אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות נזקי ממון › סימן תיא

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות נזקי ממון · סימן תיא

סימן תי

תולדות הבור כגון אבנו סכינו ומשאו שהזיקו ובו ז' סעיפים:

א כבר אמרנו דבור הואיל וכתיבה בתורה אב נזיקין הוא ותולדותיו הם אבנו סכינו ומשאו שהניחן בר"ה והזיקו במקומ' בין שהפקירם או לא הפקירם או שהניחו בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו במקומם אחר שנחו אז הם דומין לבור שהוא ממונו שמזיק במקום שמונח שם כמו הבור לפיכך יש לו כל דין בור לחייב נזק שלם אפי' בפעם ראשון על מיתת בהמה או הזיק' ועל נכסי אדם. בין נתקל באבן והוזק באבן בין נתקל בקרקע והוזק באבן דהא מ"מ הנז' נעשה באבן שהוא הבור. אבל אם נתקל באבן והוזק בקרקע אין זה אלא גרמא ופטור. ופטור בו ממיתת אדם ונזקי כלי' כמו בבור וכן אם הניחם ברשותו והפקיד רשותו ולא הפקירם ונתקל בקרקע וניזק בתקלה זו והוזק בעל התקלה חייב.

ב ואם נפלו ברוח שאינה מצויה והזיקו בשעת נפילה או אפי' לאחר נפילה כל זמן שלא היה לו פנאי לסלקם פטור דאנוס הוא כיון שנפלו ברוח שאינה מצויה אבל לאחר מכאן חייב ואו אפקרינהו פטור אפי' לאחר מכאן כמו במפקיר בורו דלעיל איזה שעה אתה מחייבו אי אשעת כרייה שהוא שעת נפילה אנוס הוא ואי אשעת הזיקא ה"ל ביר שאין לה בעלים.

ג ואם הניחם בר"ה ולא הזיקו במקומם אלא נתגלגלו למקום אחר ע"י רגלי אדם או רגלי בהמה אם הזיקו דרך הילוכן אם נתגלגלו מרגלי אדם האדם המגלגל חייב בכל דפושע הוא זה שלא היה לו לגלגלו אע"ג דאמרינן לעיל אין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכי' היינו לעניין זה שאם שבר כלי שהי' מונח בר"ה לפניו בלא התבוננות פטור אבל כולי האי אין לו להשתגע בהליכתו שיתיז הכלי ממקומו וזי' דרך הליב' ופושע הוא בהיזק זה ובעל התקל' פטור.

ד ואם גלגלם רגלי בהמה והזיקו בהילוכ' חייב בעל בהמה החצי ובעל התקלה החצי דהכא ליכא למימר הבהמה פשעה ביותר שנשתגע' בהליכת' שגלגל' התקלה עד שהזי' דרך הילוכו ויהא בעל התקל' פטור דבהמה לאו בת דעת היא ובלא דעת גלגל' לכך אינה משלמת אלא החצי אבל ארם בר דעת הוא ופושע הוא כשמגלגל בחוז' ומזי' לפיכך הוא חייב ובעל התקלה פטור.

ה ואם התיזה הבהמה והזיקה דרך הילוכה כשאינה נוגעת בתקלה ה"ז צרורות שאפי' כשעשאה לבדה אינה משלמ' אלא מחצה והשתא שיש לה שותף אינה משלמת אלא רביע משלם בעל הבהמה רביע ובעל התקלה שלשה חלקים כדאמרינן דהיכא דליכא לאישתלם מהאי משתלם מהאי.

ו ואם לאחר שנחו מגלגולם הזיקו הוה ליה בור וחייב בעל התקלה הכל.

ז הכניס שורו לחצר חבירו שלא ברשות והטילה בו גללין ואחר שנפלו על הארץ וטנפו בהן כליו של בעל החצ' פטור השור דאילו בשעת הטלה כבר נתבאר לעיל סי' ש"ץ סוף ח' אבל אחר נפילה הוו להו הנך גללים בור וכבר אמרנו דבור פטור בכלים ודוקא כליו אבל אם הוא עצמו הוזק בהן בעל השור חייב ולא פטרינן ליה משום איש בור ולא שור בור דכל מידי דהוה דידיה בשעת נפילה כגון גללים וכגון שנפלה גמלו ולא העמידה דמחייבינן ליה משום בור ואע"ג דאיהו לא כרייה אלא הגמל כדהו כיון דבשעת נפילה דידיה הוא ועליה לסלוקי כמו דכרייה איהו דמי ואע"ג דמפק' ליה בתר שעתא ולא דמי לשורו שחפר בור בר"ה דחפירה לאו דידיה הוא וכן לדליל הנקשר ברגל התרנגול מאליו לא דמי דדליל לאו דידיה הוא.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה