לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות נזקי ממון · סימן תז
שור שנגח ומוכרו מזיק או ניזק ובו ד' סעיפים:
א שור תם שהזיק שדינו שמשלם מגופו אם מכרו המזיק אפילו עד שלא עמד בדין אע"פי שהוא מכור ויכול הלוקח לחרוש בו מ"מ בא הניזק וגובה נזקו ממנו וחוזר הלוקח וגובה מהמזיק שמכרו שכיון שנגח קול יש לו ולא היה לו ללוקח ליקח אותו עד שיגבה הניזק נזקו ואם מכרו ניזק הרי מכור וכשיתפשנו יקחנו הלוקח.
ב שחטו המזיק גובה מבשרו וי"א שצריך לשלם גם פחת שחיט' וכן אם נשתמש בו חייב ליתן לניז' שכירות נתנו במתנה מה שעשה עשוי לעניין לחרוש בו מ"מ יבא ויגבה הניזק ממנו.
ג בד"א כשמסר או נתן קודם שעמד בדין אבל אם עמד בדין ואח"כ מכרו או נתנו במתנה לא עשה ולא כלום שכבר זכה בו הניזק בהעמדתו בדין.
ד היה המזיק חייב לבעל חוב אפי' חל שיעבודו קודם וקדם הב"ח ותפש קודם לניזק אינו כלום ויכול הניזק ליקחנו מידו דהא ניזק משתלם מגופו וי"א ה"מ דווקא היכא שיוכל הב"ח לגבות חובו ממקום אחר אבל אם חיה השור אפותיקי מפורש לב"ח שכתב לו לא יהא לך פרעון אלא מזה וקדם החוב לניזק ב"ח קודם דהא הוא גמי אינו יכול לגבות אלא מגופו.