואח"כ מת לוי אם הוא שבח המגיע לכתפי' כגון ענבי' שהגיעו להבצר הרי השבח הזה הוא כנכסי' שנפלו לו ממקו' אחר ויחלוקו בהם ראובן ושמעון ואם עדיין לא הגיעו להבצר הרי הם של ראובן לבדו דשתות שלו השביח.
ד ואם שמעון טוען מתחלה ברי ואמר ברי לי שאין לוי זה אחי שאז ג"כ לא נשתנה דינו של לוי שאינו נוטל אלא השתות כמ"ש אם אח"כ מת לוי והניח נכסי' בין אותו השתות בין שאר נכסי' שנפלו לו ממקום אחר בכולם לא יירש שמעון ממנו כלו' שהרי הודה ברי ואמר שאין לוי זה אחיו אלא ראובן לבדו יירש השתות עם שאר נכסי' שהניח לוי.
ה וכן הדין בכל היורשי' שמקצת' יודו ביורשי' אחרים ומקצת' לא יודו.
ו הרי שיושב בנחלתו ובא אחד ואמר לו אחיך אני חלוק עמי וזה אומר לו איני מכריך נאמן אפי' שיצא הקול שיש לו אח במדינת הים.
ז מי שמת והניח בן וט' מטוס או אנדרוגינוס הרי הבן יורש הכל בתורת ירוש' שהוא ודאי יורש והטומטו' והאנדרוגנו' הם ספק דשמא נקבות הן ואין ספק מוציא מידי ודאי לפיכך אינו נוטל כלו' בתורת ירושה אבל מצד דשמא היא נקיבה צריך הבן לזון אותו עד שיבגר ממ"נ אם הוא זכר הרי חצי שלו ואם נקיבה צריך לזון אותה כמ"ש סעי' ט' וכן כל ודאי וספק הודאי נוטל הכל ואין הספק מוציא ודאי ולכן ראובן שיצא בנו למדינת הים ואין יודעין אם הוא חי או לא ואין כאן עוד בן אחר אין אחי ראובן יורדין לנחלה בנכסי ראובן דמוקמינן אותו הבן שיצא על חזקתו שהוא חי אבל אם יצאו ראובן ואשתו למדינת הים ושמעו שמתו והניחו נכסי' כאן לא חיישי' שמא ילדו שם דמוקמי' להו ג"כ אחזקתן שלא ילדו ואחי ראובן יורשי נכסי ראובן.
ח הניח בנות וטומטו' או אנדרוגינוס כולן יורשין בשוה ממ"נ דלא גרעי הטומטום ואנדרגינוס מבת ונוטלין לפחו' כאחת הבנות ולא יטלו יותר דשמא לאו זכר הוא והמע"ה.
ט כבר נתבאר בלבוש הבו' וארגמן סימן קי"ב דמי שמת והניח בנים ובנות אם הנכסים מרובין ירשו הבני' והבנות יזונו מן הנכסי' אם הם מועטי' הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים כו' ע"ש לפיכך מי שמת והניח בנים ובנות וטומטום או אנדרוגינוס בזמן שהנכסי' מרובין הבנים יורשי' ודוחין הטומטו' אצל הבנות וניזון עמה' כמו בת שיאמרו לו נקבה את ובזמן שהנכסי' מועטין הבנות דוחות את הטומטו' אצל הבני' ואומרות לו זכר אתה ואין לך עמנו מזונות. וי"א גם במה שכתבתי בסעי' ח' כשהניח בת וטומטו' אם הנכסי' מרובי' נוטל הטומטו' ג' חלקי' והבת לא תיטול אלא רביעית הנכסי' דפלגא שקיל ממ"נ שאם הוא נקבה פלגא שלו ואידך פלגא שמא זכר הוא ויש לו ליטול הכל אלא שחייב לזון הבת עד שתבגר וה"ל אידך פלגא ממון המוטל בספק וחולקין והוא שיש באותו רביע שיעור שתיזון עד שתבגר שאז אין לה יותר ממ"נ ואם אין בו שיעור זה משלי' לה עד אותו שיעור שהרי אם הטומטו' נקבה היא פלגא לבת ואם הוא זכר עכ"פ צריך להשלי' לזון אותה עד שתבגר ואם הנכסי' מועטי' אין לטומטו' כלו' דהבת עכ"פ יש לה חלק בהן דאם הוא נקב' הרי פלגא לבת וא' הוא זכר הוי הכל לבת ליזון אותה והוא ישאל על הפתחי' לפיכך תוכל לדחותו לומר זכר הוא והיא נוטלת הכל ואם הניח בן וטומטום אם הנכסי' מועטי' הטומטו' נוטל ג' חלקים פלגא ממ"נ שאפי' אם הוא נקיבה הרי צריך לזון אותה ואידך פלגא שמא נקיבה היא ויש לה ליטול הכל וא"כ ה"ל ממון המוטל בספק וחולקין וא' הנכסי' מרובין הבן נוטל הכל בירושה והטומטי' ניזון כבת ולא יירש.
י אשה שיש לה נכסי' ונפל הבית עליה ועל בנה ומתו יורשי הבן כגון אחיו מאביו אומרים האם מתה תחלה והבן יורשה ואנחנו נירש אותו ויורשי האם אומרי' הבן מת תחלה ואין הבן יורש אמו בקב' להנחיל לאחיו מן האב כיון שהנכסי' היו בחזקת האם מעמידי' אותה בחזקת יורש האם מפני שהם יורשים ודאי כלומר שהם מוחזקין אבל יורשי הבן ספק הם שאם מת הבן תחלה אין לאחיו מאביו בנכסי אמו כלום ובאי' הם להוציא והמע"ה וה"ה לנפל הבית עליו ועל בתו נשואה ואין ידוע איזה מת תחלה והבעל אומר האב מת תחלה וירשתו בתו ואני יורש את אשתי הנכסים בחזקת יורש האב ואין הבעל יורש בהם כלום
יא נפל הבי' עליו ועל בן בתו ואין ידוע איזה מהם מת תחלה אם מת האב תחלה הרי ירשנו בן בתו ומוריש לקרוביו שהם אחיו מאביו ואם בן בתו מת תחלה הרי הנכסים בחזקת יורשי האב שאין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מאביו י"א דהכא נמי הנכסים בחזק' האב כיון שהוחזקה הנחלה באותו שבט כמו בסעיף הקודם וכן הדין אם נשבה האב ומת בשביה ומת כן בתו כאן או שנשבה בן בתו ומת בשביה ומת אבי אמו כאן ואין ידוע איזה מת קודם שהנכסים בחזקת האב. וי"א דגבי אלו הוי דינא דיחלוקו יורשי האב עם יורשי בן הבת דסבירא ליה דלא דמי להא דלעיל כשנפל הבית על הבן ועל האם דהת' אם מת הבן תחלה ואחר כך האם באו הנכסי' מיד ליד קרוביה ולכן מעמידין כל הנכסי' מיד לחזקתן אבל בנפל הבית עליו ועל בן בתו וכן כשנשבה ומת בשביה ובן בתו מת כאן או איפכא ממ"נ הנחלה ממשמשת בתחלה בקבר לבת שהיא קרובה וראשונה אל האב אלא שהספק הוא אם מת האב תחלה ונפלה הנחלה לבת בקבר וממנה תחזור ותמשמש למעלה לאחי אביה או בני אחי אביה לקרוב קרוב קודם ולא למטה לבנה דהא אמרינן שאין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מאביו הלכך הואיל וע"כ ממ"נ צריכה הנחלה למשמש תחלה ליורש אחר וממנו לקרובים ואינה באה מיד לחזקת מי שתישאר בידו אע"פ שהיא עדיין בחזקת אותו שבט הואיל ויצאה מיד מי שהיתה עד היום וספק אם תורידנה למטה או תעלנה למעלה יחלוקו.
יב נפל הבית עליו ועל אביו או על א' מורישיו והיה על הבן ש"ח או כתובה ואין לו לפרוע אלא מאלו הנכסי' שראוי היה לירש יורשי האב אומרים הבמת תחל ולא ירש כלום ולא יגבו הכתובה או הבעלי חובות מאלו הנכסי' שהיה ראוי לירש ולא ירש והאשה ובעלי חובות אומרי' האב מת תחלה והנכסי' בחזקת יורשי אב ונגבה מהם את חובותינו על בעלי החובות והאשה להביא ראייה שהאב מת תחלה ואם לא יביאו ראייה לא יטלו כלום שהנכסי' בחזקת יורשי האב הס שהרי הם יורשי' ודאי או מן האב או מן הבן וכמוחזקים דמי שהרי האב היה מוחזק בנכסיו ואלו באים מכחו וב"ח וכתובה ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי ראובן ואשתו וד' בנותיו היו בבית ונפל עליהם הבית ומתו יורשי ראובן אומרים שמא ראובן או אחת מבנותיו מתו באחרונה והרי אנו יורשים הכל שהרי רוב המתי' היו קרובינו מורישנו חוץ מן האשה אפ"ה חולקין הכתובה עם יורשי האשה דק"ל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי אבל אם היו הבנות נשואות ובא בעל של כל אחת ומבקש חלקו חולקין הממון על ו' חלקי' ד' חלקי' לבעלי הבנות וחלק אחד ליורשי האשה וחלק אחד ליורשי ראובן.